מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות מארגני טיולים במדינות עולם שלישי: היקף חובת הגילוי והזהירות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך, כתוצאה מכך הנתבעת ומי מטעמה אחראים למצבו הנפשי והפיזי ולכלל התחלואים בהם לקה תובע כתוצאה מ-37 שנות היתעמרות אותן אפשרה הנתבעת.
להשלמת התמונה יצויין, כי לטענת הנתבעים בהתאם להוראות סעיף 60(ג) לחוק שירות המדינה גמלאות [נוסח משולב], תש"ל-1970, ככל שהתובע יקבל גמלת נכות מהמדינה, אזי עליו לבחור בין קבלת הפצוי בתביעה זו לבין קבלת גמלאות מהמדינה.
כמו כן, לטענת התובע עילת ההתעמרות היא עילה נזיקית במקורה, כאשר פקודת הנזיקין מאפשרת הארכת תקופת ההתיישנות מעבר ל-7 שנים, זאת במקרים מסוימים לרבות מקרה בו הנזק התגלה מאוחר.
"לא אחת, אותה מסכת עובדתית מצמיחה עילות משני מקורות משפטיים – דיני החוזים ודיני הנזיקין..." וכי "באופן ספציפי, בין עוולת התרמית לבין עילות חוזיות רב לעתים הדומה על השונה ... למעשה, אף בית משפט זה נתן ביטוי מסוים לתהליך של טישטוש התחומים בין דיני החוזים לדיני הנזיקין האמור בהתייחסו להקף סמכותו של בית הדין לעבודה (ראו: בג"ץ 1206/06 חזן אריה ובנו בע"מ ע"י מנהלה עמי חזן נ' בית הדין לעבודה, [פורסם בנבו] פסקה ה(2" (23.4.2006)) (ענין רוחם, פיסקה 46).
רק על מנת לסבר את האוזן, די להפנות אל רישת כתב התביעה, במסגרתו מציין התובע כי: "תובענה זו עניינה בנכות צמיתה שנגרמה לתובע כתוצאה מרשלנות ומחדל הולכים ומתמשכים מצד הנתבע 1". זאת ועוד, בסעיף 3 לכתב התביעה מציין התובע כי: "היתנהלות המעסיק ו/או מי מטעמו, כפי שתובא בהרחבה, מהוה הפרה של חובת הזהירות בהתאם לסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)..". ויובהר אין המדובר אך בכותרות אלא ברוח מהותית של כתב התביעה, המפרט רובו ככולו את הנזק שגרמה התרשלנותה הנטענת של הנתבעת 1.
...
"ככלל, כפי שנראה, יש לומר שעילתו של הסכסוך היא בפקודת הנזיקין כאשר התביעה מושתתת על אחת העוולות המנויות בפקודה זו. אכן, יש מצבים שבהם לכאורה קיימת קרבה בין דיני הנזיקין לדיני החוזים ואפשר שקיימת גם עילה חוזית, בצידה של העילה הנזיקית. אולם, הפררוגטיבה להגדיר את עילות התביעה היא של התובע". ומן הכלל אל הפרט, יש לבחון את כתב התביעה על מנת לחלץ ממנו מסקנה בדבר סוג העילה עליה הוא מושתת.
בנסיבות אלה, אני סבור שכתב התביעה בנוסחו הנוכחי מקים עילת תביעה לבית משפט השלום בגין חלק נכבד מרכיבי התביעה (כל הנזקים המפורטים בסעיף 59 (ג) עד (יט) הם רכיבי תביעה נזיקיים שאינם בסמכות בית הדין לעבודה ורק רכיבי התביעה המפורטים בסעיף 59 (א)-(ב) הינם רכיבי תביעה בסמכות בית הדין לעבודה והדרך הנכונה, לטעמי, היא לפצל את כתב התביעה כך שחלק ידון בבית הדין כאן וחלק אחר בבית משפט השלום.
