ודוק, מישור היחסים שבין התובע לבין הגורם אליו פנה לתיקון נזקיו והסכמה כזו או אחרת ביניהם לעניין ההמתנה עם התשלום ולקיחת האחריות מצד המוסך, אינו רלוואנטי למי מהנתבעים, מבחינת עצם החבות העקרונית של האחרונים לשאת בפצוי הנזק שניגרם לרכב התובע.
העובדה כי נהגת רכב הנתבעים לא הובאה לעדות וודאי שנזקפת בנסיבות העניין לחובת הנתבעים (כפי שנטען בצדק בסעיפים 6-8 לסיכומי התובע) וגם אם אתעלם מהעיתוי בו בחרו הנתבעים לצרף את טופס ההודעה של נהגת רכבם (לראשונה במסגרת סיכומיהם), אין בתוכן פירוט הנסיבות שצוינו באותה הודעה מצד הנהגת באשר לאופן בו התרחשה התאונה, כדי לסתור את גרסת התובע לפיה הנזק בא לידי ביטוי גם בחלק הקידמי לאחר הפגיעה הצידית.
הטענה השנייה – העידר היכולת ללמוד על מחירי חלקי החילוף, נוכח זאת שבחשבוניות המס של ספק החלפים למוסך בו בוצע התיקון (צורפו במסגרת נספח ג' לתצהיר גילוי המסמכים), הושחרו שתי הרובריקות בהן היו אמורים להופיע נתונים ביחס להנחה ולמחיר הסופי של כל חלק וחלק.
...
עדות זו של התובע נמצאה מהימנה בעיני וגם אם בהודעתו לחברת הביטוח לא הוזכרה באופן מפורש פגיעה במוקד קדמי של הרכב, מהלך הפגיעה כפי שתואר על ידי התובע – שהחל מסטיית רכב הנתבע למסלול הנסיעה של רכב התובע ופגיעה צידית בצד שמאל ושנמשכה עד לחלק השמאלי הקדמי – מתיישב עם קיומו של נזק גם במוקד זה. עיון בתמונות שנכללו במסגרת חוות הדעת השמאית של התובע תומכות אף הן במסקנה זו כאשר נלמד כי מוקד החזית העיקרי שנפגע הינו חזית שמאל.
לאור האמור, המסקנה הצריכה הינה שבמועד התאונה (27/3/19) טרם חלפו שנתיים ימים מאז מועד עליית רכב התובע על הכביש (19/4/17).
סוף-דבר:
לאור כל האמור, הנני מקבלת את טענות התובע ביחס לנזק שנגרם לו (בכפוף לאמור בסעיף האחרון) ועל כן, אני קובעת כי הנתבעים (באמצעות הנתבעת 2), ישלמו לתובע את הסכומים הבאים:
פיצוי כספי בגין הנזק הישיר לרכב ואשר יעמוד על ההפרש בין סכום החשבונית אשר תומצא כאמור על ידי ב"כ התובע לב"כ הנתבעים (בתוך 14 יום ממועד המצאת פסק דין זה) לבין הסך הכולל ששולם לתובע על ידי הנתבעת בגין התאונה והעומד על 64,511 ₪ (סך המורכב מ-40,000 ₪ ששולם לו עובר להגשת התביעה וסך של 24,511 ₪ ששולם במהלך ניהול ההליך; ר' החלטתי בדיון הקד"מ מיום 15/12/20, ע' 2 שו' 18-19; סעיף 21 לסיכומי התובע).
