אחריות מנהל תיק השקעות לניגוד עניינים

סעיף 20 לחוק קבע הוראה ספציפית בדבר חובת זהירות "בעל רישיון ינהג בעיסוקו בזהירות וברמת מהימנות שבעל רישיון סביר היה נוקט בהם בנסיבות דומות, וינקוט בכל האמצעים הסבירים להבטחת ענייניהם של לקוחות". בסיכומיו של דוד נטען על ידו כי פעל כמנהל השקעות סביר בחברת ניהול תיקי השקעות קטנה; לא התרשל ולא הפר כל חובה חקוקה ברכישת המניות נשוא התביעה, כפי שלא התרשל ברכישת מניות אחרות בתיקי ההשקעות של התובעים.

כלומר, הסברו של דוד בחקירה הנגדית היה כי קיבל את המלצתו/הוראתו של מורגן לרכוש את המניות, בנגוד לדעתו, כאשר הוא מנהל התיקים באפולו, שכן אולי הוא טועה ומורגן צודק.

כך נקבע עוד בד"נ 7/81 פנידר חברה להשקעות פיתוח בנייה בע"מ נ' קסטרו "... ראייתו של מנהל כאורגן החברה באה כדי להרחיב את האחריות המוטלת על החברה ולא כדי לצמצם את הקף אחריותו של המנהל בשל מעשה שביצע בעצמו או שהיה מעורב בו המוליד בדרך כלל חבות אישית... אין מקום ליצירת איבחנה בין אחריותו של מנהל לעוולה לבין אחריותו לתשלום פיצוים בשל הפרת חובה סטאטוטוריות בתחום הטרום חוזי המוגדר בסעיף 12(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)...

"היתנהגות שאינה תואמת את קנה המידה האובייקטיבי מהוה רשלנות ואחת היא אם המניע להיתנהגות זו הוא רצון מכוון או אי אכפתיות או חוסר תשומת לב" (ראה סעיף 97 לפסק דינו של כב' השופט זילברטל בעיניין תקווה, תוך הפנייה ל-א. רובינשטיין ו**** פרידמן "אחריות עובדי ציבור בנזיקין". כמו כן, ראה לעניין זה תנ"ג (מרכז) 10466-06-12 אוסטרובסקי נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ. בעיניין זה דן כב' השופט גרוסקופף במתן פטור על ידי חברה לדירקטורים בגין הפרה של חובת זהירות.

...

סיכום התוצאה היא כי דין התביעה כנגד דוד ונתן – להתקבל.

תביעת התובעים כנגד חברת הביטוח – נדחית.

הודעות צד ג' – נדחות.

כן נטען שהתובעים הוכיחו קיומה של אחריות אישית של סנדרין – שהודתה שהיא זו שניהלה את תיק ההשקעות של התובעים באופן אישי, כי היא החתימה את התובעים על הסכם ניהול התיקים וכי היא הייתה עם התובעים בקשר רציף לאורך כל תקופת ניהול התיק וגם לאחר מכן.

מסקנה זו עולה בין היתר מהצעת חוק הייעוץ, ה"ח תשנ"ה מס' 2320: "נוכח התפתחות שוק ההון בישראל, נועד החוק המוצע להסדיר את העיסוק בניהול תיקים ובייעוץ השקעות, הן מבחינת הכישורים של מי שיורשו לעסוק בייעוץ ובניהול תיקים והן לעניין היחסים בין היועצים ומנהלי התיקים לבין לקוחותיהם, לרבות דרכי פעולה בתחום העיסוק, חובת נאמנות, חובת זהירות ומניעת ניגוד עניינים" (שם בעמ' 51, ההדגשות הן שלי, ר.ר.).

...

אני סבורה שהתובעים הוכיחו את יסודות עוולת הרשלנות ביחס לסנדרין.

מכלול הנסיבות שהוכחו במקרה דנן, מעלה כי קיימים נתונים נוספים המצדיקים את המסקנה לפיה סנדרין חבה בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעים.

גם הפגיעה האפשרית שתיגרם לסנדרין כתוצאה מהטלת האחריות על כתפיה לצד עשיה, איננה שוללת את המסקנה המשפטית שלעיל.

רקע כללי: עסקינן בתביעה כספית על סך 1,748,692 ₪ (בכתב התביעה נכתב לפי שער דולר ארה"ב /דולר אוסטרלי ) אשר מהותה כנטען בכתב התביעה: כספית, חוזית, נזיקית, אחריות אישית, הרמת מסך, עשיית עושר, מתן ייעוץ וניהול תיקי השקעות ללא רישיון ובנגוד עניינים, קבלת דבר במירמה.

...

כב' השופט שמגר קבע, בין השאר: " אולם כתב הוויתור, כנוסחו וכתוכנו, יצר סוף פסוק והפך את כל הוויכוחים בדבר דרכי חישוב הסכומים, שקדמו לכתב הוויתור, לבלתי רלוואנטיים. טענת המערערת על בטלותו של הוויתור אינה מקובלת עלי. הטענה, כאילו לא נערך הסכם ויתור תקף, מאחר שצורפה אליו "הודעת מחאה", איננה מבוססת.

בע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, פד מח(5),705 (1994) בעמ' 719, קבע כב' השופט חשין מהם המבחנים לקיומה של כפייה כלכלית-עסקית, אשר תקים את הזכות לביטולו של החוזה: "בהיותנו כולנו נתונים בלחצים ובכפיות כלכליות מכל עבר, מסקנה נדרשת מאליה היא כי לא כל לחץ ולא כל כפייה מן התחום הכלכלי יניבו זכויות לביטולו של חוזה. ענייננו הוא אך בכפייה או בלחץ שיש בהם פסול מוסרי-חברתי-כלכלי, ואשר חיי עסקים ומסחר תקינים והוגנים לא יוכלו לשאתם". עוד נקבע שם, כי על מנת שהלחץ יוכר ככפייה לא די בבחינת איכות הלחץ אלא גם עוצמתו ובחינת החלופות אשר עמדו באותה עת בפני הצד התם: "המבחן המקובל לקביעת עוצמתו של הלחץ יימצא בתשובה לשאלה אם הייתה לצד התם חלופה מעשית וסבירה שלא להיכנע לאותו לחץ" (שם, בעמ' 721).

סוף דבר: לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לדחייה על הסף ומקבלת את הבקשה להפקדת ערובה.

לטענת התובע, ככל שתקופת התשלום של דמי ההצלחה מתקצרת, כך גדל ניגוד העניינים בו מצויים הנתבעים (נטילת סיכונים גבוהים בניהול תיק ההשקעות).

יודגש כי הסכמי ההיתקשרות קובעים פטור מאחריות לנזקים, הפסדים או אובדן רווח מינימאלי ללקוח.

...

בסופו של עניין, ולאור האמור לעיל, איני מקבל את טענת התובע כי התובע לא היה מיודע כשחתם על ההסכמים וההצהרות.

בהתאם למסקנותיי העובדתיות והמשפטיות בחלק הקודם, לא שוכנעתי שהנתבעים פעלו בניגוד עניינים, מאחר שהנתבעים הסיקו באופן סביר ותוך התחשבות בגורמים מגוונים שהתובע היה לקוח כשיר, שגם הביע הסכמתו להיחשב ככזה.

סוף דבר התביעה נדחית על כל חלקיה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 5199-06-23 אימרי טאובר נ' אדמונד דה רוטשילד (ישראל) בע"מ ואח' מספר בקשה:3 לפני כבוד השופטת (בפועל) ורשמת אורלי מור-אל מבקשים/נתבעים: 1. פרובידנט שווקים פינאנסיים בע"מ 2. אדמונד דה רוטשילד ניהול נכסים (ישראל) בע"מ 3. אדמונד דה רוטשילד (ישראל) בע"מ 4. אדמונד דה רוטשילד ניהול תיקי השקעות (ישראל) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ממשרד ארדינסט ואח' משיב/תובע: פרופ' אלפרד אימרי טאובר ע"י ב"כ עו"ד גיל מור ואח' משיב פורמאלי/נתבע-5: עודד צוקר על ידי ב"כ עו"ד גיל מור ואח' החלטה

התביעה עניינה אספקת שירותי יעוץ השקעות פינאנסיות בעבור התובע וגופים מטעמו, לטענת התובע, תוך ניגוד עניינים, רשלנות והפרת הסכמים מצד הנתבעות.

בכתב ההגנה מטעמן הכחישו הנתבעות את הטענות מכל וכל, טענו להעדר יריבות בינן לבין התובע והבהירו שמעולם לא יעצו לתובע או לגופים מטעמו בקשר עם ביצוע השקעות בפרויקטים של חברת HFZ ואף אם העניקו יעוץ כזה לתובע הרי שהן פטורות מאחריות ביחס לתוצאות הייעוץ, בהתאם להסכמים בינן לבין התובע.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים והדין בסוגיה באתי לידי מסקנה שבחינת נסיבות מקרה זה בשים לב לדין בסוגיה ומכלול נסיבות העניין מביא לידי מסקנה שדין הבקשה להידחות ושאין מקום לחייב את התובע בהפקדת ערובה אלא יש לחייבו להודיע לבית המשפט ככל שישתנה מערך הנכסים שלו במדינת ישראל, הכל כפי שיפורט להלן.

הלכה למעשה, די באותה דירה בירושלים, שהינה במחציתה בבעלותו של התובע, שכפי שעולה מנסח המקרקעין, הינה ללא כל התחייבות מגבלה או משכנתה כדי להביא למסקנה שככל שחלילה יעלה הצורך קיים נכס שיבטיח את גביית ההוצאות.

אחר כל האמור לעיל, בשים לב לזיקתו של התובע למדינת ישראל, נכסיו בה, ומכלול נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה שאין להורות על הטלת ערובה, אלא די בכך שאורה לתובע שככל שמצבו של הנכס בירושלים ישתנה במובן זה, שהנכס יימכר, או תוטל עליו מגבלה כלשהי לרבות שעבוד, משכנתה או הערת אזהרה, יהא עליו לעדכן את בית המשפט והנתבעות תוכלנה לחדש טענותיהן בעניין הפקדת הערובה.