אחריות מעביד לנזקי גוף בעבודה

תביעת ניזקי גוף בגין תאונת עבודה של נפילה מגובה באתר בניה.

הניזוק שתביעתו נבלעת זוכה ל 25% מנזקו כמתווה הדין, המל"ל "סופג" אותם 25% המופחתים מתביעת החזרה שלו, והמעוול (נתבעים 3-4) משלם במצטבר לא יותר מחלקו היחסי באשם על פי מבחן האשם המוסרי (אלא שבמקרה זה אחריותו מלאה, ואין לנכות חלק המעביד, שלא נושא באשם נזיקי כלל).

...

בסה"כ משלמים אפוא נתבעים 3-5 במצטבר סכום העולה כדי סך נזקיו של התובע (1,556,290 ₪) אלמלא הטבת המל"ל. סוף דבר: אני דוחה בלא צו להוצאות התביעה כלפי נתבעים 1-2 .

אני מחייב את הנתבעים 3 עד 5 ביחד ולחוד לשלם לניזוק בתביעתו (התובע בת.א 54633-09-16) את הסכומים הבאים במצטבר: 389,073 ₪ ב.91,043 ₪, שכ"ט עו"ד בסכום כולל.

אני מחייב את הנתבעים 3 עד 5 ביחד ולחוד לשלם למל"ל בתביעת החזרה שלו את הסכומים הבאים במצטבר: 1,167,218 ₪.

עוד הנפיקה איילון "אישור עריכת בטוחי הקבלן" (נתבעת 2) הכולל, בין השאר ביטוח אחריות מעבידים וביטוח ניזקי גוף עקב השמוש בבאגר (צ.מ.ה.), כמפורט שם. בסעיף 4 לאישור הביטוחים הנ"ל נרשם, כי "הביטוחים דלעיל קודמים לכל ביטוח אחר הנערך על ידי המזמין ו/או מי מטעמו והינו ביטוח ראשוני ללא זכות הישתתפות בביטוחי המזמין ו/או מי מטעמו וללא זכות לתבוע ממבטחי המזמין ו/או מי מטעמו להתחלק בנטל החיוב". במקביל, גם בפוליסת הביטוח (עבודות קבלניות) שערך ה"המזמין" של הפניקס (צד ה') נרשם, בפרק "חבות בגין ניזקי גוף משימוש בציוד מכאני הנדסי" כי הכסוי הוא "בתנאי שאין ביטוח אחר המכסה חבות זו" (סוף עמוד 6 לפוליסת הפניקס).

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בענין זה הגעתי למסקנה כי בנסיבות הענין אין מקום לסטות מהחזקה או ההנחה המקובלת כי שיעור הנכות הרפואית האורתופדית שנקבעה לתובע בתחום האורתופדיה שווה לשיעור הנכות התפקודית שיש לקבוע לו. יש לזכור כי אף שלתובע נקבעה על ידי מומחה בית המשפט הגבלה קלה בלבד בתנועות עמוד השדרה המותני, התובע הוא פועל, עובד כפיים, ללא הכשרה בתחום אחר ונכותו עלולה להעמידו בעמדת נחיתות כזו או אחרת כלפי חבריו מחפשי העבודה בתחום זה. התובע לא חזר לעבוד אצל הנתבעת 1 לאחר התאונה (לדבריו אף לא ניסה).

עוד נטען על ידי הנתבעות כי הטענה לשכר לא מדווח, היא הרחבת חזית שלא הוכחה ואין להקיש מהליך שהתקיים בעניין עובד אחר על עניינו של התובע, הליך שהכרעה בו אינה מהווה השתק שיפוטי בענין זה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בענין זה ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם, לרבות בפסק הדין שניתן בתביעה שהוגשה לבית הדין, הגעתי למסקנה כי אין לקבל את טענת התובע בדבר שכרו הלא מדווח וכי יש מקום לקבוע כי בסיס שכרו של התובע לצורך חישוב הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרותו, עומד על סך של 2,618 ₪, שכרו במשך 5 מ-9 החודשים בהם הועסק על ידי הנתבעת 1.

ההודעה לצדדים השלישי והחמישי (בתביעת הנתבעות 2 ו-3) חברות בית חדש והפניקס – נדחית.

רקע והצדדים תביעת ניזקי גוף בגין תאונת עבודה לתובעת, ילידת ספטמבר 1988, כבת 33 כיום.

דיון בשאלת האחריות והכיסוי הבטוחי ראשית במה שנוגע לשאלת הכסוי הבטוחי: אמונתו הנטענת של הנתבע 2 המעביד, שהוא מבוטח בפוליסת הקבוץ, אינה מעלה או מורידה.

הפסד הישתכרות לעתיד עד גיל 64 (כאמור לפי בסיס שכר 3,816 ₪): במקרים מסוימים, כולל מקרה זה, יש הגיון בחישוב עד גיל 62 או 64, כאשר העיסוק פיסי מובהק ושוחק, אצל מעסיקים שונים ולא ברצף, והדעת נותנת שלא היו מתמידים בו עד גיל 67, אילמלא התאונה (כיום גיל הפרישה לנשים 62 אך זכאיות הן לממש זכות הבחירה להוסיף לעבוד, ולפרוש לפנסיה צוברת בגיל 67).

...

איני מקבל טענת ב"כ נתבעים 1 ו- 3 שאין הפסד ביחס לשכר שלפני התאונה.

היצמדות לבסיס השכר הנומינלי (או הצמדתו גרידא) לצורך חישוב הפסד השכר לעתיד, תקפח את התובעת, ואני סבור שבסיס הולם לעדכון בסיס השכר בחישוב לעתיד הנו החלק היחסי משכר המינימום.

סוף דבר: אני מחייב הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר: 477,164 ₪ שכ"ט עו"ד בסך 111,656 ₪.

תביעת ניזקי גוף בגין תאונת עבודה מיום 4.12.14.

הנתבעת 1 הייתה המעבידה במועדים הרלבאנטיים, והנתבעת 2 ביטחה אותה בביטוח אחריות מעבידים.

מר ג'דיר היה אף הוא עובד של הנתבעת 1, וטעות רשלנית שלו בשקול הדעת, תזקף לחובת הנתבעת 1, מכוח אחריותה השלוחית למחדל רשלני של עובד מטעמה שגרם נזק לאחר: ראה סע' 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

...

אם נשערך את השכר בהצמדה, נגיע לאותה מסקנה ואף ביתר תוקף: הצמדת שכרו של התובע אצל נתבעת 1, מאז חודש 12/14 ועד 12/18 (לצורך בסיס אחיד להשוואה) תניב 7914 ₪.

סוף דבר: אני דוחה התביעה כנגד נתבעת 2, ומחייב התובע לשאת בהוצאותיה בסך כולל של 5000 ₪.

אני מקבל התביעה כלפי נתבעת 1, ומחייב אותה לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר: 134,986 ₪.

תביעה לניזקי גוף בגין תאונת עבודה שארעה לתובע, עת עבד בשירות מעבידו.

לכן אני סבור כי יש להטיל אחריות על המעביד שהפר את החובות המוטלות עליו להדריך את עובדיו והנחיל שיטו עבודה בטוחות.

...

לכן אני סבור כי יש להטיל אחריות על המעביד שהפר את החובות המוטלות עליו להדריך את עובדיו והנחיל שיטו עבודה בטוחות.

סיכום לסיכום, יש לפסוק לתובע את הסכומים הבאים: כאב וסבל - 40,000 ₪ הפסד שכר מלא לעבר – 23,004 ₪ עזרה והוצאות לעבר - 10,000 ₪ הפסד כושר השתכרות לעתיד - 135,000 ₪ הפסד תנאים סוציאליים – 19,751 ₪ סה"כ – 227,755 ₪ מהסכום הנ"ל יש לנכות אשם תורם בשיעור של 15% ולאחר ניבוי מתקבל 193,592 ₪.

לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 145,039 ₪.