בהקשר זה נפסק:
"מכאן גם נגזרת אחריותו וחובותו של כונס הנכסים כלפי צד ג'. עליו לפעול בנאמנות, ביושר, בהגינות, בתום לב, ושלא ברשלנות אף כלפי הצד שאינו לקוחו. במקרה מתאים ניתן לחייבו בגין נזק שניגרם (ראה: השופט בר-אופיר, הוצאה לפועל - הליכים והלכות, עמ' 502, 503). אין מייצג את הנושה בכדי לפרוע את החוב ופועל גם כקצין של בית המשפט. הוא פועל כידו הארוכה של ראש ההוצאה לפועל, עליו לעורך בירורים ופעולות ולהגיע למקומות שראש ההוצאה לפועל, הממלא תפקיד מעין שפוטי, אינו יכול להגיע אליהם. ברי, אם כן, שחלה על הכונס חובת תום הלב בצורה מוגברת שכן תפקידו אינו מצומצם בייצוג צד בהליך והוא חייב לנהוג כצד אובייקטיבית. וכדברי השופט טירקל בר"ע (ב"ש) 66/94 שפר תעשיות בע"מ נ' בנק הפועלים ועו"ד דוד כהן, [פורסם בנבו], ... "כונסי הנכסים הם פקידי בית המשפט הפועלים בשמו. חייבים הם איפוא במידת האובייקטיביות במילוי תפקידם בנאמנות לבית המשפט בלבד ובציות להוראותיו (רע"א 2077/92). ועוד, "על הכונס להניח דעתו של בית המשפט שפעל כדין" [ע"ע 141/74, פפרבוים נ' שריזלי, פ"ד ל(1)26] ולטובת הכנוס.
...
אשר על כן, אני מורה לצד ד' 2 להעביר את האישור האמור לצד ג' עד ליום 1.11.11.
ככל שהדבר נוגע לעו"ד מושביץ, אני מקבלת את טענתו כי לא היתה עליו חובה לשלם את חובותיה של חברת מרמוש, וכי גם התשלום בתום ההליך נעשה על מנת "להוציא את העגלה מן הבוץ". פסק הדין שניתן על ידי המפקח על הבתים המשותפים, בהליך שבין חברת הניהול למרמוש ניתן תוך מחיקתו מההליך, כנגד חברת מרמוש בלבד, וטענתו כי ערבותו ניתנה רק לשם כך שמרמוש לא תטען כנגד ביצוע המסירה לא נסתרה.
אשר על כן אני קובעת כי הכונס יישא בהוצאות הצדדים בגין ההליך כדלקמן:
25,000 ₪ לכל אחד מן התובעים, 15,000 ₪ לעירייה וסכום זהה של 15,000 ש"ח לעו"ד מושביץ, 7,500 ₪ לעו"ד למפרט וסכום זהה של 7,500 ₪ לחברת הניהול.