אחריות לנזק שנגרם עקב תאונת דרכים

המחלוקת האופרטיבית בין הצדדים במקרה שלפניי מיתמקדת בשאלה צרה: על מי מוטלת האחריות לניזקי רכוש שנגרמו לתובע בעקבות תאונת דרכים מיום 10/11/2019? העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים ביום 29/09/2020 הגיש התובע תביעה כספית על סך של 106,315 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכבו מידגם מרצדס מ.ר. 177-48-201 (להלן "רכב התובע") כתוצאת מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 10/11/2019.

...

נוכח מסקנתי הנ"ל, יש לדחות את התביעה.

לסיכום פרק זה ולאור האמור לעיל - אני קובע כי התובע לא הוכיח את ראשי הנזק שפורטו בכתב התביעה.

התוצאה לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

שלום זייתון ב"כ התובע: עו"ד כוכבה חן זיו ב"כ הנתבע 2: עו"ד שלמה כהן פסק-דין בעיניין הנתבע 2 בלבד רקע עובדתי ועיקרי טענות הצדדים לפני תביעה כספית על סך 15,124 ₪ בגין תאונת דרכים בין שני כלי רכב, ללא ניזקי גוף, שהתרחשה ביום 23.4.19.

ביום 12.11.19 הגיש נתבע 2 בקשה למחיקת התובענה נגדו בטענה כי הוא בעלים של מיגרש מכוניות אשר מכר את הרכב הפוגע לנתבע 1 ואף צירף זכרון דברים ואת חתימתו של נתבע 1 על מיסמך הנושא כותרת "הצהרת דו"חות" ובו נכתב ש"ידוע לנהג את כל הכללים הרשומים במקרה של תאונה, הקונה אחראי על כל נזק אשר ייגרם" שנחתם ביום 25.3.2019, כחודש לפני קרות התאונה.

...

אמנם אין חולק כי זכות כזו קיימת לתובע, אך דומה כי חובות תום הלב (ראו בר"ע 305/80 רפאל שילה נ' שלמה רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449, 461 (4.6.1981)) אינן עולות בקנה אחד עם התנהלות זו, וייתכן כי דווקא העובדה שכעו"ד יכול היה התובע לקבל ייצוג משפטי ביתר פשטות הקלה עליו את הבחירה בהליך זה, אשר בסופו של דבר חרג מן ההולם את סכום התביעה ואת היקף המחלוקות (וראו תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018).

גם אם יש להסתייג מן העובדה שלבקשת המחיקה על הסף צרף הנתבע 2 רק את הנוסח המחוק ולא טרח לציין את העובדה שהיה נוסח קודם שתוקן על ידו תוך מתן הסבר לנסיבות, אין בכך כדי להשליך על המסקנה באשר לטיב העסקה שנכרתה בין הצדדים ולכוונת החתימה על מסמך הצהרת הדוחות.

הנובע מכלל האמור לעיל הוא שאני מקבל את טענות ההגנה בנושא זה וקובע כי בעת קרות התאונה היה הרכב בבעלות הנתבע 1 מר אביב מאיר ולא בבעלות הנתבע 2.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 2 ומחייב את התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לזכות הנתבע 2 בסך כולל של 3,000 ₪.

הרקע לבקשה בגדרה של תובענה זו, תבע התובע את הנתבעת 1 (חב' הביטוח) וכן את הנתבעת 2 (קופת החולים - היא המבקשת) בגין ניזקי גוף שנגרמו לו בעקבות תאונת דרכים מיום 21/2/15 (להלן – "התאונה").

מצב דברים זה, יוצר אי שויון בין המזיקים ביחס לשעור הנזק שכל אחד אחראי לו. ובכלל זאת: התעשרות שלא כדין של מזיקים אשר אשמים בפועל בהחמרת הנזק, שאפשר כי הוא גדול הרבה יותר מהנזק אשר נגרם בתאונה עצמה ; העלאת פרמיות של חברות הביטוח ביחס לביטוחי החובה ; סתירה של עקרונות דיני הנזיקין ובהם קשר סיבתי, ריחוק הנזק, מעוולים במשותף, אפקט ההרתעה ועוד.

...

בנסיבות הללו, אני סבור, כי על אף הצדק הפורמלי התומך בגישת הנתבעת 2, הרי שהצדק המהותי מחייב את השהיית ההחלטה בבקשה, עד לאחר מתן חוות דעת מומחה בתחום, ובין היתר גם לצורך בירור הקשר הסיבתי, שבין התמכרות התובע למשככי כאב, לבין התאונה, ולחלופין - לרשלנותה של הנתבעת 2.

לפיכך, אני מורה על דחיית מועד מתן ההחלטה בבקשה, לפחות עד לאחר קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט, שלאחריה ניתן יהא לשוב ולדון בבקשה.

אשר על כן, אני מורה על דחיית מועד ההחלטה בבקשה, עד לאחר קביעת קיומו או היעדרו של קשר סיבתי – קרי, לאחר מתן חוו"ד מומחה מטעם בית המשפט ובחינתה.

לפניי תביעה בגין נזק שניגרם לרכב מידגם קיה מספר רשוי 9145411 (להלן "רכב הקיה"), שבבעלות תובעת מס' 2 גב' שולמית פינטו (להלן "גב' פינטו"), ושהיה מבוטח בתקופה הרלוואנטית לתביעה על ידי תובעת מס' 1, איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ. הנזק נגרם בעקבות תאונת דרכים מיום 28.2.19 שבה היה מעורב רכב מסוג רנו מס' 19495601 (להלן "רכב הרנו"), שבבעלות מר אילן טקסירו (להלן "מר טקסירו"), ושהיה נהוג במועד התאונה על ידי נתבע מס' 2 מר שושן ניסים (להלן "מר שושן").

סעיף 13(א)(2) לפקודת הנזיקין קובע כי המעביד יהא חב על מעשה שעשה עובד שלו אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו, ובסעיף 13(ב) נקבע כי "רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהירשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לענין המעביד". בעניינינו הוכח כאמור כי התאונה ארעה תוך כדי ביצוע עבודתו הרגילה של מר שושן בשרותה של החברה, ואף אם התאונה ארעה בשל חוסר זהירותו, אין הדבר מסיר מהחברה את אחריותה הנזיקית לנזק שניגרם לתובעות.

...

אינני מקבלת את הטענה הנ"ל. ראשית, החברה לא הוכיחה כי העמידה למר שושן רכב עם פוליסת ביטוח תקפה שאמורה היתה לכסות את נהיגתו ברכב במסגרת ביצוע העבודה, לרבות נהיגה בלתי זהירה, ובכך הפרה את התחייבותה כלפיו על פי תנאי ההסכם.

לאור האמור לעיל הנני מקבלת את התביעה כנגד נתבעת מס' 1 טקסירו אחזקות בע"מ, ומחייבת אותה לשלם לתובעות, ביחד ולחוד עם נתבע מס' 2 מר שושן ניסים, את הסכומים שנפסקו ביום 14.4.22 כמפורט בסעיף 6 לעיל.

בנוסף הנני מקבלת את ההודעה לצד שלישי כנגד חברת טקסירו אחזקות בע"מ, ומחייבת אותה לשפות את המודיע, מר שושן ניסים, בגין הסכומים שישולמו על ידו לתובעות בהתאם לפסק הדין מיום 14.4.22 הנ"ל. בנוסף, תשלם הצד השלישי חברת טקסירו אחזקות בע"מ למודיע מר ניסים שושן, אגרת משפט בגין ההודעה לצד שלישי, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לפני תביעת שבוב בגין ניזקי רכב-רכוש שנגרמו לרכב המבוטח אצל התובעת על רקע תאונת דרכים שארעה ביום 16.11.2021.

על כן, מר חמו לא נקט באמצעים הדרושים על מנת למנוע את הפגיעה ברכב השני שנסע לפניו, והוא אחראי לנזקים שנגרמו עקב התרשלותו.

...

בתקנה 342 לתקנות התעבורה נקבע כי "(א) ברכב .. יותקנו שני פנסי בלימה בשני צדי הרכב שאורם אדום והם ייראו .. ובזמן תאורה במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים לפחות; .. (ב) מותר שפנס אחורי ישמש גם כפנס בלימה, ובלבד שיהיו בו שני אורות נפרדים ושהאור המראה על בלימה יהיה בעל עצמה חזקה יותר וניתן להבחנה ברורה מן האור האחר". כאמור, על יסוד העדויות והמוצגים שנשמעו והובאו לפניי, אני קובעת כממצא עובדתי כי עובר לקרות התאונה הפנסים האחוריים ברכב השני לא היו תקינים.

לסיכום, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לקרות התאונה נחלקת בין הנהגים המעורבים.

אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה, בהתאם לשיעור האחריות היחסי.