סוף דבר: בקשת הסילוק של התביעה על הסף – מתקבלת במובן זה שעל התובע להגיש בתוך 30 ימים מהיום כתב תביעה מתוקן במסגרתו ימחקו כל רכיבי התביעה הנזיקיים המפורטים בסעיף 59 (ג) ואילך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בכפר סבא ת"א 2477-07 ראבי פאטמה נ' ישיר, אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופט אלדד נבו התובעת ראבי פאטמה נ ג ד הנתבעות המודיעה לצדדי ג' צדדי ג' 1. ישיר, אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ – הסכם פשרה 2. גל ביט רחל כ. קריב סוכנות ביטוח – הסכם פשרה 3. מדינת ישראל- משרד החינוך 4. מועצה מקומית ג'לג'וליה נ ג ד 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. ביטוח ישיר המעיין סוכנויות לביטוח (1979) בע"מ פסק דין
השאלות הדורשות הכרעה: על מנת להכריע בשאלת אחריותם של נתבעות 3-4, יש להשיב על השאלות הבאות: מה הקף האחריות של כל אחת מהנתבעות כלפי התובעת? האם מי מהנתבעות הפרו את חובתן להשגיח על הנתבעת? האם היה ליקוי בטיחותי כלשהוא במבנה המתנ"ס? האם הוכח קשר סיבתי לארוע התאונה? העובדות שהתבררו: משמיעת הראיות ועיון במסמכים שהוגשו, התבררה התמונה העובדתית הבאה: ביום 13.1.03, בעת שהייתה בשיעור ספורט בבית הספר, עלתה התובעת ליציע המתנ"ס בו שהתה יחד עם חברותיה ולאחר פרק זמן מסוים - נפלה מן היציע ונפצעה.
1) אמנם מר חטיב טען בעדותו, כי היה באולם הספורט בזמן התאונה, אולם בעדותו נתגלו סתירות משמעותיות אשר מערערות את אמינות גירסתו.
בנסיבות אחרות, כגון בשעת טיול שנתי, תיחשב הותרת קבוצת תלמידים ללא השגחה כרשלנות רבתי.
הסיבה לכך היא כי נסיבות המקרה הן כאלה אשר מתיישבות יותר עם המסקנה כי הנתבעות 3 ו- 4 הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהן, התאונה נגרמה עקב שימוש בנכס אשר לנתבעות 3-4 שליטה מלאה עליו והתובעת לא יכולה לדעת מה נסיבותיה המדויקות של התאונה.
...
לעומת האמור ביחס לצד ג' 1, דין ההודעה לצד שלישי כנגד צד ג' 2 להידחות.
התוצאה: התוצאה היא כי התביעה כנגד נתבעות 3 ו - 4 מתקבלת.
ההודעה לצד שלישי כנגד צד ג' 2 נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיניין פולריס עמד בית המשפט על כך, שהעובדה שמדובר בהטלת אחריות בהקשר זה בגין נזק כלכלי המתבטא בהפסד כספי עקב אי-קבלת תגמולי ביטוח, אין בה כדי לשלול, תמיד ובכל הנסיבות, את חובת הזהירות (ראו בהקשר זה גם דבריו של כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין בע"א 3464/05 פז חברת נפט בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד התחבורה, מחלקת עבודות ציבוריות (2006)).
זאת ועוד, הנתבעת כמי שהוציאה את הטיול לפועל מהחל ועד כלה אחראית מכוח מומחיותה וחובותיה בדין, לגלות מידע המצוי בידה והיא חשופה עקרונית להטלת אחריות אם הפרה את חובתה.
אכן נקודת המוצא היא שבחירת הביטוח והיקפו נתונה לרצונו של המטייל מטיילים שונאי סיכונים עשויים לרכוש או להרחיב כסויים ואחרים עשויים להסתפק בכיסוי הבסיסי בביטוח נסיעות - יחד עם זאת, במקרה שהמטייל שניפגע לא ערך ביטוח או שבחר כסוי חסר כתוצאה מפגם ברצון כגון הטעה ומצג רשלני מצד מארגנת הטיולים, היא עלולה להיחשף לאפשרות של הטלת אחריות.
הטלת אחריות במסגרת עוולת הרשלנות, בין בקביעתה של חובת זהירות ובין בקביעת התרשלות, תיתקל במשוכות גבוהות (השוו לגבי אי – עריכת ביטוח, עניין פולריס; ישראל גלעד, דיני נזיקין – גבולות האחריות (2012) עמ' 820 – 822, אריאל פורת, נזיקין, חלק א' (2013), עמ' 230 – 240), ראו גם: תא (ת"א) 54499-05-11 לאה בכר נ' רואים עולם - החברה להגנת הטבע בע"מ (1/3/19)).
דהיינו בית המשפט שם נתן משקל למצגי הנתבעת ופסק בפועל פיצוי – והינה כאן בעניינינו, לא מדובר במצגים מהם ניתן להבין דברים לכאן ולכאן אלא בנסיעה לא שגרתית ובעלון ברור שהבטיח "ביטוח מלא". העולה מן המקובץ, הנתבעת הפרה כלפי התובעים את ההיתחייבות שלקחה על עצמה בעת ארגון טיול הג'יפים כפי שבאה לידי ביטוי בעלון שחולק לתובעים ושעליו הסתמכו, כמו גם את חובת הזהירות שלה בנוגע לקיומו של ביטוח מלא.
בנוגע לעזרת צד ג', התובע טוען שבעקבות הפגיעה נזקק לעזרה וסיוע של בני משפחתו, אשר סעדו אותו לאחר הארוע, כמו כן מאחר ואישתו נפגעה גם היא בתאונה ולאחר מכן נולד להם ילד נוסף נזקקו לעזרה רבה מהרגיל, התובע טוען לחישוב של 5 שעות מינימאליות שבועיות – וטוען לסכום לעבר בשיעור של 163,500 ₪ ולעתיד 3 שעות שבועיות, סכום של 120,000 ₪ התובע אומנם טען לעזרה בשכר לאחר התאונה ואולם לא הוכיח תשלום כלשהוא לעזרה כזו וגם את אישתו שלכאורה חוותה את המצב עמו לא טרח להביא לעדות.
...
בשים לב למכלול הנסיבות, לרבות הניתוח שעבר התובע, טיפולי הפיזיותרפיה וההנחה שבתקופה לאחר התאונה יכול וסבל אובדן כושר עבודה חלקי, אני סבורה שנכון לפסוק לו סכום גלובלי בשיעור של 24,000 ₪, המבטא את הפיצוי ההולם בגין הפרת חובת הזהירות מצד הנתבעת, ובשים לב לפיצוי סביר שיכל היה לקבל ולשערוך המתבקש מחלוף הזמן.
סוף דבר דינה של התביעה להתקבל, לאחר שהוכח שהנתבעת הפרה התחייבות שניתנה לתובעים בנוגע לקיומו של ביטוח מלא בטיול הג'יפים, הבטחה שלא מולאה.
לאחר בחינת מכלול הנסיבות ואחר כל האמור לעיל, אני קובעת שהנתבעת תשלם לתובע-1, סך של 50,000 ₪ ולתובע-2, סך של 24,000 ₪, כאשר התובעים זכאים להחזר הוצאות ניהול ההליך, דהיינו לשכר המומחים מטעמם והמומחים מטעם בית המשפט שנתנו חוות דעת בתיק כמו גם לשכר המומחים והעדים כפי שנפסק, החזר אגרה כפי ששולמה הכל בצירוף ריבית והצמדה ממועד התשלום וכן לשכר טרחה בשיעור של 23.4% מן הסכום שנפסק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו