מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות מנהל חברה על צ'ק שחזר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה מספר שאלות עובדתיות ומשפטיות טעונות הכרעה בפניי: מי מבין הנתבעים 1-3 היה מעסיקו של התובע במועד התאונה, מהו מועד התחלת העסקתו של התובע במיתחם בו ארעה התאונה מושא התביעה, ומה מעמדם של שאר הנתבעים ביחס לתובע? כיצד בדיוק התרחשה התאונה מושא התביעה והאם זו תאונת עבודה? מה מידת תרומתו ומידת אחריותו של כל אחד מהצדדים להתרחשותה של התאונה ולנזקיו של התובע והאם יש להטיל על התובע אשם תורם? האם בנסיבות היתקיימו תנאי ס' 369 לחוק הביטוח הלאומי ולמל"ל זכות לחזור בתביעתו אל כל אחד מהנתבעים 1-3? ככל שכן - האם מדובר בהרחבת חזית אסורה? ככל שתקבע אחריות כלשהיא לפרי אור בגין ניזקי התובע, האם על מנורה ביטוח לשפותה בהתאם לאישור קיום ביטוחים שהנפיקה בקשר עם הסכם ההיתקשרות בין פרי אור לגלובל הנדסה, וככל שלא - האם יכולה היא לחזור אל ג'אד אלנאשף כערב אישית להסכם? במידה שחלה חובת שיפוי על גלובל הנדסה ועל מנורה ביטוח – האם הן זכאיות לשיפוי מפרי אור ומנייר און בנסיבות? מהם ניזקי התובע כתוצאה מהתאונה? סוגיית האחריות מי מבין הנתבעים 1-3 היה מעבידו של התובע במועד התאונה, מהו מועד התחלת העסקתו של התובע במיתחם בו ארעה התאונה? מה מעמדם של שאר הנתבעים ביחס לתובע ולארוע התאונה? מי מעבידו של התובע? בתצהירו ציין התובע כי החל לעבוד כשומר במפעל אצל נאשף שהיה מעסיקו והבעלים של חברות גלובל מסחר וגלובל הנדסה החל מחודש 7/2011 ועד למועד התאונה (ס' 3 לתצהירו, ר' עמ' 30 שורות 24-19 לפרוטוקול).
ג'אד אלנאשף, אחיו של נאשף, לא ידע אף הוא לציין האם שולם לאבו עטיה תשלום כלשהוא בגין עבודתו שכן "אני לא יודע לגבי סמיר כיון שסמיר הוא גם חבר...קרוב מישפחה...אני לא יודע אם באותו יום עבור זה שהיה בא כמה שעות קיבל כסף, לא קיבל כסף. ממני לא קיבל כסף, זו התשובה שלי...אם היו נותנים לו היו לוקחים, הייתי צריך לחתום על צ'ק. ואני מורשה חתימה בחברה. אם לא חתמתי על צ'ק אז לא קיבל" (עמ' 220-219 לפרוטוקול).
אחריותו האישית של נאשף מכוח עוולת הרשלנות שאלה נוספת שצריכה להישאל בעניינינו היא האם לנאשף, מכוח היותו מנהל גלובל הנדסה וגלובל מסחר, "המביא והמוציא" של החברות הללו והדמות היחידה מולה היתנהל התובע בעיניינו, קמה אחריות אישית ונפרדת לנזקיו התובע במקרה זה. כידוע, בשיטת המשפט שלנו ניתן להטיל אחריות בנזיקין על תאגיד כאישיות משפטית נפרדת.
...
בנוסף, ההודעה לצדדי ג' נדחית כאמור.
בסכום ההוצאות לקחתי בחשבון את השיקול לפיו משלוח ההודעה היה דרוש ומובן בנסיבות מצד אחד, אך גם את מסקנתי לפיה דינה של ההודעה היה להידחות לגופה (אלמלא הייתה נדחית התביעה נגד הנתבעת 4) מצד שני, ובנוסף את השיקול לפיו מדובר במסכת עובדתית אחת, ובאותם צדדים (למעט צ"ג 5) שהם צד לתביעה העיקרית ויוצגו בידי אותם באי-כוח.
בנוסף, גם ההודעה לצדדי ד' נדחית כאמור.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לדברי העד, מסר שיק על סך 105,000 ש"ח לפקודת חברת גשם; שיק נוסף על סך 100,000 ₪ לפקודת חברת אופל באלאנס; שיק נוסף בסך 75,000 ₪ לפקודת הנאשם ושיקים נוספים על סך 230,000 ₪ שהיו פתוחים.
כשנשאל, מדוע לא מסר את פרטיו אחרי שאיתר אותו חזר וטען, כי לא נישאל על כך. כשעומת הנאשם עם טענתו בחקירותיו במישטרה, כי הוא שהביא את כתב המחאת הזכות אל מורשי החתימה בחברת ר.א.י – ע.ת.5 – חזר בו וטען, כי הוא לא הביא את המסמך וכי הוא אינו קשור כלל למסמך זה. לאחר מכן שינה טעמו שוב וטען, כי אכן העביר את המסמך, אל ע.ת. 5 "בתוך תיק", באתר הבניה, וקיבל אותו למחרת.
בנוגע לגיס – דהן, השתמש הנאשם, כמשיח לפי תומו – בביטוי "לקחתי" (ע' 69 ש' 3), היינו – הנאשם הוא שלקח את גיסו והציב אותו בתפקיד מנהל החברה, כשבהמשך אותו משפט (ש' 4) הוסיף הנאשם: "שינהל את הדברים על הנייר". אמנם, בהמשך, ניסה לטעון, כי אותו גיס – דהן – הוא שהיה אחראי על כל עניני הניירת והכספים, אך הדבר אינו מסתדר עם ההגיון, שכן מי ש"סוגר את העבודות" הוא גם שמחליט על העלות.
...
בנוגע להרשעה בעבירה זו – יצוין, כי לא הוצגה ראיה פוזיטיבית המצביעה על כך, שהנאשם עצמו הכין את המסמכים המזויפים, או את החתימה בשם חברת ר.א.י. ברם, אחריות הנאשם לזיוף נלמדת מתוך ראיות נסיבתיות, כאשר אין ניתן להגיע לכל מסקנה אחרת העומדת במבחן ההיגיון ותואמת את מכלול הראיות פרט לכך, שהזיוף נערך על ידי הנאשם, או לבקשתו.
בנסיבות אלה, כפי שנאמר לעיל – אין מסקנה אחרת, זולת – כי הנאשם היה מודע לכך, שמוסר אישורים כוזבים.
משנקבע, כי כלל המסמכים, שפורטו בכתב האישום – ת/7, ת/9, ת/10, ת/13, ת/14 וכן ת/16א' – זויפו על ידי הנאשם או לבקשתו; משנקבע, כי אין מסקנה אחרת, זולת העובדה שהנאשם היה מודע לזיוף; משזויפו המסמכים וכן ערך בהם הנאשם שימוש במטרה לקבל דבר - ההלוואות המפורטות בהסכמים ת/6, ת/8, ת/11, ת/15 – משנקבע, כי בהגשת המסמכים פעל הנאשם במרמה במטרה לקבל את ההלוואות; משנקבע, כי הוכחו גם הנסיבות המחמירות בנוגע לעבירות; משנדחו טענות הנאשם בנוגע לאכיפה בררנית – לאחר שעלה בידי התביעה הכללית להוכיח את כלל העובדות ואת המחשבה הפלילית שבצדן ברמת הראיה הנדרשת במשפט פלילי – מרשיע בית המשפט את הנאשם בגין כלל העובדות והעבירות שבכתב האישום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 29.5.14 נימסר לתובעת הודעה על סיום העסקתה בה נכתב: "בהמשך לשיחתך עם אסנת שגב מיום 15.5.14, לצערינו, אנו מודיעים לך על סיום יחסי עובד מעביד בינינו. סיום עבודתך בחברה ייכנס לתוקף על פי האמור בהסכם העסקה אשר נחתם עימך ובהתאם לחובתנו למתן הודעה מוקדמת בתוך חודש מיום זה, קרי 15/06/2014. את מתבקשת להמשיך ולמלא את משימותייך באירגון עד ליום זה. אני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך. בברכה אביר סלהוב מנכ"ל אולביז". (ר' נספח ב' לכתב ההגנה) ביום 29.5.14 אישרה התובעת בחתימתה מיסמך בו נכתב כמצוטט: "1. ב 11 לחודש מאי, נעשתה לך שיחת שימוע על ידי אוסנת שגב במהלכה הודיעה לך אוסנת שהחברה מבקשת לשנות את צורת העסקתך, להעסקה על פי שעות או פר פרויקט, וזאת על מנת לנסות לשמור על קשר עבודה אחר מזה הקיים היום. 2. מקובלת עלי שהודעה זו מהוה שינוי תנאי העסקה. כלומר פיטורין. 3. חזרת עם סרוב להצעה (ב-15.05) וסיכמנו על הפסקת העסקתך ב15.06 כאקט של פיטורין. 4. ביקשת לשנות את נוסח מכתב הפיטורין והסכמתי לכך בתנאי שתאשרי את העובדות כפי שכתבתי אותן כך שלא ישתמע שהפיטורין הובאו לידיעתך רק היום." (ר' נספח ג' לכתב ההגנה) הנתבע 2 שימש כמנהל הנתבעת 1.
