מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

אחריות למחזיק בייפוי כוח מתמשך

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת הציגה לתובעים מידע חלקי ושגוי ולכן אינה יכולה להסתמך על ההגנה הקבועה בהסכם הנתבעת נסמכה בהגנתה בין היתר על האמור בסעיף 7.1 להסכם (נספח ב' לכתב התביעה) הקובע כדלקמן: "בכפוף לאמור במבוא לחוזה זה ובכפוף לקיום כל התחייבויות הקונים על פי חוזה זה והמצאת כל האישורים הדרושים מהקונים, חלמיש תיגרום לכך שהזכויות בדירה יירשמו על שם הקונים בלישכת רישום המקרקעין. חלמיש לא תהא אחראית לכל נזק שיגרם לקונים כתוצאה מעיכוב ברשום הזכויות כאמור". בעוד שהתובעים הסתמכו על התחייבות הנתבעת בהתאם להסכם להעברת הזכויות על שמם, טענה הנתבעת כי הסיפא של הסעיף מונעת הגשת תביעה כאמור.
הסעיף האמור אינו מגן על הנתבעת במצב של חוסר מעש מתמשך כפי שהתרשמתי שהיה במקרה דנן.
במכתב זה ציינה ב"כ הנתבעת עו"ד גנץ ממשרד עורכי דין עמידור את העובדה שעורך דין ליפשיץ, שהחזיק כאמור בייפוי הכוח להעברת הדירה על שם הנתבעת מהמוכר בן אפרים, נפטר.
...
לאחר ששקלתי את הדברים אני סבור כי פיצוי בסך של 15,000 ₪ הוא סביר וכך אני קובע.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים סך של 41,050 ₪.
אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעים את הסך של 8,900 ₪ ובנוסף 10% מהסכום הפסוק בסך של 41,050 כאמור לעיל ובתוספת מע"מ. כן תישא הנתבעת בתשלום אגרת בית המשפט כפי ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתם ועד תשלומם לתובעים.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

