אחריות מעביד לפגיעות גוף בעבודה עקב שימוש במקדחות רוטטות

בית דין איזורי לעבודה בחיפה ב"ל 26991-04-16 12 ספטמבר 2018 לפני: כב' השופטת איריס רש נציג ציבור (עובדים) מר אריה גור נציג ציבור (מעסיקים) גב' חנה שני התובע שרל סררו ע"י ב"כ: עו"ד מאור אביטל הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד צחי רטר פסק דין

בנוסף, העבודה כללה התקנות של שקעים ולוחות חשמל או התקנה של גוף תאורה הדורשת, בין היתר, קדוח חורים וחיזוק לוח החשמל לקיר ובתדירות נמוכה של מס' פעמים בחודש גם חציבת תעלות (הודעה לחוקר של מר רשקובן ש' 9-17; חקירתו הראשית של מר רשקובן בעמ' 8 ש' 20-32 לפרוטוקול).

בנוסף, כאמור לעיל, התובע עשה שימוש בכלי עבודה קבוצתיים כגון מקדחה רוטטת לפי הצורך כמפורט לעיל, במברגה מחוררת (ההודעה לחוקר של מר רשקובן ש' 10-17 לפרוטוקול).

בעשר השנים האחרונות לעבודתו התובע אחראי על אחזקה מונעת ותחזוקה שוטפת של גנרטורים.

יסודותיה של פגיעה כזו, בדומה לפגיעה בעבודה הנם שניים- הארוע החצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל פגיעה כזו [(עב"ל (ארצי) 383/08 אדיבי- המל"ל, סעיף 9 לפסק הדין (18.11.2008) וההפניות שם].

...

אשר על כן, התובע אינה עומד בתנאי הפסיקה להוכחתה של תשתית עובדתית לצורך הכרה בפגיעתו בידיים כתאונת עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה, ודין התביעה להידחות כבר בשלב זה. אין צו להוצאות.

פעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונישנות הדומות זו לזו (עב"ל (ארצי) 7807-10-12 ג'בור – המוסד לביטוח לאומי 14.1.14).

עם זאת, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי – המוסד לביטוח לאומי 20.12.07).

וכך השיב לשאלה 2 בה התבקש לציין מה על התובע לעשות בתפקידו – "מגיע בבוקר לריכוז. מעמיס ציוד וחומרים לעבודות היומיות. עבודת רשת כוללת יציקת עמודים והרכבת העמוד ואביזריו. הרמת עמודים, פריסת חוטים, הרמה תליה, מתיחה וקשירה של כבלי חשמל על העמודים, טיפוס על עמודים, תיקון עמודים שניזוקו. השגחה על פריסת כבלים חיבור אביזרים של כבלים, זיווד חדרי טראנספורמציה כולל שנוע והובלה בידיים מהמנוף למקום הצבת הציוד. כראש קבוצה בנוסף לעבודתו הוא גם האחראי במקום". התובע בעדותו אישר את נכונות האמור מפי המעסיק (עמ' 6 לפרו' שורות 9 עד 12).

יצוין גם, שבשונה מהאמור בתצהיר התובע לפיו הוא משתמש במקיטה (מכונת סגירה) במשך כשעתיים לכל הפחות במצטבר ביום עבודה ועם מקדחה לפחות שעתיים במצטבר ביום עבודה (סעיף 8 לתצהירו), מתשובת המעסיק לשאלון הנתבע (מוצג א') עולה כי השמוש בכלים רוטטים ע"י התובע הוא כשלוש שעות ביום בלבד.

גם עבודה פיזית קשה, שאין אנו חולקים כי התובע נידרש לה בבצוע תפקידו (עדות התובע בעמ' 6 לפרו' שורות 16 עד 18), אינה יכולה להפוך למקרוטראומה – "השמוש במונח מקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונישנות אין ספור פעמים, וכי לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל (ארצי) 47434-09-13 חקנזרי - המוסד לביטוח לאומי 9.3.15).

...

לפיכך, די באמור לעיל כדי לראות בטענת התובע בנדון שהועלתה בסיכומיו כהרחבת חזית אסורה שדינה להידחות על הסף.

לפיכך, גם בעילה זו ממילא לא הונחה תשתית עובדתית למחלת מקצוע וגם דינה להידחות.

סוף דבר: התביעה נדחית.

טענות הצדדים לטענת התובע, עבודתו כמנהל חשמל ותשתיות כרוכה בשתי פעולות מובחנות: אחת, ביצוע עבודות חציבה וקדוח בקירות בטון, ריצפת בטון ואספלט הגורמות לרעד וזעזוע קשה לגוף ולעמוד השידרה.

