חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות מעביד לנזקי גוף שנגרמו לעובד במקום העבודה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת לאחר שנפלה במקום עבודתה.
על רקע זה, התובעת טוענת כי נתבעת 1, מעסיקתה, התרשלה בכך שלא סיפקה לה סביבת עבודה נקייה ממפגעים וגרמה לפציעתה, ומכאן שיש לחייבה (יחד עם נתבעת 2 המבטחת אותה בביטוח אחריות מעבידים) לשלם לה פיצויים על הנזקים שנגרמו לה. הארוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה".
...
הנה כי כן, המחלוקות בין בעלי הדין משתרעות הן על שאלת החבות הן על שאלת הנזק, ולאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, שמעתי את העדים וקראתי את סיכומי ב"כ הצדדים - דין התביעה להתקבל.
אך בסופו של דבר, התובעת מתגוררת בקומה הראשונה של בניין לא מעלית (עמ' 19 שו' 3-4) ובהיות הפציעה בקרסול, יש להניח, כי התקשה בעיקר בתקופת ההחלמה לצאת מביתה ונזקקה לעזרת הזולת כדי לנהל את משק ביתה (ניקיון, קניות וכד').
סיכום סכום הפיצויים סכום הפיצויים הוא כדלקמן: הפסדי שכר (בעבר) 40,000 ₪ ב. הפסדי שכר לעתיד -- פנסיה 5,000 ₪ עזרת הזולת (עבר ועתיד) 20,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 3,000 ₪ נזק לא ממוני 30,000 ₪ בניכוי תגמולי מל"ל (58,350 ₪) סה"כ ביניים 39,650 ₪ שכר טרחת עו"ד ומע"מ 9,279 ₪ סה"כ 50,000 ₪ (במעוגל) סוף דבר התביעה נגד הנתבעות מתקבלת.
ההודעה לצד שלישי נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

תביעה זו עניינה ניזקי גוף שנגרמו לתובע 1, בתאונת עבודה שארעה, עת נפל מגובה במהלך עבודתו (להלן: "התאונה").
לא זו אף זו, חובת הזהירות הן של מעביד והן של קבלן ראשי מצאה עגון מפורש בחקיקה, לרבות במסגרת פקודת הבטיחות בעבודה, על תקנותיה, ובין היתר תקנות עבודה בגובה, המחייבות את הקבלן המבצע, בין היתר, לספק לעובד את הציוד והאמצעים הדרושים להגנתו, לרבות אבטחתו במערכת למניעת נפילה, אליה יהיה מחובר באמצעות רתמת בטיחות; תקנות ציוד מגן אישי, המחייבות את המעביד והקבלן המבצע לספק לעובד ציוד מגן אישי, לשם מניעת סכוני בטיחות; תקנות מסירת מידע והדרכת עובדים, המחייבות את המעביד והקבלן המבצע למסור לעובד מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום וכן למסור לו הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, של חומר ושל תהליכי עבודה במקום וכן לקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים ולוודא שכל עובד הבין את הסיכונים ותקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), המחייבות את הקבלן המבצע למנות מנהל עבודה, האחראי, בין היתר, לבדיקת הפיגום, לקביעת יציבותו והתאמתו למטרה שלה הוא נועד, וזאת עם התקנתו ובטרם החל השמוש בו ולאחר מכן בתקופות הקבועות בתקנות ולרשום בפנקס הכללי דו"ח על כל בדיקת פיגום.
בסעיף 12 להסכם, הוסכם בין הצדדים, כי: "מבלי לגרוע מהתחייבויות קבלן המשנה, מצהיר קבלן המשנה כי ידוע לו שכל אחריות לכל הפסד, הוצאה, אובדן, נזק, לרבות נזק לצד ג, לרבות ביצוע רשלני ו/או לקוי של העבודות ו/או עקב אי קיום התחייבות קבלן המשנה ו/או שמירה על תקנות הבטיחות ו/או היתנהגות לא הולמת של קבלן המשנה ו/או מי מעובדיו ופועליו, יהא על קבלן המשנה לשאת בכל אחריות לאותו נזק ו/או הוצאה שייגרמו הן במישרין והן בעקיפין". תוקפה של תניית שיפוי בין מזמין לקבלן משנה, כמו כל התחייבות חוזית אחרת, צריך להבחן על פי דיני החוזים.