שנויי החקיקה בשנים האחרונות הציעו גם שינוי תפיסתי של התפקיד ושל האפשרויות לביצועו (החל מתומך החלטות, יפוי כוח מתמשך ומינוי אפוטרופוס לעניינים מסויימים בלבד).
מהצד השני נמצא אדם שקבל את מלוא הסמכויות (או חלקן) הקשורות לחייו של האשל"א, ומוטלת עליו האחריות לנהל במקומו ובעבורו את ענייניו וכנגזרת מכך לקבל את ההחלטות בנושאים המהותיים ביותר עבורו ובשבילו.
בחינת ההוצאות המיוחסות לתובעת מעלה את התהיות הבאות: הוצאות תחבורה, אחזקת רכב ונסיעה בכביש 6 על סך 6,427 ₪ - גם אם הוצאות מסוג זה היו מוכרות עבור התובעת, מדובר בסכום בלתי סביר עבור בחורה נכה שאינה מחזיקה ברכב ולא מרבה לצאת מהבית.
...
הגרסה של הנתבעת בעניין זה הינה בלתי סבירה ואין בידי לקבלה.
עם זאת, שוכנעתי כי הוצאות מינימליות מסוימות אכן שימשו עבור התובעת.
סיכום אשר על כן התביעה מתקבלת ואני מורה כי הנתבעת תשיב לתובעת ותשלם לה את הסך של 341,231 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין ממועד הגשת התביעה ( 30.1.2018 ) ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשים מפרטים שבקשת האישור המתוקנת הומצאה לחברת מאיר באמצעות דואר אלקטרוני, כאשר באי כוחה מסרו לבא-כוחם של המבקשים כי שדי בהמצאה בהודעה במייל, ובמסגרת זו כתבו שהם לא מחזיקים ייפוי כוח מטעם חברת הונדה לקבל כתבי בי-דין, באופן שמלמד, לטענת המבקשים, שחברת מאיר היא כן הכתובת להמצאה לחברת הונדה.
לאחרונה היתייחס בית המשפט העליון לפרשנות תקנה 163(ג) ולשוני הלשוני הקיים בין התקנות ומשמעותו אגב דיון בשאלה האם המצאה לחברת אם שהתאגדה בישראל לחברת בת זרה שלה, מהוה המצאה כדין ועמד על השוני בין נוסח התקנות החדשות והישנות - ואין אלא להביא את הדברים כלשונם: "מכאן שבשלושת העניינים הללו, טיב הקשר, תחומי הקשר ומשך הקשר, מצא מחוקק המשנה לדייק ולמקד את הדרישה: לא כל מנהל או מורשה, אלא נציג מטעמו של הנתבע הזר; לא כל מי שעוסק בניהול אותו עסק או עבודה בתחומי ישראל, אלא רק מי שהוא מייצגו של הנתבע הזר בקשר לענייניו בישראל; לא די בכך שהקשר מיתקיים באופן רגעי בהווה, אלא עליו להיות קשר מתמשך. חידוד זה של הדרישות יש לקרוא יחד עם תקנה 158(א) לתקסד"א החדשות, אשר אין לה מקבילה בתקסד"א הישנות. הוראה זו מלמדת כי לנגד עיני מחוקק המשנה עמדה לא רק תכלית היידוע, אלא גם תכלית רכישת הסמכות, וזאת בהנתן השמוש התכוף שנעשה בהסדר בו עסקינן לצורך המצאת כתב הטענות הראשון המוגש. השילוב בין הדברים מעמיד אותנו על הצורך לפרש את תקנה 163(ג) לתקסד"א החדשות בזהירות, תוך מתן משקל הולם לא רק לפסיקה המרחיבה שעסקה בפרשנות תקנה 482(א) לתקסד"א הישנות, אלא גם לשאלה אם מתקיימים בעניינינו התנאים הממוקדים יותר שנקבעו בתקנה 163(ג) לתקסד"א החדשות, באופן המבטיח כי הכרה באפשרות של המצאה לנציג תגשים לא רק את תכלית היידוע, אלא גם את תכלית רכישת הסמכות על דרך של נוכחות קונסטרוקטיבית בישראל". רע"א 3774/22 תרו תעשיה רוקחית בע"מ נ' משה הייט 25.10.2022) (להלן: "עניין תרו"), השופט גרוסקופף הדגיש, שבנתיב שמעוגן כיום בתקנה 163(ג), דהיינו המצאה לנציג, השאלה שיש לבחון אינה עוצמת הזיקה שבין התביעה כלפי הנתבע הזר לבין מדינת ישראל (עניין העומד ביסוד חלק ניכר מהחלופות שבסעיף 166 לתקנות סדר הדין החדשות) ואף לא עוצמת הזיקה שבין התביעה כלפי הנתבע הזר לבין תביעה שהוגשה באותו כתב תביעה כלפי נתבע ישראלי (שאלה העומדת בלב תקנה 166(9) לתקנות סדר הדין החדשות).
סוף דבר במכלול הנסיבות שפורטו, כאשר הוכח להנחת הדעת קשר ישיר, אינטנסיבי ומספק בין החברות בנוגע לעניין הספציפי לגביו עוסקת בקשת האישור, יש לקבוע שמתקיימים תנאי סעיף 163 (ג) לתקנות וכי ליצרן נוכחות קונסטרוקטיבית במדינת ישראל בנוגע לפגמים בייצורו של דגם רכב שהוא אחראי על ייצורו.
...
גם אם אין ראיה חותכת לקשר אינטנסיבי, מצבור של סממנים שיתכן שאין בכל אחד מהם כדי להכריע, יכול ויוביל למסקנה שהתקיימו תנאי התקנה (עניין טנדלר, פסקה 7).
יישום ההלכה בענייננו, מביאה לידי מסקנה שמתקיימים התנאים המאפשרים לקבוע עוצמת זיקה מספקת בנוגע לעניין נושא התובענה בין שתי החברות ואבאר – הבקשה לאישור, כמפורט כבר לעיל, עוסקת בעניין מרכזי אחד והוא פגם מובנה שנפל לטענת המבקשים באופנועים המיוצרים על ידי חברת הונדה הגורם לכך שקיימת בעיה בהתנעה כך שהאופנוע כבה תוך כדי נהיגה, שהצדיק אזהרת המשתמשים והליך ריקול Recall)) לאופנועים.
סוף דבר במכלול הנסיבות שפורטו, כאשר הוכח להנחת הדעת קשר ישיר, אינטנסיבי ומספק בין החברות בנוגע לעניין הספציפי לגביו עוסקת בקשת האישור, יש לקבוע שמתקיימים תנאי סעיף 163 (ג) לתקנות וכי ליצרן נוכחות קונסטרוקטיבית במדינת ישראל בנוגע לפגמים בייצורו של דגם רכב שהוא אחראי על ייצורו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית-המשפט קמא קבע, כי המדובר בטענה מתממת, שכן השימוע המתואר באישום זה אמנם נערך בהעדרו, אך נכח בו עו"ד מטעמו אשר החזיק בייפוי כוח מטעם מערער 1 בדיוק לצורך כך. בית המשפט קמא קבע כי הוכחו יסודות עבירת נהיגה בזמן פסילה באישום זה. כנגד מערער 1 נטען באישומים 1,4,5,7 כי נהג בזמן פסילה.
נקבע כי העבירות נעברו בנסיבות מחמירות, באופן מתמשך וחזרתי, ואף רצף האירועים מגבש פן מחמיר, הממקם את מעשי מערער 1 במדרג חומרה גבוה משמעותית מהנאשמים האחרים.
שטחי האחריות האזרחית הפלסטינאית הסוגיה הראשונה המחייבת היתייחסות היא טענת באי-כוח המערערים לפיה לא הוגשו מסמכים מהם ניתן לדעת מה הם גבולות האיסור ומותר מבחינה גיאוגרפית, והכל בהקשר של המושג "שטחי האחריות האזרחית הפלסטינאית" המופיע בסעיף האישום המרכזי.
...
לסיכום, מצאתי שיש להפחית 6 חודשי מאסר מעונש המאסר בפועל שהושת על המערער 1, כשאין הצדקה לשנות את אופן הפעלת המאסרים על תנאי או רכיב אחר מרכיבי הענישה; אשר למערער 2 – לאחר שלא מצאתי כל שגגה במתחם שנקבע בעניינו, היות שבית-המשפט קמא ממילא הפעיל את המאסר על תנאי בחופף ובמצטבר – הרי שאין מקום להתערבות ערכאת ערעור בעניינו גם בשלב גזר-הדין.
לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור על הכרעת-הדין על כל חלקיו לגבי שני המערערים; ערעור שהגיש המערער 2 על גזר-הדין – דינו להידחות; ערעור שהגיש המערער 1 על גזר-הדין יתקבל באופן חלקי, כך שייגזר עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 26 חודשים בגין העבירות נושא תיק זה, ולאחר הפעלת שני המאסרים על תנאי במצטבר (7 חודשים ו – 5 חודשים משני תיקים שונים), כפי שהורה בית-המשפט קמא, ישא הוא עונש מאסר בפועל כולל של 38 חודשים.
עידו דרויאן-גמליאל, שופט סוף דבר: הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת מרשק-מרום.

