ביום 8.7.10 בעת ובמהלך הטיול ניחבלה התובעת ברגלה, נפלה ושברה את קרסולה.
סיכום מקיף וממצה של ההלכות הרלוואנטיות לעניינינו ניתן למצוא בדיון מט/ 183 - 0 המוסד לביטוח לאומי נ. רונית כנף, פד"ע כא 464 – (להלן:"פס"ד כנף"), שם נדון עניינה של עובדת, אשר עבדה כמורה לחינוך גופני, ואשר נפגעה במהלך סיור שהתקיים במסגרת הישתלמות במכון וינגייט, בה הישתתפה.
לשם כך, תדרש, בין היתר, הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של הארוע ובאחריות לו. ביטוי לכך עשויים אנו למצוא בדרך המימון של הארוע, באירגון וכיוצא באלה סממנים המעידים על החשיבות שהמעביד מייחס לארוע ועל הקשר שלו לחיי העבודה במפעל.
אולם בכך אין די. אמנם שאלת המימון הוכרה כשאלה מהותית לבחינת הזיקה של המעביד לארוע, אלא שכאמור בפרשת עטר לעיל, אין מדובר במבחן יחיד, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו על מנת לבודד את זיקת המעביד לארוע.
...
בכל מקרה, תוכרע הכף, בסופו של דבר בשים לב לנסיבותיו של המקרה, וכאמור, למשקלם המצטבר של הסממנים המעידים על האינטרס של המעביד, על רקע הזיקה למפעל ולחיי העבודה בו.
משעברנו את השלב הראשון, של הכרה באירוע הנופש, או הגיבוש החברתי, כ"פעולה נלווית" לעבודה, נעבור לשלב השני והוא בחינת הקשר, או הזיקה, שבין הפעילות במהלכה נפגע העובד בתאונה, לבין האירוע המוכר על רקע מארג הפעילויות שהוצעו לעובדים במסגרת האירוע.
בהסתמך על ההלכות שצוטטו לעיל, הגענו למסקנה כי יש לדחות את התביעה, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן:
אין חולק כי הטיול סובסד על ידי ועד העובדים בשימוש כספים שהועברו לו מידי הנהלת הבנק לצורך ארגון טיולי גיבוש לעובדים.
התביעה נדחית.
