בעיניין פולריס עמד בית המשפט על כך, שהעובדה שמדובר בהטלת אחריות בהקשר זה בגין נזק כלכלי המתבטא בהפסד כספי עקב אי-קבלת תגמולי ביטוח, אין בה כדי לשלול, תמיד ובכל הנסיבות, את חובת הזהירות (ראו בהקשר זה גם דבריו של כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין בע"א 3464/05 פז חברת נפט בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד התחבורה, מחלקת עבודות ציבוריות (2006)).
זאת ועוד, הנתבעת כמי שהוציאה את הטיול לפועל מהחל ועד כלה אחראית מכוח מומחיותה וחובותיה בדין, לגלות מידע המצוי בידה והיא חשופה עקרונית להטלת אחריות אם הפרה את חובתה.
אכן נקודת המוצא היא שבחירת הביטוח והיקפו נתונה לרצונו של המטייל מטיילים שונאי סיכונים עשויים לרכוש או להרחיב כסויים ואחרים עשויים להסתפק בכיסוי הבסיסי בביטוח נסיעות - יחד עם זאת, במקרה שהמטייל שניפגע לא ערך ביטוח או שבחר כסוי חסר כתוצאה מפגם ברצון כגון הטעה ומצג רשלני מצד מארגנת הטיולים, היא עלולה להיחשף לאפשרות של הטלת אחריות.
הטלת אחריות במסגרת עוולת הרשלנות, בין בקביעתה של חובת זהירות ובין בקביעת התרשלות, תיתקל במשוכות גבוהות (השוו לגבי אי – עריכת ביטוח, עניין פולריס; ישראל גלעד, דיני נזיקין – גבולות האחריות (2012) עמ' 820 – 822, אריאל פורת, נזיקין, חלק א' (2013), עמ' 230 – 240), ראו גם: תא (ת"א) 54499-05-11 לאה בכר נ' רואים עולם - החברה להגנת הטבע בע"מ (1/3/19)).
דהיינו בית המשפט שם נתן משקל למצגי הנתבעת ופסק בפועל פיצוי – והינה כאן בעניינינו, לא מדובר במצגים מהם ניתן להבין דברים לכאן ולכאן אלא בנסיעה לא שגרתית ובעלון ברור שהבטיח "ביטוח מלא".
העולה מן המקובץ, הנתבעת הפרה כלפי התובעים את ההיתחייבות שלקחה על עצמה בעת ארגון טיול הג'יפים כפי שבאה לידי ביטוי בעלון שחולק לתובעים ושעליו הסתמכו, כמו גם את חובת הזהירות שלה בנוגע לקיומו של ביטוח מלא.
בנוגע לעזרת צד ג', התובע טוען שבעקבות הפגיעה נזקק לעזרה וסיוע של בני משפחתו, אשר סעדו אותו לאחר הארוע, כמו כן מאחר ואישתו נפגעה גם היא בתאונה ולאחר מכן נולד להם ילד נוסף נזקקו לעזרה רבה מהרגיל, התובע טוען לחישוב של 5 שעות מינימאליות שבועיות – וטוען לסכום לעבר בשיעור של 163,500 ₪ ולעתיד 3 שעות שבועיות, סכום של 120,000 ₪
התובע אומנם טען לעזרה בשכר לאחר התאונה ואולם לא הוכיח תשלום כלשהוא לעזרה כזו וגם את אישתו שלכאורה חוותה את המצב עמו לא טרח להביא לעדות.
...
בשים לב למכלול הנסיבות, לרבות הניתוח שעבר התובע, טיפולי הפיזיותרפיה וההנחה שבתקופה לאחר התאונה יכול וסבל אובדן כושר עבודה חלקי, אני סבורה שנכון לפסוק לו סכום גלובלי בשיעור של 24,000 ₪, המבטא את הפיצוי ההולם בגין הפרת חובת הזהירות מצד הנתבעת, ובשים לב לפיצוי סביר שיכל היה לקבל ולשערוך המתבקש מחלוף הזמן.
סוף דבר
דינה של התביעה להתקבל, לאחר שהוכח שהנתבעת הפרה התחייבות שניתנה לתובעים בנוגע לקיומו של ביטוח מלא בטיול הג'יפים, הבטחה שלא מולאה.
לאחר בחינת מכלול הנסיבות ואחר כל האמור לעיל, אני קובעת שהנתבעת תשלם לתובע-1, סך של 50,000 ₪ ולתובע-2, סך של 24,000 ₪, כאשר התובעים זכאים להחזר הוצאות ניהול ההליך, דהיינו לשכר המומחים מטעמם והמומחים מטעם בית המשפט שנתנו חוות דעת בתיק כמו גם לשכר המומחים והעדים כפי שנפסק, החזר אגרה כפי ששולמה הכל בצירוף ריבית והצמדה ממועד התשלום וכן לשכר טרחה בשיעור של 23.4% מן הסכום שנפסק.
