אחריות מעסיק משותף לזכויות עובד זר

בנוסף, הוכח כי תשלומי הנתבעת 3 לנתבעים 1-2 עבור התובע לא אפשרו העסקתו כדין, תוך כסוי כל זכויותיו, דבר המטיל לפתחה של הנתבעת 3 את האחריות לתשלום זכויותיו כמעסיקה במשותף.

התובע טוען כי הוא זכאי לפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד כדין – הן מן הטעם שההודעה הנדונה נושאת תאריך 12.10.14, שהוא לאחר 30 ימים ממועד תחילת ההעסקה והן מן הטעם שהיא אינה בשפתו, כמתחייב מהוראת סע' 1ג(א) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, לפיו לא יעסיק מעסיק עובד זר, אלא אם המעסיק "היתקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק ממנו", דבר שללא ספק לא קרה במקרה הנידון.

ראה: "הדרישה לקיומו של חוזה עבודה אינה טכנית גרידא. מדובר בדרישה מהותית שנועדה לקבוע ולהגדיר את מהות המעסיק על מנת להטיל עליו את מלוא כובד האחריות להעסקת העובד הזר ולהבטחת תנאי עבודתו ועמידה בדרישות החוק. הדרישה לקיומו של חוזה עבודה נועדה להבהיר לעובד הזר מיהו מעסיקו ומיהו בעל דברו ובכך להבטיח קיומה של כתובת ידועה ומוגדרת אליה יוכל לפנות לקבלת זכויותיו. חובה זו מוטלת על המעביד בפועל של העובד ואין הוא יכול להשתחרר ממנה בטענה שקיים לעובד הזר חוזה עבודה עם חברת כוח אדם שאינה המעסיקה האמיתית של העובד או בכל דרך אחרת של יצירת "מעסיק פקטבי" שאין לו קשר אמיתי עם העובד.

...

על יסוד האמור אנו מחייבים את הנתבעים יחד ולחוד בפיצוי התובע בסך 1,500 ₪ בגין אי מסירת חוזה עבודה מפורט בשפתו, כמצוות החוק.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו מחייבים את הנתבעים 1-2 בתשלום זכויותיו של התובע כדלקמן: דמי הבראה בסך 617 ₪.

כמו כן אנו מחייבים את הנתבעים 1-3 יחד ולחוד בתשלום פיצוי לתובע בגין אי עריכת הסכם עבודה בשפתו, בסך 1,500 ₪.

בהתאם למאמרו של פרופ' דוידוב, העסקה עקיפה: האם יש להטיל אחריות משפטית על ה"חברות המובילות"? אם מאפייני המעסיק מתחלקים בין המעסיק הישיר לעקיף, נכון משפטית להטיל אחריות משותפת על שניהם בכל מישורי האחריות של המעסיק.

בעיניין מנרב נפסק, כי אף שמדובר באוכלוסייה מוחלשת של עובדים זרים שלא קיבלו זכויות בסיסיות אין להכיר בחברת מנרב כמעסיק.

המבקשת מנסה ליצור יש מאין, התארגנות רוחבית על בסיס השכלה ורגולציה מיוחדת לתפקיד, תוך היתעלמות מהמעסיק, העמיתים, והפלייה מובנית כלפי עובדים אחרים, בעלי השכלה או לא. המודל של מעסיקים במשותף מתאים למקרים בהם העובד מקופח וזכויותיו המינימליות נפגעות.

...

לאור כל האמור, לא שוכנענו כי מערכת היחסים שבין הרשת לזכייניה היא כזו המצדיקה לחייב את הרשת לנהל משא ומתן קיבוצי על זכויות עובדי החברות הזכייניות.

למעלה מן הצורך, לא שוכנענו מעמדת המבקשת אף בעניין זה. ככלל, בהתאם להלכה הפסוקה יש להעדיף התאגדות ביחידת מיקוח מפעלית, על פני התאגדות על בסיס מקצועי.

בהקשר זה עולה החשש שהובע בעס"ק (ארצי) 26445-09-13 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מדינת ישראל (26.03.14), בכל הנוגע לפיצול יחידת מיקוח, כדלקמן: "בפסק דין אלקטרה נקבע, לאחר שנסקרה הפסיקה הרלבנטית לגבי קביעת גבולות יחידת המיקוח, כזאת: 'על פי הגישה המשתקפת מפסקי הדין האמורים, פיצול של יחידת מיקוח קיימת עלול להחליש את כוחם של כלל העובדים מול המעסיק, ליצור מעמדות במקום העבודה כך שקבוצות עובדים חזקות יותר ישיגו תנאים טובים בהשוואה לקבוצות עובדים אחרות, ולגרום לחוסר יציבות במקום העבודה ולסכסוכי עבודה המבוססים על תחרות בין שני ארגונים יציגים באותו מפעל. עם זאת, איזון האינטרסים מאפשר קיומה של יחידת מיקוח נפרדת, כאשר מדובר בקבוצת עובדים שיש לה אינטרס מיוחד, כאשר הייחוד משתנה בהתאם לנסיבות ולהקשר התעשייתי'". סיכום לאור כל האמור נדחית הבקשה.