בהליך א"פ (א"פ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

התובעת הוסיפה כי האם סיפרה לה שעו"ד UUUUU, שערך את ייפוי הכוח המתמשך, לא נהג כלפיה כפי הנידרש ולא סיפר לה, עת נערך ונחתם ייפוי הכוח המתמשך, כי יש אפשרויות נוספות לפיקוח ולבקרה על פעולותיו של הנתבע כמיופה כח. התובעת טענה כי כבר בטרם עריכת יפויי הכוח המתמשך היה מצבה של האם לא כשורה והחל להיתדרדר, והיא אף נזקקה למינוי אפוטרופוס עוד בטרם נערך יפויי הכח.
התובעת טענה כי הנתבע מחזיק את האם כ"בת ערובה", לא פועל בעצמו לטובתה, אלא באמצעות צדדים שלישיים, ואף מונע ממנה לשהות במחיצת אמה עת הנה בטיפולים רפואיים.
בעדכון המשלים מיום 7.12.20 הוסיפה האפ' לדין כי האם מסרה לה כי היא מצטערת כי ההליכים בין הצדדים עדיין מתקיימים, וכי למרות רצונה של התובעת לשמש כאפ'וטרופוס על גופה ורכושה, היא מעוניינת כי הנתבע ישמש כמיופה הכוח שלה וזאת נוכח היתנהלותו האחראית ופועלו עבורה בעבר.
...
ישנו קושי להכריע בשאלת "כוונת התובעת" בהעברת הכתובת, אולם שוכנעתי כי המניע של הנתבע לפנות לבנק, או למצער להודיע את האם כי יש לפנות לבנק, היה כדי להבטיח שלא ייעשה דבר בכספיה של האם ללא השגחה ואין בידי לקבוע כי הדבר נעשה בכוונת מכוון, כטענת התבועת, על מנת לגרום לניתוק בינה לבין אמה.
מעבר לדרוש לצורך פסק דין זה אוסיף כי אני סבור שישנו הבדל בין "ניכור קטינים", תופעה מוכרת בהליכי גירושין ופירוד של בני זוג, לבין תופעת ה"ניכור לעת זקנה".
יתירה מכך, התובעת, אשר עליה כאמור נטל ההוכחה, לא הוכיחה כי לא נתנו לה לטפל באימה ואני מקבל את גרסת הנתבע לפיה הפעמים בהם הוגבלה התובעת מלהגיע, היו בעיקר לאור הנחיות משרד הבריאות עקב נגיף הקורונה.
אין להתעלם מהקושי הרגשי של התובעת במציאות שנכפתה עליה נוכח רצונה של האם, אולם רצונה של האם גובר ועל התובעת לכבד רצונה זה. מכל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי יפוי הכוח נחתם כדין והוא מבטא את רצונה של האם.
ראשית, איני מקבל את הטענה לפיה הנתבע אינו יכול להתמנות כמיופה כוח נוכח מגוריו בחו"ל – הדבר אינו נלמד מהוראות הדין, וכל טענה בעניין זה דינה להדחות.
שנית, ואף לגופו של עניין, בנסיבות תיק זה שוכנעתי כי העובדה שהנתבע מתגורר בחו"ל אינה מקשה על פעולותיו כמיופה כח, ובוודאי שאינה גורמת נזק לאם.
סיכום אשר על כן, תביעה זו, והקשורה לה – נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו