מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות מכון וינגייט לנפילה באולם הרצאות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כאמור בעניינינו, נקבע כי הוכח שנפל פגם בתכנון וביצור הכרכרה בשל אי אבטחת בורג ציר ההיגוי בדרך נאותה וסבירה, דבר שיצר סיכון בלתי סביר כלפי המשתמשים בכרכרה ( ראו : ישראל גלעד, אחריות חמורה למוצרים, מחקרי משפט ח', 179 (1990), בעמ' 202).
אשם תורם על פי הדין, יש איבחנה בין אשם תורם מכח פקודת הנזיקין (סעיפים 64 ו- 68 לפקודה) הרלבנטי לעניין האחריות מכח עוולת הרשלנות, לבין אשם תורם בהקשר לחוק בהטלת אחריות מכח החוק לחוק האחריות למוצרים פגומים, שכן, אמת המידה להטלת אשם תורם על פי החוק נוקשה יותר כלפי הנתבע, לנוכח הוראת סעיף 4 (ב) לחוק הקובעת: " לא תהיה זו הגנה ליצרן שהתרשלות הנפגע תרמה לגרימת הנזק, אולם אם נהג הנפגע בהתרשלות חמורה, רשאי בית המשפט להפחית את סכום הפיצויים בהיתחשב במידת התרשלותו.
הפסדי שכר וגריעה מכושר ההישתכרות לדברי התובע, לפני התאונה הוא למד במשך כשנה במכון וינגייט כמדריך רכיבה על סוסים.
...
אשר לעתיד: סבורני כי סביר להעמיד את בסיס השכר של התובע על 7,000 ₪ והגריעה מכושר השתכרות לפי הנכות הרפואית בשיעור 24%, ובהתאם לכך לפסוק לתובע בגין הגריעה מכושר ההשתכרות לעתיד סך של 321,000 ₪ במעוגל.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
יוצא, אפוא, שעל הנתבעת לשלם לתובעת 2 (כלל) סך של 434,000 ₪ , בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% והוצאות משפט במסגרת הליך זה. ניתן היום, י"ח טבת תשע"ט, 26 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

בליל ה-15.7.98, כחודש לאחר תחילת עבודתו במלון, היה המשיב במשמרת ובסמוך לשעה 3:15 עת עבד באזור הבריכה החליק מגרם מדרגות ונפל על ידו הימנית, נפילה אשר גרמה לו לפגיעות פיזיות ונפשיות.
בגין פגיעות אלה תבע המשיב את המערערות בטענה כי רשלנותה של המערערת 1 היא שהביאה לנזקים שנגרמו לו. באשר לשאלת האחריות בית המשפט קמא קבע כי המערערת התרשלה וחרגה מסטאנדארט הזהירות בכך שלא סיפקה למשיב נעליים מתאימות ובכך שהמעקה באותו גרם מדרגות המוביל לבריכה לא הגיע עד לסוף גרם המדריגות.
באשר לכושר ההישתכרות העתידי טוען המשיב כי אמנם הישתכרותו בפועל בעת התאונה הייתה כמחצית מכפי שנפסק לו לעתיד, אך לנוכח ההשכלה שרכש בחו"ל וכוונתו המקורית ללמוד במכון וינגייט הרי שחישוב על בסיס 9,000 ₪ לחודש אכן משקף את פוטנציאל ההישתכרות העתידית שלו.
שורה תחתונה זו איננה קיצונית בחריגתה ממיתחם הפצוי הסביר ההולם את סוג נזקיו של המשיב, אולם מדובר בחריגה אשר יש בה כדי להביאנו להתבונן גם על הרכיבים העקריים המצטרפים לסכום זה. פסק דינו של בית משפט קמא קבע כי המשיב עצמו נושא באשם תורם בשיעור של 5%.
...
ודוק, אין לשלול מסקנה לפיה נמצא כי תובע מסוים סובל מנכות תפקודית בשיעור מלא, אך זאת במקרים המתאימים וענייננו אינו נמנה עם אלה.
בדרך זו המסקנה המשפטית תתאים את עצמה למארג העובדתי שנקבע.
הערעור מתקבל כך שמסכום יתרת הפיצוי לאחר הקיזוזים יופחתו 300,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת, ילידת 13.2.1952, נפגעה ביום 27.11.02 בכתף ימין כתוצאה מנפילה באולם הרצאות במכון וינגייט (הנתבעת 1).
לעניין זה יש לזכור כי "בקביעת קיומו של אשם תורם יש תחילה לבחון אם, בנסיבות הענין, נהג הניזוק כאדם אחראי ותוך זהירות סבירה (מבחן האדם הסביר); ואם נמצא שלשאלה זו יש להשיב בשלילה, כי אז תחולק האחריות לפגיעה על פי מבחן האשמה המוסרית" (ע"א 7130/01 סולל בונה נ' תנעמי, פ"ד נח(1) 1, 21), דהיינו, הצבת מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה כך שניתן יהא להשוות ולהעריך את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד (ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם, פ"ד לח(1) 72, 81; ע"א 73/86 שטרנברג נ' עריית בני-ברק, פ"ד מג(3) 343, 351-350; ע"א 542/87 קופת אשראי וחסכון אגודה הדדית בע"מ נ' עוואד, פ"ד מד(1) 422, 438; ע"א 2359/91 ברנשטיין נ' עטיה, פ"ד מט(3) 709, 723).
...
סוף דבר 28.
לנוכח כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
בנסיבות הענין, ועל אף ריבוי ההוצאות בו נשאו הנתבעות בפועל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעות ובשכ"ט עורכי דינן בסכום כולל של 5,000 ₪ בלבד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת הגישה מטעמה חוות דעת שנערכה על ידי מר צח סרור, מדריך ראפטינג בכיר בעל הסמכה ממכון ווינגייט ואשר שימש מדריך ראפטינג מקצועי במשך 13 שנים.
בפרק ה"חריגים" בפוליסה נאמר כי לא תחול חובת תשלום בגין תביעות הקשורות לרשימה המונה 15 סעיפים, בהם צוין בסעיף 8 כי הפוליסה לא תחול גם ב: "מות המבוטח או פציעתו כתוצאה מפעילות בספורט אתגרי לרבות טיפוס הרים, גלישה מהרים, החלקה בסקי על שלג, מים או משטח אחר, צלילה, בנג'י, סנפלינג, צניחה, ראפטינג, דאייה וכדומה והוצאות רפואיות, אשפוז ואחרות בקשר אליהם". המונח "ספורט אתגרי" לא בואר בסעיף ההגדרות בפוליסה אולם צוין כי פעילות הרפטינג הכלולה בספורט האתגרי הינה מוחרגת.
בע"א 4819/92 אליהו חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' ישר מנשה (פד"י מט(2)749, 771) קבע כב' הנשיא שמגר:"חברה מבטחת המסייגת את גבולות חבותה, פועלת כך באופן לגיטימי, אולם היא נוטלת על עצמה יחד עם זאת אחריות אקטיבית, בדמות חובת הגילוי והווידוא. חברת הביטוח חייבת להסב את תשומת לבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים, וכי במקרים בהם לא התקיימו לא יוכל ליהנות מגיבוש זכות לשיפוי". ככל העולה מהלכת ישר הרי שחובת הקריאה המוטלת על המבוטח מצומצמת מאד מקום בו בית המשפט מתרשם מכנותו של המבוטח.
...
לא שוכנעתי כי הנתבעת ווידאה כי אם המנוח קראה את הפוליסה ואף הבינה תוכנה לעניין הסייגים, ואף לא ווידאה כי חתמה על החלק בו היה עליה להצהיר כי קראה והבינה את הפוליסה אותה רכשה.
לפיכך אני סבור כי יש מקום לקבל את טענת התובע לפיה לא הסבה את תשומת ליבה של אם המנוח לסייג האמור.
סוף דבר: אני מקבל את התביעה חלקית וקובע כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 12,000$ נכון ליום התאונה ובשיערוך ליום מתן פס"ד. בנוסף תשא הנתבעת בשכר טירחת המומחה מטעמו של התובע אשר ישא הפרישי ריבית והצמדה מיום התשלום בפועל ועד ליום מתן פס"ד. כמו כן תשא בשכר טרחת עורך דין בסך 7000 ש"ח +מע"מ. כל הסכומים ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פס"ד ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

         ביום  8.7.10 בעת ובמהלך הטיול ניחבלה התובעת ברגלה, נפלה ושברה את קרסולה.
        סיכום מקיף וממצה של ההלכות הרלוואנטיות לעניינינו ניתן למצוא בדיון מט/ 183 - 0 המוסד לביטוח לאומי נ. רונית כנף, פד"ע כא 464 – (להלן:"פס"ד כנף"), שם נדון עניינה של עובדת, אשר עבדה כמורה לחינוך גופני, ואשר נפגעה במהלך סיור שהתקיים במסגרת הישתלמות במכון וינגייט, בה הישתתפה.
לשם כך, תדרש, בין היתר, הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של הארוע ובאחריות לו. ביטוי לכך עשויים אנו למצוא בדרך המימון של הארוע, באירגון וכיוצא באלה סממנים המעידים על החשיבות שהמעביד מייחס לארוע ועל הקשר שלו לחיי העבודה במפעל.
אולם בכך אין די. אמנם שאלת המימון הוכרה כשאלה מהותית לבחינת הזיקה של המעביד לארוע, אלא שכאמור בפרשת עטר לעיל, אין מדובר במבחן יחיד, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו על מנת לבודד את זיקת המעביד לארוע.
...
בכל מקרה, תוכרע הכף, בסופו של דבר בשים לב לנסיבותיו של המקרה, וכאמור, למשקלם המצטבר של הסממנים המעידים על האינטרס של המעביד, על רקע הזיקה למפעל ולחיי העבודה בו. משעברנו את השלב הראשון, של הכרה באירוע הנופש, או הגיבוש החברתי, כ"פעולה נלווית" לעבודה, נעבור לשלב השני והוא בחינת הקשר, או הזיקה, שבין הפעילות במהלכה נפגע העובד בתאונה, לבין האירוע המוכר על רקע מארג הפעילויות שהוצעו לעובדים במסגרת האירוע.
        בהסתמך על ההלכות שצוטטו לעיל, הגענו למסקנה כי יש לדחות את התביעה, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן:             אין חולק כי הטיול סובסד על ידי ועד העובדים בשימוש כספים שהועברו לו מידי הנהלת הבנק לצורך ארגון טיולי גיבוש לעובדים.
התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו