אחריות מוכרת דירה לנזקי רטיבות והפרה יסודית של הסכם מכר

עוד טענו, שהתשלום האחרון מבין תשלומי התמורה, בסך של 360,000 ₪, הופקד בידיה הנאמנות של איילת ומכיוון שלא ניתן לרשום את שתי החניות, שהיו אמורות להיות מוצמדות לדירה, והמהוות חלק מ"כלל זכויות המוכר", על שמם, אזי תשלום אחרון זה טרם הועבר מהנאמן.

עוד טענו, כי הנם זכאים לפצוי המוסכם הקבוע בסעיף 11.3 להסכם המכר, בסך של 200,000 ₪, בגין ההפרות היסודיות של הסכם המכר על ידי הנתבעים, אשר לא תוקנו גם לאחר ההזדמנויות החוזרות ונישנות שהם נתנו להם לעשות כן. התובעים הסבירו כי סכום התביעה כולל פיצוי מוסכם, שווי אובדן החניות ושווי תיקון ניזקי הרטיבות.

עוד טענו, שבמהלך אותה פגישה, הם הבהירו כי התובעים היו מודעים לעניין החניות, ואף לא הוסתרה מהם הרטיבות הנקודתית שהייתה בדירה עוד טרם החתימה על הסכם המכר ואף הבהירו כי הם מוכנים לקחת על עצמם את מלוא האחריות בכל הנוגע לתיקונים והנזקים שנגרמו בעקבות הרטיבות, ולתקן את הנזקים, אך התובעת באופן דווקני סירבה לאפשר לבעל מיקצוע מטעמם לבקר בנכס, וטענה כי הזמינה חברה לאיתור נזילות אשר קבעה כי קיימים ליקויים בדירה שעלות תקונם הנה בסך של 100,000 ₪.

...

לסיכום סה"כ עבודות כולל עבודות לא לסיכום מגיע ל-8,307 ₪".

כמו כן, אין לזקוף אי התיקון ע"י הנתבע לחובתו, שכן ביהמ"ש הגיע למסקנה מעדות התובעת עצמה שהיא לא הסכימה לביצוע תיקון ע"י הנתבע.

סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעים לשלם לתובעים כלהלן: הסכום המופקד בנאמנות.

לטענת התובעת בסעיף 6 להסכם הצהירו המוכרים: "המוכר מצהיר כי למיטב ידיעתו, אין בדירה ו/או במתקניה מום ו/או פגם נסתר אשר לא הובאו לידיעת הקונה." המדובר בהפרה יסודית של הסכם המכר.

מאז התיקון ועד למועד המכירה בחודש פברואר 2016 , עיצומה של עונת החורף, לא נתקבלו בידי הנתבעים תלונות כלשהן בדבר ניזקי רטיבות מצד מישפחת גורדין.

הסעיף קובע- "היתה אי-ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים 14 ו-15 או בכל הסכם, ובילבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה." לא נידרשת ידיעה ממשית מצדו של המוכר על אודות אי ההתאמה, אלא די ביסוד נפשי של רשלנות כדי לחייב את המוכר באחריות מלאה כלפי הקונה.

...

מכל המקובץ ומאחר ולא הוכח כי במועד חתימת ההסכם היו ליקויים הריני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום של 500 ₪.

בסעיף 3(ד) להסכם המכר נקבע: "למיטב ידיעתו [של הנתבע] אין בדירה פגמים לרבות ליקויי רטיבות ומערכותיה מתפקדות פועלות וראויות לשימוש סביר, לרבות חיבור חשמל והגז, הביוב למעט האינסטלציה הסניטרית אשר הנה פועלת אולם אותה יש להחליף. יצויין כי המוכר התחיל לבצע בדירה שיפוצים, בין היתר פירוק קרמיקה וקירות, וכי הקונה יודע וראה את מצבה ערב החתימה על החוזה." הנתבע הצהיר, איפוא, והתחייב כי מערכותיה של הדירה מתפקדות ופועלות.

נסיבות אלה, לטענת התובעים, ובכלל זה ההפרה היסודית של סעיף 3(ד) להסכם המכר, מזכות אותם בהתאם לסעיפים 4 ו- 8 להסכם המכר בפצוי המוסכם היומי עבור כל יום של איחור במסירה, ללא צורך בהוכחת נזק בסך של 500 ש"ח, ובסך הכול 82,500 ש"ח. הפצוי הקבוע בסעיף 8 להסכם המכר הוא בגין אי מסירת החזקה בדירה לתובעים במועד המסירה החוזי, הוא 1.8.2015.

לאחר שנואשו מהנתבע טיפלו בעצמם בחיבור הדירה לזרם החשמל, למרות שהנתבע הוא שהיה אחראי לכך.

...

כמפורט להלן, דין הטענה להידחות.

בנסיבות כאמור לעיל, הפיצוי לתובעים עבור הנזק הלא ממוני שנגרם להם לרבות בגין עוגמת הנפש, הטרחה, בזבוז הזמן ואי הנוחות, יועמד על 25,000 ש"ח. סוף דבר הנתבעים זכאים לפיצויים כדלקמן: 1,755 ש"ח עבור הוצאות חיבור הדירה לזרם החשמל.

בהתאם, הנתבע ישלם לתובעים כדלקמן: 38,910 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

מקצועיותו של מר פיירוביץ אינה יכולה להיות מוטלת בספק, שכן מהנדסים רבים, ואף מומחה בית המשפט, נעזרים בו. ניזקי הרטיבות התגלו מיד לאחר קבלת החזקה בדירה, כפי שעולה ממכתבה של עו"ד אידלברג מיום 28.6.2018 ומחוות דעת המהנדס יוגב פלד, אשר ביקר בדירה יומיים לאחר מסירת החזקה בה לתובעים.

ד – דיון והכרעה ד.1 - אחריות המוכרים לליקויים בדירה "יד שניה" לטענת התובעים, הסתירו מהם הנתבעים ליקויים רבים שהיו בדירה, באופן העולה כדי הפרה של הוראות סעיפים 11(2) עד 11(5) לחוק המכר, כמו גם של התחייבות הנתבעים בסעיף 7 להסכם המכר למסור את הדירה לתובעים כשהיא "(ו)כפי שראו אותה הרוכשים טרם חתימת הסכם זה ולמעט שימוש בלאי סביר", כמו גם בסעיף 16(ז) להסכם המכר, לפיו "המוכר מתחייב בזאת כי הוא מוכר את הדירה במצבה AS IS כפי שהוצגה לקונה". בכך, טוענים התובעים, הֵפרו הנתבעים את הסכם המכר הפרה יסודית, כמו גם את חובת תום הלב הקבועה בסעיף 12 לחוק החוזים.

עוד כתב המומחה (שם): "לעניין האחריות הנושא יוכרע על-ידי בית המשפט. אך לדעתי הייתה בעיית רטיבות בעת המכירה. אולי לא בעוצמה הקיימת והרטיבות לא הגיעה עד למדרגות ולכן יש לבצע חלוקה בנושא זה". בעדותו התברר שהמומחה סבר בשגגה שהדירה נימסרה לתובעים בדצמבר 2017, דהיינו, בחורף, בעוד שלמעשה נימסרה הדירה ביוני 2018 (בקיץ).

ד.5 – הפצוי המוסכם בגין הפרה יסודית של הסכם המכר עוד עתרו התובעים כי אחייב את הנתבעים בפצוי המוסכם בהתאם להסכם המכר, וזאת בשל הפרת הצהרות הנתבעים בהסכם המכר אודות מצב הדירה.

...

ה – סיכום מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה ואני מחייבת את הנתבעים בפיצוי התובעים בגין חלק מהליקויים.

בנוסף אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים את ההוצאות הבאות: חלקם של התובעים בשכר טרחתו של מומחה בית המשפט (6,000 ₪ + מע"מ; עיינו בפניית המומחה מיום 14.7.2021) וכן שכר עדותו (2,000 ₪; ראו החלטתי בעמ' 51 לפרוט').

ו – סוף דבר אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים סכום של 132,111 ₪, בצירוף ההוצאות שפורטו בפִסקה 81 לפסק דין זה, וכן שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 20,000 ₪ (כולל מע"מ).

התביעה הוגשה ביום 12.8.19, בטרם פונתה הדירה בפועל, בעילה של הפרה יסודית של הסכם המכר.

מאחר והסכם המכר נוסח באופן לקוי, המטיל על הנתבעת כמוכרת אחריות בגין ניזקי הרטיבות, לרבות הצהרות מטעות ושגויות, עמדה על כך כי יש לתקן את הסכם המכר ולגלות לרוכשת גילוי מלא.

...

סוף דבר התובעת רכשה דירה אשר השיתוף בה פורק ונמכרה בהליך כינוס נכסים בבית המשפט לענייני משפחה.

על כן, התביעה נדחית.

לאור דחיית התביעה נדחית ההודעה לצד שלישי.