בפסיקה נקבע כי לצורך הבטחת זכויות העובד קמה למעסיק אחריות משותפת שהיא תולדה של החיוב לבדוק כי הקבלן עמו הוא מתקשר נושא בתשלום זכויות עובדיו.

ואולם, התובעת אף לא הוכיחה את זכאותה מכוח חוק זה להפקדות לקופת עובדים זרים שכן לא הוכיחה כי היא הייתה "מסתננת". לא הוכח גם כי הנתבעים נמנים בתוספת השנייה לפי תקנות עובדים זרים (פקדון לעובדים זרים), תשע"ו-2016, בהתאם לסעיף 1יא לחוק זה. על כן, התובעת זכאית להפרשות לפנסיה ולפיצויים מכוח צו ההרחבה הכללי לביטוח פנסיוני מקיף במשק.

...

כמו כן, אין בידינו לקבל את טענות הקיזוז בדבר דמי הבראה (סכום שהתובעת ביקשה לקזז עת תבעה הפרשי שכר), והסכום הנוסף ששולם בחודש פברואר 2019, שכן מדובר בטענות שלא הוכחו על ידי הנתבעים.

משכך דין טענות הקיזוז להידחות.

לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מחייבות את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: סך של 1,500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

לפנינו תביעתו של מר Gebrimaryam Major, עובד זר מבקש מקלט מאריתריאה (להלן - התובע), אשר הועסק בעבודות ניקיון בעיר רמת גן, לתשלום בגין זכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתו וסיומה.

התובע מוסיף כי על פי הפסיקה נקבע כי לצורך הבטחת זכויות העובד קמה למעסיק אחריות משותפת שהיא תולדה של חיובו לבדוק ולהקפיד כי קבלן עמו הוא מתקשר נושא בתשלום זכויות עובדיו [ר' ע"ע 273/03 דברת שוואב – מדינת ישראל ואח' (2.11.06)].

...

עם זאת, אין בידינו לקבל את הסכום שצוין על ידי שיא משאבים משמדובר בסכום שהופקד בפיקדון מסתננים הן בחלק המעסיק והן בחלק העובד, כאשר מהזכאות המתוארת להלן יש להפחית את חלק המעסיק בלבד.

על אף שאופן תשלום זה נוגד את הוראות הצו, מצאנו להפחית את התשלומים האמורים מזכאות התובע, משהמדובר ברכיב מאובחן אשר הועבר לתובע לאורך תקופת העסקתו.

בהעדר כל אסמכתא כי אכן אלו הסכומים אדר הועברו ליעד הנטען, זכאי התובע להשבת סכום זה. סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

התובע היה זכאי לבצוע הפקדות בפקדון לגבי עובד זר שהוא מסתנן מיום תחילת עבודתו בבית הקפה, זאת בנגוד לטענת דאניא שלא ביצעה הפקדות מאחר ולא זכאי לכך מתחילת מועד העסקה (סעיף 31 לכתב ההגנה של דאניא).

הכרה כזו בבית הקפה כמעסיקה במשותף נעשית לצורך ספציפי של אחריות לזכויות סוציאליות בסיסיות של התובע, וזאת על אף שלא מתקיימים בבית הקפה המבחנים המסורתיים לזיהויו כמעסיקו של התובע (ע"ע (ארצי) 24256-06-17 מנרב הנדסה ובניין בע"מ – בוסקילה, פס' 37 (9.6.2020); ע"ע (ארצי) 273/03 שוואב – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פס' 6 ו-8 (2.11.2006) (להלן – ענין שוואב)).

...

סיכום לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעות דאניא ושחף לשלם לתובע תוך 60 ימים מעת שיומצא להן פסק הדין את הסכומים הבאים: הנתבעת דאניא: פיצוי בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי העסקה – סך של 2,500 ש"ח. פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר – סך של 2,500 ש"ח. דמי חגים – סך של 1,360 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 15.10.19.

אנו מקבלים את בקשתו ומורים על דחיית התביעה נגד בית הקפה ללא צו להוצאות.

אילולא בקשה זו, היינו קובעים שבית הקפה אחראי ביחד ולחוד לחבות שחף לפי פסק דין זה. מאחר והתביעה נגד בית הקפה נדחית – אין לחייב את בית הקפה בחיובי שחף בפסק הדין.