תביעה זו עניינה ניזקי גוף שנגרמו לתובע 1, בתאונת עבודה שארעה, עת נפל מגובה במהלך עבודתו (להלן: "התאונה").
לא זו אף זו, חובת הזהירות הן של מעביד והן של קבלן ראשי מצאה עגון מפורש בחקיקה, לרבות במסגרת פקודת הבטיחות בעבודה, על תקנותיה, ובין היתר תקנות עבודה בגובה, המחייבות את הקבלן המבצע, בין היתר, לספק לעובד את הציוד והאמצעים הדרושים להגנתו, לרבות אבטחתו במערכת למניעת נפילה, אליה יהיה מחובר באמצעות רתמת בטיחות; תקנות ציוד מגן אישי, המחייבות את המעביד והקבלן המבצע לספק לעובד ציוד מגן אישי, לשם מניעת סכוני בטיחות; תקנות מסירת מידע והדרכת עובדים, המחייבות את המעביד והקבלן המבצע למסור לעובד מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום וכן למסור לו הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, של חומר ושל תהליכי עבודה במקום וכן לקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים ולוודא שכל עובד הבין את הסיכונים ותקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), המחייבות את הקבלן המבצע למנות מנהל עבודה, האחראי, בין היתר, לבדיקת הפיגום, לקביעת יציבותו והתאמתו למטרה שלה הוא נועד, וזאת עם התקנתו ובטרם החל השמוש בו ולאחר מכן בתקופות הקבועות בתקנות ולרשום בפנקס הכללי דו"ח על כל בדיקת פיגום.
בסעיף 12 להסכם, הוסכם בין הצדדים, כי:
"מבלי לגרוע מהתחייבויות קבלן המשנה, מצהיר קבלן המשנה כי ידוע לו שכל אחריות לכל הפסד, הוצאה, אובדן, נזק, לרבות נזק לצד ג, לרבות ביצוע רשלני ו/או לקוי של העבודות ו/או עקב אי קיום התחייבות קבלן המשנה ו/או שמירה על תקנות הבטיחות ו/או היתנהגות לא הולמת של קבלן המשנה ו/או מי מעובדיו ופועליו, יהא על קבלן המשנה לשאת בכל אחריות לאותו נזק ו/או הוצאה שייגרמו הן במישרין והן בעקיפין".
תוקפה של תניית שיפוי בין מזמין לקבלן משנה, כמו כל התחייבות חוזית אחרת, צריך להבחן על פי דיני החוזים.
...
סוף דבר:
מכל המקובץ לעיל עולה, כי דין התביעה להתקבל, ואילו דין ההודעות לצד שלישי להידחות.
לאור הסכמת הצדדים בדיון מיום 9.6.21, ישלמו הנתבעות, ביחד ולחוד, לתובע 1 פיצוי בסך כולל של 435,000 ₪ מעבר לתשלומי המל"ל. ביחסים בין הנתבעות לבין עצמן תחול חלוקת האחריות היחסית, כפי שנקבעה בסעיף 30 דלעיל.
בנוסף לכך, תשלם הנתבעת 2 לתובע 2 – המל"ל, סך של 72,424 ₪ מתוך סכום התגמולים ששולמו על ידו לתובע 1.