בנוסף, לשם ביצוע עבודות החציבה והקידוח המפורטות, משתמש התובע בקונגו, פטיש חציבה מקדחה, פטישון רטט- מכשירים חשמליים בעלי רטט לשם ביצוע העבודה השוטפת בבסיס באופן הגורם לרעד, וזעזוע עז לעמוד השידרה.

דיון והכרעה לאחר שבחנו את מכלול הראיות וטענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית לפגיעה לפי תורת המקרוטראומה במסגרת עבודתו, וזאת מהנימוקים שיפורטו: עיון בחקירת התובע בפני חוקר הנתבע מעלה כי בשונה מתצהירו לא היתייחס כלל לפעולות חוזרות ונישנות במהלך עבודתו ומעדותו זו עולה כי ביצע במהלך עבודתו מיגוון של פעולות תוך שהוא נעזר בחיילים שלו: "אני הנדסאי חשמל עם רשיונות הנדסאי חשמל ורישיון למתח גבוה ומשמש כמנהל עבודה בתחום החשמל. ולפני כמה שנים הוסיפו לי את האחריות על תחנות הכח בבסיס שתפקידם להוריד את המתח הגבוה של חברת החשמל למתח נמוך שניתן לעבוד איתו ובכל תחנה כזאת יש 2 גנרטורים שתפקידם לפעול כאשר יש הפסקת חשמל. .. יש לי בממוצע 2 חיילים בשירות סדיר שעובדים איתי..... תחנת כוח היא דבר מאד מורכב אנחנו צריכים לבדוק אותה כל יומיים ובנוסף יש בדיקה שבועית חודשית ותלת חודשית. יש לי ספר גנרטורים ושם רשום מה אני צריך לעשות ... כמו כן על כל גנרטור יש כרטיס עליו אני רושם שהייתי ובדקתי את הטיפולים המורכבים... יש תחנה מאד חשובה , תחנת כוח מס' 4 היינו צריכים להחליף שם מצברי הנעה 8 צברים 4 לכל אחד. את המצברים האלה מחליפים כל 3 שנים לפי הוראות כתובות..... הביאו לנו עם מלגזה את המצברים עד הכניסה לתחנה. אנחנו צריכים להוציא את המצברים הישנים ולהכניס את החדשים ... הנוהל הוא שמפרקים מצבר ישן ומרכיבים במקומו מצבר חדש... אני לוקח מצבר חדש מהמשטח שהמלגזה הביאה מביא אותו עד למעצרה של המצברים הישנים מפרק את המצבר הישן ומיד מכניס את החדש למקומו... למצברים יש ידיות , שני אנשים מרימים מצבר... האם אתה עובד עבודה פיזית? ת: אנחנו עובדים בתקלות עובדים בהתקנות עובד על במת הרמה בגובה עובר על כל הזרקורים בבסיס מחליף זרקורים ומנורות יש לנו את כל הכלים ..."" חרף האמור ,התובע לא הציג את ספר הגנרטורים או כרטיסים בהם יש תעוד של עבודתו כפי שפרט בחקירתו, ומשכך הדבר יפעל לחובתו.

על פי תאור עבודתו של התובע עצמו, בתצהירו ובחקירתו הנגדית, וכן כפי שהתחדד בשאלון של מעסיקו של התובע, הרי שעבודתו של התובע אינה כרוכה בבצוע תנועות חוזרות ונישנות אלא העבודה אותה ביצע התובע במהלך יום עבודותו מגוונת וכוללת, הרמות וגם שימוש בכלים רוטטים.

...

ערים אנו לכך שחלק מיום עבודתו של התובע כלל גם הרמת דברים כבדים לרבות שימוש בכלים רוטטים, אולם לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להוכיח מהי הפעולה שניתן לבודד שנעשתה באופן תדיר ורציף במהלך יום עבודה.

משכך לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להכיר בפגיעה בגבו של התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק, במסגרת עבודתו.

משכך התביעה נדחית.

בעת שעבד בחיבור בתים משותפים עבד עם עובד נוסף והעבודה התחלקה כך: יומיים עבודה של השחלת כבלים בין הקומות בתוך צנרת באמצעות שתי הידיים, יום עבודה בחיתוך כבלים באמצעות מכשירים ידניים שונים ויומיים עבודה עם מכשירים רוטטים לצורך קדוח והברגות.

עבודתו התחלקה כך שבמשך מחצית מהשנה התובע עובד בבוקר כמחסנאי ומתפעל מלגזה ולאחר מכן יוצא לשטח לתגבר ובמחצית השנה הנוספת הוא משמש כאחראי גיזום, תפקיד בו לא עסק בעבודה פיזית.

התובע מוסיף וטוען כי נסיבות עבודתו ובכללן העבודה עם כלים רוטטים מהוה תשתית עובדתית לתחולת סעיפים 13ב', 14ב' ו-26א' לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954 (להלן – התקנות).

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית כבר נפסק, כי הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות: "הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)"[footnoteRef:1] [1: עב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי-אסתר נוח (22.12.14); ראו גם עב"ל 47434-09-13 קיבאן חקנזרי-המוסד לביטוח לאומי (9.3.15); עב"ל 39738-05-13 נירה צבי-המוסד לביטוח לאומי (11.8.15); עב"ל 18324-05-14 איריקה חג'יאג- המוסד לביטוח לאומי (2.3.16)).

בפיסקה 6(ד) נקבע כי פעולות אשר חוזרות על עצמן במהלך יום העבודה, אך מורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונישנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה [4: ר' עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02) (להלן – עניין שבח).

] שנים 2011-1992 מחלקת חיבור לבתים ומחלקת אחזקת רשת ראשית, לא הובאה כל ראיה אובייקטיבית חיצונית להוכיח את הקף עבודתו של התובע עם הכלים הרוטטים, כגון יומן עבודה, כאשר עדותו של מנהל התובע אין בה לטעמנו לסייע לתובע בעיניין זה. בעוד שבשאלון למעסיק נכתב כי התובע עושה שימוש בכלים רוטטים שעה ביום הרי בעדותו העיד העד כי התכוון לשעה לכל כלי.

...

תמצית טענות הנתבע התובע לא הניח תשתית עובדתית מתאימה למינוי מומחה יועץ רפואי, בין אם תשתית עובדתית למיקרוטראומה ובין אם למחלת מקצוע ועל כן דין התביעה להדחות.

] התובע טוען שיש להחיל עליו את סעיפים 13ב' ו- 14ב' לרשימת מחלות המקצוע (עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב/ עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים) אולם, כאמור הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח כי תנאי עבודתו הם כנדרש ברשימה.

משמצאנו כי עבודת התובע אינה כוללת משימות שחייבו פעולה ממושכת מסוג אחד שמייצר לחץ באופן ממושך וכן לא מצאנו תשתית עובדתית לעבודה ממושכת עם כלים רוטטים, להבדיל משימוש אקראי וספורדי בכלים רוטטים, הרי שלא הורם הנטל להוכיח כי התובע עובד בתנאים הנדרשים לצורך הוכחת מחלות מקצוע כנטען.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הניח תשתית עובדתית ראשונית לבחינת פגיעתו על-פי תורת המיקרוטראומה, ולכן יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה.   אשר על כן, התביעה נדחית.

השנייה – עניינה הכרה בפגיעה בירכיים כפגיעה בעבודה (35197-06-21).

העבודה מתחלקת לעבודה בעקבות תקלות ודווח למוקד – הקף תקלות של 10-15 תקלות ביום, ולעבודה שוטפת יזומה.

המעסיק כתב שעבודתו של התובע היא "בדיקה יומיומית של כל מערכות מיזוג האויר בבית החולים כולל מערכות בקרה". על פי הכתוב בשאלון, במסגרת עבודתו נידרש התובע לבצע מטלות הכרוכות במאמץ פיזי, כולל ישיבה על הברכיים וזאת בתדירות יום יומית, כי הוא מרים משאות במשקלים שונים למרחקים של 150 עד 300 מטר.

אתם עובדים כצוות או כל אחד עובד לבד? אני אחראי על העובד הנוסף שעובד איתי שמו יגאל מידני, אני מכין סידור עבודה בהתאם לפקידת אחזקה שמקבלת קריאות על תקלות ומלבד התקלות יש עבודות שוטפות, ניקיונות, סתימות, מנועים, רצועות קרועות, תקלות שונות ביטאות.

כי מדובר במערכת שנמצאת על הריצפה ונמוכה, לא יכול להתכופף עם הגוף אליה יותר נוח לשבת על הבירכיים ולעמוד מול המערכת ולטפל בה. מלבד היטאות יש לנו מעבים של מזגנים, יש לנו כ- 300 מעבים שזה מזגנים מפוצלים שיש תקלות אני מגיע לטפל במעבה.

התובע טען שעבד עם מברגות חשמליות – 4 שעות ביום, מברגים רגילים – שעתיים ליום, מקדחה ברטט – חצי שעה ביום רצוף, פטישון ברטט – שעה "על יומיים בממוצע". לחוקר המל"ל אמר שבכל יחידה (יטא) יש כ- 20 ברגים, לעיתים נידרש לקדוח בורג שנתפס אך מעבר לכך אין שימוש בפטישון ולעיתים יש ימים שכלל לא משתמש בפטישון (בנגוד לאמור בתצהיר).

...

לאור האמור, התביעה שעניינה CTS, נדחית.

סוף דבר התביעה לעניין CTS נדחית.