מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות לשמירה על רכוש המעסיק

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התרשלות זו מהוה הפרה של חובותיו החוזיות כתנאי מכללא בחוזה העבודה, לטפל ברכוש המעסיקה בזהירות סבירה, כאשר אי מילוי חובה זו מטיל עליו אחריות לפצות את הנתבעת על הנזק שניגרם לה כתוצאה מכך.
לעניין זה ידועה ההלכה כי עובד מחויב, כתנאי מכללא בחוזה העבודה לטפל ולשמור על רכוש המעסיק שנימסר לו בזהירות סבירה, כאשר נזק שניגרם למעסיק עקב אי מילוי חובה זו על ידי העובד עשוי להקים עילה לתביעת פיצויים (דב"ע נא/3-1 יוסי עזר נ' אי.אר.די. בע"מ, פד"ע כג 372).
...
התביעה הנגדית של הנתבעת נגד התובע מתקבלת באופן חלקי.
התובע ישלם לנתבעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין נזקים שנגרמו בשל אי שמירה על רכוש הנתבעת בסך 19,500 ₪.
התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

אמנם נכון הוא כי תנאי מכללא בכל חוזה עבודה הוא כי על העובד לשמור על רכושו של המעביד כמיטב יכולתו, ולקיים את חוזה העבודה בדרך מקובלת ובתום לב שאם לא כן, עשוי להיות מחויב בנזק שגרם.
כך ולשם המחשה, אישר את זהות סגניותיה של התובעת, לילך ואורטל, ואת מידת אחריותן (עמ' 22, שורה 2); אישר את העובדה שממילא התובעת התכוונה לעזוב את העבודה (עמ' 25, שורות 4-3) ו'היתנדב' לאמירה שעזיבתו, בסמוך לעזיבתה, לא הייתה קשורה בכסף על אף שמעדות מר אהרונסון השתמע שדוקא כן הייתה קשורה בכך שכן כשנשאל האם "קדוש נתפס בגניבה" השיב "נכון" (עמ' 53, שורה 13).
...
בסופו של דבר דרך זו תהא הקצרה ביותר ועל כל פנים זו הדרך הנכונה" (פסקה 6).
לאחר לבטים לא קלים, החלטנו להעמיד את שיעור הפיצוי לו זכאית התובעת בנסיבות העניין על גובה של 2 משכורות.
סוף דבר – על יסוד כל האמור התביעה מתקבלת והרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים הבאים: [א] שכר עבודה (החזר ניכויים) לחודשים אפריל 2010, מאי 2010, יולי 2010 ואוגוסט 2010 בסך 7,250 ₪ נטו בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.3.2012 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מעבר לאמור, בסעיף 12.1 להסכם ההעסקה של התובע יש היתייחסות ספציפית לנושא הרכב ושם נכתב: "12.1 רכב: המעסיק יעמיד לשימוש העובד למשך תקופת עבודתו רכב מקבוצת מחיר 5. המעסיק ישא בכל הוצאות הרכב. השמוש ברכב יהיה לפי נהלי המעסיק. ברכב יהיו רשאים לנהוג העובד ובת זוגו בתנאי שעומדים בתנאי משרד הרשוי ופוליסת הביטוח המקיף לרכב והם בעלי רישיון נהיגה בר תוקף. הרכב הנו רכושו של המעסיק אולם העובד אחראי לשמירה על שלמותו....תשלום המיסים בגין הרכב יחול על המעסיק על פי הוראות החוק" .
...
לאחר ששקלנו את השיקולים הדרושים, ובכלל זה מידת הפסול שדבקה במעשיו של התובע , תפקידו הבכיר ותקופת העסקתו , מצאנו לנכון לחייב את התובע בפיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובות תום הלב והאמון כלפי התובעת בגין רכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה והתביעה שכנגד מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין הסכומים המפורטים להלן: הפרש פיצויי פיטורים בסך 193,051 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.
מנגד התובע ישלם לנתבעת תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין סך של 40,000 ₪ בפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב במהלך תקופת העסקתה וכן סך של 30,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב לאחר תקופת העסקתו, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט הוסיף ודחה טענות הגנה של המשיב הנוגעות לסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 ולסעיפים 16-13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בקבעו כי טענות אלה "חסרות בסיס". לבסוף נקבע, כי מבחינת מדיניות שיפוטית ראויה אין לפטור עובד מאחריות לנזק שגרם ברשלנות למעבידו, בין היתר, מחשש ליצירת תמריץ שלילי אצל העובד בכל הקשור לשמירה על רכוש המעביד.
...
הובהר, כי אמנם הטענה בדבר קיומו של הסכם מכללא לא נטענה באופן מפורש בכתב התביעה, אך נקבע כי ניתן לראותה בבחינת טענה המבקשת להסיק מסקנה משפטית בהסתמך על הראיות שהוצגו בפני בית המשפט.
דיון והכרעה לאחר העיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.
סבורני כי בנסיבות כגון-דא, מיצוי הדין עד תום, בדרך של פנייה לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אינו ראוי ואינו מידתי.
נוכח האמור הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שבצדה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בהערכת גורמי הסיכוי לשקום – נאשם 4 מנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי, בעל יציבות תעסוקתית, מוערך על ידי מעסיקו ומגלה אחריות משפחתית.
במקרה זה, הערך החברתי אשר נפגע הוא שמירה על רכוש המעביד מפני שליחת יד מצד עובד, כמי שהוא בעל גישה ישירה ונוחה לרכושו וכן פגיעה באמון ובמערכת העבודה התקינה בין מעביד לעובדו.
...
סיכומו של דבר, נאשם 1 הורשע בשש עבירות של גניבה בידי עובד ושתי עבירות של היזק בזדון; נאשם 2 הורשע בשלוש עבירות של גניבה בידי עובד ושתי עבירות של היזק בזדון; נאשם 3 הורשע בשתי עבירות של גניבה בידי עובד ונאשם 4 הורשע בשתי עבירות של גניבה בידי עובד ועבירה של היזק בזדון.
באיזון בין השיקולים השונים, מחד, חומרת העבירות, קלות ביצוען, השפעתן על יחסי עבודה תקינים והצורך בהרתעת הנאשם 1 ומאידך, את נסיבותיו האישיות, לקיחת האחריות המלאה, החרטה הכנה, פיצוי המתלונן, חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, השיהוי המשמעותי בהגשת כתב האישום, גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי, רצונו להמשיך בהליך השיקום בו החל מעת מעצרו ונכונותו ליטול חלק בתכנית גפ"ן, אני סבורה כי יש לעשות שימוש בסמכות הקבועה בסעיף 40ד(א) לחוק ולחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום.
סוף דבר אשר על כן אני גוזרת על נאשם 1 את העונשים הבאים: 5 חודשי עבודות שירות, בבית חולים קפלן החל מיום 24.5.15.
על נאשם 3 אני גוזרת כדלהלן: 200 שעות בעמותת עזר מציון במודיעין, וכן יעמוד גם נאשם 3 בפיקוח שירות המבחן במשך חצי שנה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו