מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות מנהל מקרקעי ישראל לנמצאים במכרז

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי ודיוני ביום 03.03.2010 זכתה חברת ש.א.ג. (ולול) בניה ופיתוח בע"מ (להלן: "ש.א.ג.") במיכרז מס' בש/3/2010 ובמכרז מס' בש/4/2010 של מנהל מקרקעי ישראל (היום: רשות מקרקעי ישראל) ומשרד הבינוי והשיכון לפיתוח וחכירת מגרשים ביישוב ירוחם לצורך הקמת בתי קרקע למגורים.
המגרשים הרלוואנטיים להליך זה מצויים במיתחם 8750 בגוש 39549 ובמתחם 8740 בגוש 39642, ויועדו להקמת 31 יחידות דיור, מתוך 55 יח"ד הכלולות בשני המכרזים יחד (להלן גם: "המקרקעין").
המבקשת אינה, ולא הייתה מעולם, צד בהסכם זה. מעורבותה בעיניין, נבעה מכוח ההסכמים בין המבקשת למינהל מקרקעי ישראל, שבמסגרתם הטילה המדינה על המבקשת, כזוכה במיכרז, את החובה לשאת בעלויות עבודות הפיתוח שביצעה המדינה, ובמקביל, במטרה להבטיח כי המדינה לא תדרש לשאת בעלויות כספיות נוספות, הטילה על המבקשת אחריות לעלויות כאלו, ככל שתהיינה (בנוסף להוצאות הפיתוח שנגבו עבור ביצוע עבודות הפיתוח באמצעות המדינה).
...
המסקנה היא אפוא כי במכלול הנסיבות, חרף אי-החוקיות שבחוזה 2003, אין מקום להורות על בטלותו המלאה ועל ביצוע השבה הדדית.
סיכום בהתחשב בכל האמור, אני קובע כי המועצה המקומית פטרה את החברה מהיטל הביוב.
משכך, אני מקבל את המרצת הפתיחה ומצהיר כי דרישת החוב של התאגיד מיום 21.02.2018, וכל דרישת חוב אחרת הנוגעת להיטלי הביוב במתחמים 8740 ו-8750 בטלה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 2552-06 לפני כבוד השופט חיים טובי התובעת: תנובה מרכז שיתופי חקלאי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד י. קרטיס ואח' הנתבעת: רשות מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב ע"י ב"כ עוה"ד א. גופמן מהפרקליטות מחוז מרכז-אזרחי נ ג ד הצד השלישי: חברת מבני תעשיה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד י. מושקט ו/או אשכולי פסק - דין
מבוא ורקע עובדתי בחודש פברואר 2001 פירסמה הנתבעת, רשות מקרקעי ישראל (כשמה כיום; להלן גם: "רמ"י או "המינהל") מיכרז, במסגרתו הוזמנו מציעים להגיש הצעות למכירת 5 מגרשים – המצויים באזור התעשיה קריית אריה שבפתח תקוה, והמהווים חלק מחלקות 24-30 בגוש 6364 (להלן: "המיכרז" או "המגרשים"; בהתאמה).
יתר על כן, בשל חוסר יכולתו של המינהל לבדוק את טיבה של הקרקע המשווקת ואין צריך לומר ביצוע בדיקות עומק במעבה האדמה – מוצא המינהל לנכון להשית על המתקשר עימו במסגרת המיכרז את האחריות לבדיקות המגרשים המשווקים, טרם הגשת הצעתו למכרז.
...
לאור כל האמור והמקובץ לעיל אני קובע, אפוא, כי אין לסמוך על חוות דעת גת גם בכל הקשור לכמות החפירה כמו גם למחיר שינועה והטמנתה – כך שהתובעת לא השכילה להוכיח את היקף נזקיה, הנטענים.
התוצאה סוף דבר, לאור האמור והמקובץ לעיל אני קובע כדלקמן: התביעה, על כל רכיביה, נדחית.
משנדחתה התביעה, ההודעה כנגד חמ"ת – נדחית אף היא.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

סיכומו של דבר , לאור מכלול הנסיבות שפורטו לעיל , דהיינו תוקפה המלא של הצעת העותרים 2-3 באופן שהשארת זכייתם בתוקף אינה פוגעת בעקרון השויון , תום לבם של העותרים 2-3 והיעדר כל פגם בהתנהלותם, הספק בפרשנות ההוראה עליה מבססים המשיבים את טיעוניהם ,ואחריות המשיבים לתקלה שאירעה , אני סבור כי החלטת המשיב 1 לפסול גם את הצעת העותרים 2-3 הנה "בלתי צודקת בעליל" באופן המצדיק את היתערבות בית המשפט בדרך של ביטול ההחלטה וכפי שנקבע: "על היתערבות בהחלטותיה של ועדת המכרזים חל הכלל שלפיו בית-המשפט הבוחן החלטה מינהלית אינו ניכנס בנעלי הרשות ואינו קובע מהי ההחלטה שהוא היה מקבל בנסיבות האמורות, אלא הוא בוחן אם החלטת הרשות נתקבלה כדין ומשיקולים עינייניים, ואם מצויה היא במתחם הסבירות. בעינייני מכרזים אף נקבע כי גם כאשר פגם שנפל בהחלטת ועדת המכרזים הוא פגם מהותי, הנובע מטעות בתום-לב, ואין הוא גורם להפרת השויון או לפגיעה בעיקרון ההגינות, הרי שבית-המשפט לא ימהר להתערב בשקול-דעת ועדת המכרזים כל עוד החלטתה אינה שרירותית או בלתי צודקת בעליל"(דגש שלי ש.מ.) ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי פ"ד נז(1) 883,895 (2005) פסילת הצעת העותר 1 שונים הם פני הדברים ביחס לעותר 1.
כפי שכבר נקבע לא אחת בפסיקה, שאלת תום הלב וה"אשם" של מגיש ההצעה הפגומה איננה רלבאנטית לשאלת סיווגו של פגם כפגם מהותי וכדברי בית המשפט: " מן הנודעות, כי טעות- אף בתום לב, של מישתתף במיכרז אינה יכולה לסייע לו בתביעת הזכייה שעל כן יופר עקרון השויון." (עע"מ 7256/08 דוד שריקי נ' מנהל מקרקעי ישראל מחוז ירושלים (30.6.2009) פסקה ב' לפסק דינו של השופט רובינשטיין).
...
לחלופין מבקש העותר 1 , כי באם בסיכומו של דבר תשלל ממנו תעודת הזכאות שהוצאה על ידי המשיב 2 , ותבוטל זכייתו יושבו לידיו דמי הפיתוח ששולמו על ידו עבור המגרש.
כמו כן אני מורה על קבלת עתירת המשיבים 2-3 בעת"מ 33186-09-17 , ובהתאם אני מורה כדלקמן: 45.1.
אני קובע כי הצעת העותרים 2-3 עומדת בתוקפה ואולם העותרים 2-3 אינם רשאים להציב תנאים באשר לדרך קביעת השותף או זהות השותף עימו הם יחתמו הסכם פיתוח ביחס למגרש עם המשיב 1, והמשיב 1 יהיה רשאי לפעול על פי שיקול דעתו בכדי לקבוע את הדרך בה ייבחר מי אשר יזכה להיות שותפם של העותרים 2-3 במגרש.
45.2 לכשעצמי אני סבור כי הדרך הנכונה במקרה זה היא לפנות לכל המציעים "בני מקום בעלי הדיור" שהשתתפו במכרז ואשר נותרו ברשימת המתנה וליתן להם אפשרות להצטרף לזכיית העותרים 2-3 וככל שיהיו מספר מעוניינים תיערך הגרלה ביניהם ואולם בעניין זה אינני מוצא לנכון ליתן הוראות מחייבות למשיבים, והללו יפעלו כאמור על פי שיקול דעתם.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הערייה, כך נטען, מודעת היטב לקבוע בפקודת העיריות והיא מיתנהלת על פי הפקודה, לרבות ההגבלות המצויות בה בכל הקשור לכספי התמורה ממכירת המקרקעין.
לחוזה הפרויקט קדם מיכרז שבו זכו גורמים מישראל ומחוצה לה. חרף העובדה כי מדובר בפרויקט שאינו שיגרתי, חוות הדעת שהונחה בפניי חברי מועצת העיר הסתכמה במילים "נבדק ואושר". בית המשפט קבע באותו עניין כי אין לראות בכך חוות דעת משפטית, שכן זו אינה מעניקה לחברי המועצה כל מידע, והחזיר את אישור החוזה לדיון במועצת הערייה (לאחר שתוצג בפניה חוות דעת משפטית בכתב כנדרש).
המקרקעין שבנידון הנם בבעלות הערייה בהתאם להסכם לרכישת מקרקעין בין הערייה למנהל מקרקעי ישראל משנת 1962.
במסמכי המיכרז נכתב מפורשות כי השטח מוצע במצבו AS IS ועל המציע לבדוק בעצמו ועל אחריותו את הנכס מבחינה פיזית, משפטית ותכנונית, לרבות אפשרויות הניצול שלו.
...
בדיון שהתקיים לפניי ביום 21.11.2017 התבהרו והתחדדו המחלוקות בין הצדדים ובעקבותיו הגישו העותרים בקשה להגשת עתירה מתוקנת, אליה מצאתי מקום להעתר בנסיבות העניין.
מסקנה זו מתחזקת נוכח הדו"ח על עבירות בניה (מיום 13.7.2017) שנשלח, בין היתר, לעותרים עובר להגשת העתירה ואשר מייחס את העבירות לבעלים של הקרקע, קרי העותרים.
לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית.
העותרים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

פורט כי שלושת טענותיהן של התובעות: מצב המבנה שהצריך שפוץ, הטענה שצפייתן של התובעות הייתה לשימוש בחוף הסמוך למבנה, וההפרעה של המרפאה לשימוש במבנה שקבלו בעקבות המיכרז, אינן נוגעות לרמ"י. פורט כי המבנה הושכר לתובעות על ידי החברה לפיתוח, שהיא הבעלים שלו, והטענות באשר לתקינותו אינן נוגעות לרמ"י. השמוש בחוף הים הצמוד למבנה הוא באחריות עריית אילת, כך גם פעולות האכיפה שננקטו.
רמ"י ביארה כי בהתאם לתנאי המיכרז ניתנה ההרשאה לשימוש בקרקע ולשכירות מבנה המצוי בגוש 40164 חלקה 1, מיגרש 1, בשטח של כ- 177 מ' בלבד, למטרת הפעלת מזנון.
אשר לעו"ד כולב, נטען בבקשה שקיימת חשיבות עליונה לזמנה לעדות על מנת שתעיד בנושא הזכות למכור מזון ומשקאות לבאי החוף במיוחד לנוכח מצגיה החד משמעיים כלפי התובעות, ביניהם מכתב (נספח 60 לתצהירו של להב) שבו נכתב- "מטרת הסכם ההרשאה הנו לתחזוקה שוטפת של החוף, לרבות הצבת מיטות ושמשיות בלבד, ולא שימוש עסקי ו/או מסחרי. ככל שקיים שימוש מסחרי הרי שזה אינו מכוח ההסכם הרשאה, אלא בהתאם למכרז של מנהל מקרקעי ישראל בו זכתה מרשתך, ככל שמותר בו שימוש כאמור בהתאם לתנאיו. כמו כן על מרשתך לפעול בהתאם לדין לרבות בהתאם לתנאי רישיון העסק". במהלך הדיון שהתקיים לפני טענו התובעות כי עו"ד כולב נטלה חלק פעיל ודומינאנטי באירועים ובהקצאת החופים, היא אף חתומה על מסמכים שונים, ועל כן עדותה נחוצה.
...
אשר לפתאל, גם בעניינו לא מצאתי שיש להיעתר לבקשה.
סיכום אשר על כן אני דוחה את הבקשה.
התובעות ישלמו לעיריית אילת ולהרודס את הוצאותיהן בגין בקשה זו, בסכום של 2,000 ₪ לכל אחת, וזאת בתוך 30 ימים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו