אחריות כונס נכסים כלפי חייב

עוד נקבע בסעיף 8 להסכם: "הקונים מצהירים, שידוע להם כי המוכר, עו"ד גולדפרב גיא, משמש בהסכם זה כונס נכסים על זכויות החייב בנכס ואינו מייצג אותם, ומצהירים כי קיבלו ייעוץ הולם לפני התקשרותם בהסכם זה. כמו כן, הקונים מצהירים שידוע להם כי המוכר, עו"ד גולדפרב גיא, בתפקידו ככונס הנכסים, אינו אחראי לפעול לרישום הזכויות בלישכת רישום המקרקעין, מנהל מקרקעי ישראל ו/או כל מירשם אחר". הינה כי כן, בהסכם נקבע במפורש כי הטיפול בהעברת הזכויות בנכס ורישום הזכויות על שם התובעים, הם באחריות התובעים.

כמו כן, פנייתו של נתבע 2 לנתבע 1 על מנת שישתף עמו פעולה בהליך הדיווח הייתה בגדר חובה המוטלת על כונס הנכסים לנקוט בכל הפעולות הנדרשות להקטנת החיוב במס שבח, חובה הנגזרת מחובת כונס הנכסים כלפי החייב שלא לשלם תשלומים שלא לצורך, ככל שהדבר ניתן, מהתמורה אשר התקבלה עבור הנכס.

...

אינדיקציה נוספת למסקנה זו מצויה בהכרעה בפסק הדין בעניין הוצאות המשפט.

סוף דבר התביעה נדחית.

בגין התביעה נגד נתבע 2, התובעים ישלמו לנתבע 2 הוצאות משפט בסך של 5,000₪ ובנוסף, שכ"ט עו"ד בסך של 60,000₪.

בהקשר זה נפסק: "מכאן גם נגזרת אחריותו וחובותו של כונס הנכסים כלפי צד ג'. עליו לפעול בנאמנות, ביושר, בהגינות, בתום לב, ושלא ברשלנות אף כלפי הצד שאינו לקוחו. במקרה מתאים ניתן לחייבו בגין נזק שניגרם (ראה: השופט בר-אופיר, הוצאה לפועל - הליכים והלכות, עמ' 502, 503). אין מייצג את הנושה בכדי לפרוע את החוב ופועל גם כקצין של בית המשפט. הוא פועל כידו הארוכה של ראש ההוצאה לפועל, עליו לעורך בירורים ופעולות ולהגיע למקומות שראש ההוצאה לפועל, הממלא תפקיד מעין שפוטי, אינו יכול להגיע אליהם. ברי, אם כן, שחלה על הכונס חובת תום הלב בצורה מוגברת שכן תפקידו אינו מצומצם בייצוג צד בהליך והוא חייב לנהוג כצד אובייקטיבית. וכדברי השופט טירקל בר"ע (ב"ש) 66/94 שפר תעשיות בע"מ נ' בנק הפועלים ועו"ד דוד כהן, [פורסם בנבו], ... "כונסי הנכסים הם פקידי בית המשפט הפועלים בשמו. חייבים הם איפוא במידת האובייקטיביות במילוי תפקידם בנאמנות לבית המשפט בלבד ובציות להוראותיו (רע"א 2077/92). ועוד, "על הכונס להניח דעתו של בית המשפט שפעל כדין" [ע"ע 141/74, פפרבוים נ' שריזלי, פ"ד ל(1)26] ולטובת הכנוס.

...

אשר על כן, אני מורה לצד ד' 2 להעביר את האישור האמור לצד ג' עד ליום 1.11.11.

ככל שהדבר נוגע לעו"ד מושביץ, אני מקבלת את טענתו כי לא היתה עליו חובה לשלם את חובותיה של חברת מרמוש, וכי גם התשלום בתום ההליך נעשה על מנת "להוציא את העגלה מן הבוץ". פסק הדין שניתן על ידי המפקח על הבתים המשותפים, בהליך שבין חברת הניהול למרמוש ניתן תוך מחיקתו מההליך, כנגד חברת מרמוש בלבד, וטענתו כי ערבותו ניתנה רק לשם כך שמרמוש לא תטען כנגד ביצוע המסירה לא נסתרה.

אשר על כן אני קובעת כי הכונס יישא בהוצאות הצדדים בגין ההליך כדלקמן: 25,000 ₪ לכל אחד מן התובעים, 15,000 ₪ לעירייה וסכום זהה של 15,000 ש"ח לעו"ד מושביץ, 7,500 ₪ לעו"ד למפרט וסכום זהה של 7,500 ₪ לחברת הניהול.

הנאמן מאידך טען כי אין המדובר אלא בהסכם אשר נוצר לצורך הגשתה של בקשה זו, ובעקבות טענות כונס הנכסים הרישמי כלפי החייב בכל הנוגע לניהולה של חב' מג'יק לוג'יק בע"מ. לשיטת הנאמן, המבקשת הנה חב' העוסקת בניכיון שיקים, ויש לבחון את עניינה כפי שהיה נבחן כל מקרה של קבלת הלוואה ממוסד פינאנסי או צד שלישי.

ובהמשך: "... אוראל יהיה, הקבלן הרשום שיבנה את שתי הקוטג'ים על המגרשים הנ"ל ויפקח כמנהל עבודה הרשום במשרד העבודה על האתר הנ"ל כולל אחראי בטיחות וכל מה שקשור לבניה הנ"ל עד לסיומה" (ראה סעיף 3 להסכם).

...

מאידך, לשיטת החייב , טרם התקבל היתר בניה, אלא התנהלו הליכים לקבלתו, תוך שהחייב היה זה אשר אמור היה לחתום על הבקשות להיתר, אשר בסופו של דבר לא נחתמו.

סוף דבר, בקשת המבקשת להשבת הסך של 130,000 ₪ נדחית.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

יצויין כי בסעיף 45.1 להסכם אלקטרה צויין במפורש כי אלקטרה אחראית כלפי כונס הנכסים וכלפי התובעים "לכל אי התאמה כמשמעותה בחוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973 (להלן: חוק המכר דירות), בעבודות". בסעיף 45.2 להסכם אלקטרה הובהר למען הסר ספק כי האחריות של אלקטרה "משתרעת על כל העבודות בפרוייקט, לרבות אלה שבוצעו לפני חתימת חוזה זה". אלקטרה טוענת כי "העבודות" הוגדרו בהסכם אלקטרה והן מוציאות את עבודות הפיתוח (למעט לעניין תאום ושילוב עבודת הפיתוח בפרוייקט) ולכן היא איננה חייבת יחד ולחוד עם אלימאם בגין עבודות הפיתוח.

...

מכל מקום, כך לטענת אלקטרה, צויין במפורש בסעיף 6 הנ"ל כי אלקטרה לא תהיה אחראית "לאיכות ביצוע עבודות הפיקוח ע"י אלימאם". אלימאם טוענת מנגד כי דווקא ההפניה בהגדרת "עבודות" לסעיף 6 שצוטט לעיל מובילה למסקנה לפיה "הניהול" המצויין בהגדרה עניינו גם בפיקוח שהרי בסעיף 6.1 צויין במפורש כי אלקטרה אחראית לצד שילובה של אלימאם בפרוייקט גם "להתריע על ליקויים בעבודותיו ו/או בטיב החומרים". אף שעל פני הדברים נראה כי הועסק מפקח מיוחד לשם פיקוח על טיב העבודות לרבות עבודות הפיתוח, וכן נראה כי ההוראות נועדו להעניק לאלקטרה מעמד של מתאמת העבודות בין הקבלנים השונים וניהול הפרוייקט, לא ניתן להתעלם מן ההוראה המפורשת בסעיף 6.2 להסכם אלקטרה לפיה על אלקטרה גם להתריע על ליקויים בטיב העבודות של קבלן הפיתוח.

נוכח כל האמור המסקנה היא כי ביחסים שבין אלקטרה ואלימאם, אלימאם אחראית באופן מלא לליקויים בפיתוח בחצרות ולירידת הערך בגינם.

סוף דבר הנתבעות ישלמו לתובעים את הסכומים שנפסקו לעיל וכן הוצאות משפט ושכר טרחת המומחים שבהם נשאו התובעים וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% (בצירוף מע"מ) מן הסכום שנפסק לתובעים.

אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים 56.

...

ביה"ד עדיין לא החליט על מכירת הדירה בכינוס נכסים, ולכן ביה"ד לא מינה עדיין אף אחד מב"כ הצדדים לכונס נכסים, וייתכן גם שביה"ד ימנה צד ג' לצורך כינוס הנכסים אם יוחלט על כך. ביה"ד מבהיר בזאת, כפי שכבר כתב בהחלטה קודמת, שכונס נכסים אינו צריך להיות עו"ד: בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956, נאמר: כינוס נכסים (תיקון מס' 3) תשס"א-2001 7ד.     (א)  בית דין, כשהוא דן בענין שבשיפוטו, רשאי למנות כונס נכסים (בסעיף זה – הכונס) על נכס מסוים של נתבע, אם הוכח להנחת דעתו, כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה התומכות בעילת התובענה וכי קיים צורך מיוחד במינוי הכונס לשם ביצוע פסק הדין, ולענין זה יחולו, בכפוף להוראות סעיף זה, הוראות סעיפים 53 עד 57 ו-60 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, וכפי שיתוקן מעת לעת, בשינויים אלה: (1)   בכל מקום בסעיפים האמורים, במקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "בית הדין"; (2)   בסעיף 57, במקום "בית המשפט" יבוא "בית המשפט לעניני משפחה שבתחום שיפוטו נמצא בית הדין". ובחוק ההוצל"פ הנ"ל נאמר: מינוי כונס נכסים (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008 53.