...
סוף דבר: מכל המקובץ לעיל עולה, כי דין התביעה להתקבל, ואילו דין ההודעות לצד שלישי להידחות.
לאור הסכמת הצדדים בדיון מיום 9.6.21, ישלמו הנתבעות, ביחד ולחוד, לתובע 1 פיצוי בסך כולל של 435,000 ₪ מעבר לתשלומי המל"ל. ביחסים בין הנתבעות לבין עצמן תחול חלוקת האחריות היחסית, כפי שנקבעה בסעיף 30 דלעיל.
בנוסף לכך, תשלם הנתבעת 2 לתובע 2 – המל"ל, סך של 72,424 ₪ מתוך סכום התגמולים ששולמו על ידו לתובע 1.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת שנת 1967, בשל פגיעתה בתאונה שאירעה ביום 24.4.16 במהלך עבודתה בהוסטל המופעל ע"י הנתבעת 1.
וכבר נקבע "אפשרות של החלקה או נפילה סתם בעבודה, ללא סיבה נראית לעין, קיימת תמיד. המעביד אינו נושא באחריות להחלקה או לנפילה כזו. הוא אינו מבטח את העובד כנגד כל סיכון בעבודה וכנגד כל תאונה העלולה לקרות. ' יהיה זה בלתי מעשי לקיים מעברים, דרכים ושבילים באופן כזה שלעולם לא יהיה מקום חלק... שבו יוכל אדם להחליק... " (ע"א 250/62 לוגסי נ' חב' שק"ם בע"מ, פד"י יט 1 30, 32).
...
אומנם הרושם הכללי הוא כי התובעת אכן נפגעה במקום העבודה, אם כי אי העקביות בגרסתה בנוגע לנסיבות הפגיעה, לצד העובדה כי מדובר בעדות יחידה של בעל דין, מובילים למסקנה לפיה התובעת לא עמדה בנטל המוטל על שכמה.
סוף דבר לאור כל האמור, בשל העדר גרסה סדורה מטעם התובעת ומאחר והעדות בדבר נסיבות האירוע הינה בבחינת עדות יחידה של בעל דין שלא זכתה לתימוכין, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל על שכמה להוכחת מסד עובדתי שיש בו כדי להביא לחיובה של הנתבעת.
אני מורה אפוא על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה נזיקית לתשלום פיצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו עקב תאונת עבודה שאירעה לו ביום 1.7.15 עת עבד בשירות נתבעת 2 בתחזוקת גגות מבנים בשטח שיפוטו של נתבע 1 (קבוץ כפר חרוב).
הנתבעת 2, בהיותה המעביד, מי שהדריכה את התובע, נתנה בידיו את הכלים והסולם, את העזרה וההוראות לבצוע העבודה, מי ששלטה על שיטת העבודה ועל התובע וחברו מר נאדר ח'אטר שעבד עמו, מי שמינתה והציבה במקום מנהל עבודה מטעמה הוא מר סמיר סבאג' ,אחריותה ברורה, כמובן בכפוף לשאלת ניכוי האשם התורם.
כל שיש זהו נספח ה' לתצהיר התובע (אישור מל"ל על תקופות עיסוק) וכאשר משווים מגמות והחלפת מקומות עבודה לפני התאונה ולאחריה, לא באמת עולה הבדל ממשי, יש לקחת בחשבון שאדם לא עובר ביום אחד מאי כושר מלא לעבודה במלוא הקיטור, יש גם לקחת בחשבון כי התובע סבל מכאבים שהביאו להתערבות הניתוחית שהיא כשלעצמה גרמה לאי כושר מלא ואחר כך חלקי אך היות ומדובר בנזק מיוחד, אין אפשרות לכמתו בדרך אריתמטית אלא לפסוק אותו על דרך האומדנה כסכום גלובאלי אותו אני מעמיד על 35,000 ₪.
...
גישת הפסיקה כאמור היא שלא להחמיר עם העובד, יחד עם זאת במקרה כאן, בנסיבותיו (שוב, צוות קטן, מגובש, הדרכות כלליות ניתנו, כולם מודים שציוד המגן היה זמין וחשוב מכל הצהרות התובע בתצהירו ותשובותיו בחקירתו), התובע הוא עובד מיומן ומנוסה שגם הוא צריך לדאוג לביטחונו וגם היה יכול לעשות כך בנסיבות המקרה ומכלול זה מוביל למסקנה שיש לייחס לו אשם תורם בשיעור של 15% .
על עניין זה התנהל ממש "משפט זוטא" על פני עמודים רבים בפרוטוקול כשבאי כוח הצדדים מתווכחים ביניהם מה אמר ומה לא אמר התובע בעדותו ביחס להימצאותו של מר בן שך בזמן הרלוונטי לתאונה באותו יום, מה התכוון זה להגיד ומה לא התכוון, בסופו של דבר נאלצתי לנסח שאלה במסגרת החקירה החוזרת והתובע אישר שאיננו זוכר אם ראה אותו ביום התאונה, די בכך.
הנכות התפקודית היא כמובן עניין להערכה, בשעתו המל"ל סבר כי לנכות הרפואית השלכה ממשית על יכולתו של התובע לחזור לעבודתו בה עסק עובר לתאונה והפעיל את תקנה 15%, המומחה מטעם בית המשפט מצא הגבלה קלה בתנועה וסימנים של אי יציבות לטרלית לצד צליעה קלה ורגישות ובחר להעניק את הנכות על יסוד סעיף הסל שכן ניתן להבין מחוות דעתו שהשלם גדול מסך חלקיו ובסופו של יום ההשפעה הכוללת של הפגיעה גדולה מ"מדידת טווח התנועה" בקרסול.
משכך ובהתאם לחלוקת החבות בין הנתבעים הנני מחייב: את הנתבע 1 לשלם לתובע 35% מנזקיו קרי 68,250 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20%+מע"מ ובצירוף 35% מהוצאות המשפט על פי קבלות שיוצגו (אגרה, חוות דעת וכיו"ב).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

על פי הנטען בכתב התביעה, במועדים הרלוואנטיים לתביעה, בזמן שהתובע עמד, יחד עם עובדים נוספים על פיגום ועסק בבניית אבני חפוי, הפיגום קרס באופן פיתאומי, התובע נפל מגובה של כ- 9 מטר, יחד עם העובדים הנוספים שעמדו על הפיגום ונגרמו לו ניזקי גוף (להלן: "התאונה").
המעביד הוא האחראי על מקום העבודה, ועליו לדאוג לתנאי עבודה ולשיטות עבודה בטוחים, וכן עליו לדאוג להדרכת כל עובד בבצוע מלאכתו.
בנוסף, היה על המעביד לבדוק את תקינות ובטיחות הפיגום שקרס טרם עלו עליו התובע ויתר העובדים, שכן כחלק מחובת המעביד למנוע את פגיעת התובע, עליו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה ונטולת סיכונים וכחלק אינטגראלי מכך, לפקח על עבודת עובדיו ולבדוק את הציוד בו הם משתמשים, בטרם השמוש בו, ובמקרה זה לא הוכח בפניי כי הוא עשה כן. מעבר לכך, לא הוכח כי התובע שנפל מגובה של כ -9 מטר, היה מאובטח בזמן העבודה על הפיגום ברתמת בטיחות המתאימה לסוג עבודה מעין זו. יש להניח, כי לו התובע היה מאובטח בזמן עבודתו על הפיגום, הנזק שניגרם לו, לא היה קורה ואם היה קורה היה פחות בעוצמתו.
...
משכך ועל בסיס כל המפורט לעיל, המסקנה היא כי הנתבעים נושאים גם באחריות נזיקית לפגיעת התובע.
לאחר ששמעתי את התובע בדיון שהתקיים בפניי ובהתחשב בגילו ונסיבות התיק, אני רואה להעריך את הנכות התפקודית שנגרמה לתובע עקב פגיעתו בתאונה, כגובה הנכות הרפואית שנקבעה לו, בשיעור של 27.32%.
סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 425,587 ₪ בצירוף אגרת בית משפט, עלות חוות הדעת הרפואיות של המומחים מטעמו, חלקו בעלות חוות הדעת של מומחי בית המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו