במקרה המונח בפניי מדובר בגירסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות, כדי לתמוך באיזו מגירסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם ושמעתי את העדויות, הגעתי למסקנה כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה בשים לב לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, לשכנע כי יש להעדיף את גרסת הנהג מטעמה, וכי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן:
ראשית, עדות הנתבעת ואמה, שנסעה ברכבה, לא היו מהימנה עלי.
שנית, בטופס ההודעה שהועבר למבטחת על ידי הנתבעת, נרשם כך:
"עמדתי אחרי רכב צד ג' ברמזור אדום ולפתע נוצר מגע בין הרכבים. איני יודעת אם צד ג' נסע לאחור או שאני נסעתי קדימה."
גרסה זו שונה מהגירסה שהובאה בעדותה של הנתבעת, לפיה לא היה כל מגע בין שני כלי הרכב.
תאור הנתבעת ואמה של נהג המונית שעבר במקום ואמר לנהג כי בהיעדר נזק עליו להניח לנתבעת, מתיישב עם הטענה כי הכחשת החבות נובעת רק בשל כך שלא היה ברכב התובעת נזק חצוני נראה לעין, ולא בשל העידר מגע בין כלי הרכב.
רביעית, יש לשקול את שתי הגרסאות במבחן הסבירות: טענת הנהג כי נפגע מרכב שנסע מאחוריו, לאחר שעצר בצומת עמוס למופע אור אדום; מנגד, טענת הנתבעת כי הנהג מאשים אותה בהאשמה חסרת בסיס עובדתי, על פגיעה מאחור, כאשר עצרה את רכבה בלא שנוצר מגע בין הרכבים.
...
במקרה המונח בפניי מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות, כדי לתמוך באיזו מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם ושמעתי את העדויות, הגעתי למסקנה כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה בשים לב לרמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, לשכנע כי יש להעדיף את גרסת הנהג מטעמה, וכי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן:
ראשית, עדות הנתבעת ואמה, שנסעה ברכבה, לא היו מהימנה עלי.
סוף דבר
הנתבעת אחראית לתאונה ולנזקים ברכב התובעת, ועל כן אני מקבלת את התביעה, וקובעת כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הנזק המוכח.
הנני מורה לנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובע סכומים אלה:
סכום הנזק הישיר – עלות תיקון הרכב ושכר השמאי - בסך 2,058 ₪.