לתובעת ניתן זמן לחשוב ולהודיע לחברה על החלטתה.
בתשובתו לבקשה לסילוק על הסף העלה עילה נוספת לאחריותו האישית של המבקש, לפיה היה עליו כמנהל להביא לידיעתו של המשיב שהחברה נמנעת משלם לו את זכויותיו.
במענה לכך ענה לה הנתבע: "מיטל בוקר טוב. אני ב11 עולה לרו"ח אז נשב על הנושא שלך ונחשב. לאחר מכן אומר לך כמה יצא ותתני לי כתובת למשלוח שיקים לקופה" (ר' מייל מיום 24.3.15, נספח 3 לתצהיר התובעת).
...
בכל הנוגע לטענות שנטענו בסיכומי התובעת להרמת מסך או הרמת מסך חלקית, הרי שטענות אלו חורגות מכתב התביעה ומשכך לא שוכנענו כי יש לאפשר הרחבת חזית זו. לאור האמור ובנסיבות העניין לא שוכנענו כי יש לחייב את הנתבע 2 ברכיבי התביעה, מכוח דוקטרינת האחריות האישית .
משכך התביעה נדחית.
בנסיבות הענין שוכנענו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בע"א 8910/05 א. אדמון בע"מ נ' זלמה וינבלט [פורסם בנבו] (20.9.07) (להלן: "עניין אדמון") הבהיר בית המשפט העליון כי יתכנו מקרים שבהם נושה חוזי הופך בעל כורחו לנושה נזיקי: "מקרים שבהם המזיק מבצע כנגד הניזוק עוולה מתמשכת של הפרת חוזה, בחוסר תום לב, תוך שאין בידי הניזוק היכולת להקטין נזקיו או לשלוט בהם מעבר לאשר הוא עושה במסגרת פניותיו לערכאות משפטיות – אלה הם המקרים בהם הופך הוא בעל כורחו למי שקשור לאורך זמן בחוזה עם מי שכלל לא היה רוצה להיות יותר קשור עמו. נזקים אשר צובר הוא לאורך אותה תקופה אינם נזקים שיכול היה לצפות ביום שכרת חוזה עם המזיק ואין בידיו כל דרך למונעם או לצמצמם. יתכן שגם על מקרים אלה צריך לחול הגיונה של הילכת צוק אור, המצדיק הטלת חבות אישית על נושא המשרה מבצע העוולה" גם בעיניין אדמון הובהר כי הטלת אחריות אישית על אורגן בחברה בגין פעולות שעשה בשם החברה "תעשה במקרים חריגים בלבד". בהמשך לפסק הדין בעיניין אדמון בית המשפט העליון קבע בעיניין ברזני כי הפרת חובה על ידי חברה עלולה ליגרור בעקבותיה אחריות אישית על האורגן הפועל בשמה ואשר אחראי להפרה, כאשר האורגן נהג בחוסר תום לב. הודגש כי "יש להראות שעל המנהל רובץ אשם אישי (סובייקטיבי) למעשים או למחדלים שיש בהם משום ביצוע עוולה או הפרת חובה חוקית". וראו גם ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמואל שמעון [פורסם בנבו] (22.01.2015)‏‏: "הינה כי כן, כאשר תובע שכרת חוזה עם חברה מגיש תביעה כנגד החברה ומצרף לתביעה גם אורגן או נושא משרה בה – ובמסגרתה טוען כי החברה הפרה את החוזה עימו, ובנוסף טוען כי יש הצדקה להטיל אחריות אישית בגין אותה הפרה לא רק על החברה עצמה אלא גם על האורגן או נושא המשרה בחברה בהתאם לעקרון תום הלב – עליו להוכיח כי מדובר במקרה חריג שמצדיק נקיטה בצעד שכזה, דהיינו מקרה שנופל בגדר אותם "מקרים נדירים דוגמאת תרמית" או מקרה שבו רובץ על האורגן או נושא המשרה "אשם אישי (סובייקטיבי) למעשים או למחדל" החיוב האישי של האורגן בגין אשם אישי סובייקטיבי למעשים או מחדלים שיש בהם משום ביצוע עוולה, מוצדק רק ביחס לנזקים שבינם לבין הפרת חובת תום הלב קיים קשר סיבתי (ראו עניין ברזני בפיסקה 20).
חברת שריקי אינה מסבירה מה היה קורה במקרה כזה, מלבד טענה כללית לפיה יכולה היתה "לכלכל צעדיה אחרת, לתאם חילופי שוכרים באופן מסודר...". גב' ג'וסלין שריקי נישאלה על כך (עמ' 73 שורות 27-32 ועמ' 74 שורות 1-10): "כב' הש' מינא:          עכשיו, נניח שהם לא היו מסתירים מכם, נניח שהיה בא אלייך אור סוויסה ואומר "תשמעי, ג'וסלין, העסק במצב קשה, חזרו לנו שני צ'קים אליכם, יש לנו בעיות עם ספקים נוספים", מה זה היה משנה, אם זה היה משנה משהו, בהתנהלות שלכם? העדה, גב' ג' שריקי:    כן. כב' הש' מינא:            מה זה היה משנה? העדה, גב' ג' שריקי:    זה היה משנה כי בן אדם שפונה אליך ואומר "תשמעי, אני עשיתי את כל המאמצים כדי לנסות להצליח" אז היינו מוצאים פיתרון.
...
לאור כל האמור, לא הוכח כי אור עוול באופן אישי כלפי חברת הזאב היפני או שדבק בו אשם אישי סובייקטיבי של חוסר תום לב בקיום הסכם השכירות.
לסיכום נקודה זו, אף אם הייתי קובע כי אור עוול באופן אישי כלפי חברת שריקי ואף אם הייתי קובע שקיים קשר סיבתי בין העוולה הנטענת לבין הנזק שנגרם, הסכום המקסימלי שחברת שריקי היתה זכאית לו, לפני הפחתת שטר החוב, הוא דמי השכירות מחודש נובמבר 2019 ועד חודש אוקטובר 2020 (מדובר בסך נומינלי כולל של 270,000 ₪).
התביעה בת"א 6441-06-20 כנגד אור נדחית במלואה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ההסתבכות הכספית של הנתבע הייתה בשל העובדה שאחד הלקוחות בשם "אבו-שקרא" שניהל חברה בשם "עוף הכפר", קיבל ממנו סחורה – משלוחי עופות, בתקופה שלפני השותפות, עבורם שילם בהמחאות ללא כסוי בשווי מיליוני שקלים.
בתשובה לשאלה לגבי מספר הלולים שניהלה השותפות, השיבה שהשותפות התייחסה לחממה (חמלול) וטפחות בלבד (עמוד 45 שורה 5, שורה 22) בהמשך, היא חזרה על אותה תשובה גם כשהיא התבקשה לנקוב במספר הלולים.
מדובר בשפוץ ושדרוג בלבד שכן הקמת לול חדש על שטח של 2000 מטר מצריכה השקעה של סכום של יותר מ-2.5 מיליון שח. מוטי הסתיר את דבר השותפות מהרגולטור, מירשם החברות ומשלטונות המס וביטוח לאומי, כשהוא מסביר שאם "הם ידעו מה הוא עושה הוא ישב בכלא". חלוקת העבודה בשותפות הייתה ברורה, מוטי אחראי על ניהול החברה בפועל לרבות ההתנהלות הכספית הדיווחים, תזרים הכספים וכל עניין הנוגע לכספים לתשלומים ולהשגחות ולהשקעות ואילו, יעקב היה אחראי על הניהול המקצועי של הלולים לרבות טפול שוטף בחווה, גידול העופות, האכלתם, אחזקה שותפת , שיווק נקוי ושמירה.
מנהלות החשבונות ביצעו את עבודת הנהלת החשבונות למספר חברות שהיו למוטי אך שכרן בהוצאות המשרד הועמסו כולם על החברה שעזרא ומוטי ניהלו את השותפות בה. עזרא מספר בתצהירו כי פנה מפעם לפעם בבקשה לבצע חלוקת רווחים אך מוטי דחה אותו בלך ושוב, בהמשך גילה עזרא כי למוטי חובות אישיים כלפי חברה וישנם רווחים רבים שלא חולקו, וכן, ישנם הוצאות ש"הועמסו" על החברה למרות שאינם הוצאות של החברה כגון: הוצאות משפטיות, הנהלת חשבונות, הוצאות עבור נדל"ן וכיוצא בזה.
...
משהגעתי לכלל מסקנה כי אין מדובר בהלוואות דין התביעות להידחות.
אשר על כן, אני מורה על דחיית שתי התביעות.
לאור התוצאה שאליה הגעתי ומאחר והיוזמה להמשך ניהול התביעות הייתה של היורשים, אני סבור, שהיורשים צריכים לשאת שכר טרחת ב"כ התובעים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו