אחריות יצרן על מנוע חדש שהוחלף

ביום 15.1.13 הגיע התובע למוסך יחד עם מומחה מטעמו אשר קבע כי הנזק למנוע הנו בגין מערכת הגז וכי יש להחליף את המנוע בחדש.

עוד קבע כי היתפסות טבעות הבוכנות נובעת מפלמור שמן המנוע (סוג של קילקול השמן), כי כשל שמן המנוע הסינתטי והיתפסות טבעות הבוכנה נובעים ממשך שימוש ארוך מידי של השמן במנוע, כי תדירות הטיפולים ברכב ותדירות החלפת שמן המנוע (כל 30,000 ק"מ) אינה תואמת את דרישות יצרן הרכב לגבי תנאי התפעול שבהם פעל הרכב.

במסגרת כתב התשובה טוען התובע כי הנתבעת מעולם לא הציגה בפניו מיסמך לפיו התובע נתן הסכמתו להסרת האחריות על המנוע ורכיביו בעת התקנת מערכת הגז ולא צורף לכתב ההגנה מיסמך מעין זה. בפועל לא הוסרה האחריות שכן רכבו של התובע המשיך להיות מטופל במוסך הנתבעת 2 במסגרת האחריות לרבות החלפת מצבר וגיר אף לאחר התקנת הגז.

...

עם זאת אני סבורה כי התנהלות הנתבעת 2, כפי שעלה מעדויות העדים מטעמה הובילה להליך יקר, הבאת ארבעה מומחים, לשמיעת חמש ישיבות הוכחות, שהתמשכו שעות ארוכות מאוד, יש לפסוק הוצאות שיצביעו על היקף ניהול התיק כפי שאכן נוהל בפועל, ומשכך אני פוסקת כי הנתבעת 2 תשלם לתובע הוצאות ושכ"ט מעבר לסכום שנקבע לעיל כהוצאות ישירות בסכום של 30,000 ₪.

בנוסף אני סבורה כי הנתבעת 2 לאחר קבלת חוות הדעת מטעמה אשר הוכיחה לעמדתה שהתקלה לא נבעה מהתקנת מערכת הגז, הייתה אמורה להודיע כי היא מסכימה למחיקתה של הנתבעת 1 מכתב התביעה.

עמדת הנתבעת 2 הובילה לכך שהנתבעת 1 נותרה בהליך עד סיומו, ומשכך אני סבורה כי הנתבעת 2 צריכה לשאת בהוצאות הנתבעת 1 בסכום של 15,000 ₪.

הנתבעות טענו בכתב ההגנה, כי הרכב נימסר לבעליו המקוריים ביום 28.03.11 שהוא תקין לכל דבר ועניין ועומד במפרטי היצרן ובתוך כך, ניתנה בעבור הרכב תעודת אחריות יצרן.

התובע אינו טוען דבר לגבי המנוע החדש שהוחלף ולכן, הגם שמומחה בית המשפט ואף מומחה הנתבעת טענו שלא היתה סיבה מכנית להחליף את המנוע וכי ניתן היה לתקן את העישון, אינני פוסקת כל פיצוי בגין החלפת המנוע, באשר התובע הסכים להחלפתו ולא טען בפניי כי הנתבעות הטעו אותו בעיניין זה. זאת ועוד, התובע קיבל הנחה של 50% מעלות המנוע החדש, בהנתן כי הרכב עבר טפולי מנוע רבים בהם הושקעו סכומים לא מבוטלים וזאת עד להחלפת המנוע, לרבות החלפת ראש מנוע.

אף אם היה על התובע לשלם במועד החלפת המנוע על רצועת האלטרנטור, הרי שהדבר היה צריך להתבצע באותו מועד.

...

זאת נקבע ללא כל נימוק, כאשר דווקא מדברי המומחה מתבקשת המסקנה ולפיה הנתבעת 2 צריכה להשיב לתובע את התשלום, באשר החלף הפגום נרכש ממנה על ידי התובע (ראה לדוגמא עמ' 6 לחוות הדעת המשלימה פסקה ראשונה).

כן תשלם הנתבעת 2 לתובע הוצאות ההליך הנדון בסך של 4,835 ₪ (סכום זה כולל את אגרת בית המשפט, החזר של 2,000 ₪ בגין שכ"ט המומחה מר סער, השבת סך של 1,500 ₪ אשר שילם התובע למומחה בית המשפט וכן הוצאות התובע בהינתן כי התקיימו 3 דיונים בתיק הנדון).

התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית ללא צו להוצאות.

הנתבעות, מנגד, טוענות כי בשל תום תקופת האחריות אין עליהן כל אחריות למצב הרכב כיום; וכי למרות זאת הציעו לתובעים - לפנים משורת הדין - כי הן יישאו בעלות 50% של רכישת מנוע חדש וחלפים נלווים (הטבה שנראה כי שוויה לשיטתן כ-13,454 ש"ח, כפי שעולה מנספח ו' לכתב ההגנה), אולם התובעים דחו את ההצעה ועל כן גם הטבה זו לא מגיעה להם כיום.

בין היתר יתייחס המומחה לשאלות הבאות: מה מצבם של המנוע ושל רכיב הטורבו כיום, האם הם דורשים טפול, ואם כן - איזה (תיקון, החלפה) ומה עלותו; כמה זמן להערכתו המנוע והטורבו נמצאים במצבם הנוכחי; מתי להערכתו החלו להווצר - גם אם לא בהכרח להתגלות או להתגלות באופן מלא - התקלות אשר הובילו לצריכת שמן מופרזת של הרכב; והאם, אף ללא קשר לתקופת האחריות של היצרן והיבואן, ניתן לומר שמצבם הנוכחי של המנוע והטורבו נובע מפגם ברכב שמסרו הנתבעות לתובעים - בין אם במועד מסירתו המקורי לאחר הרכישה ובין אם במועד מסירתו לאחר אחד מהטיפולים שבוצעו במוסך - להבדיל מפגם שנוצר רק במהלך שימוש התובעים ברכב.

...

המחלוקת העובדתית העיקרית היא בשאלה האם כל התקלות שהיו ברכב בתקופת האחריות התגלו וטופלו כראוי על ידי המוסך, כפי שטוענות הנתבעות; או שמא, כפי שטוענים התובעים, היו תקלות משמעותיות נוספות כבר אז, אשר המוסך היה צריך לגלותן ולתקנן במסגרת האחריות, ואשר בסופו של דבר התגלו לתובעים במלואן רק לאחר תום האחריות.

מימון הביניים לשכרו של המומחה: בעניין תשלום הביניים של שכר טרחת המומחה, אני מקבל את עמדת הנתבעות.

לאחר ששקלתי בדבר, אני סבור שגם בנושאים אלה טרם הגיעה העת להחליט, אלא יש לקבל תחילה את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.

הוראות באשר למינוי המומחה, הגשת חוות דעתו והגשת התייחסויות הצדדים אני ממנה כמומחה מטעם בית המשפט את מר שמואל אביעד, שהינו מהנדס רכב, מכונות ושמאי רכב מוסמך.

מד האוץ הראה 32,932 ק"מ. הנתבעת החליטה להחליף את מנוע הרכב במנוע חדש מכוח אחריות היצרן, ובמקביל ביום 22.6.17 נימסר לתובע רכב חלופי מסוג לנדרובר דגם דיסקברי ספורט.

כמו כן לעניין הוצאות ההליך: אני סבור כי התובע פעל לשלא כדין כאשר סרב לאפשר לנתבעת להחליף את המנוע על פי אחריותה.

...

התביעה שכנגד מתקבלת באופן זה שהתובע ישלם ויפצה את הנתבעת בסך של 37,459 ₪.

קיזוז הסכומים הינו כזה שהנתבעת תשלם לתובע לסילוק מלא וסופי של התביעה את הסך של 63,864 ₪.

כמו כן לעניין הוצאות ההליך: אני סבור כי התובע פעל לשלא כדין כאשר סירב לאפשר לנתבעת להחליף את המנוע על פי אחריותה.

הנתבעת לא כיבדה האחריות והתובע נאלץ לרכוש מנוע חדש על אף שזכאי היה לפי האחריות, להחלפת המנוע.

ואם לא די בכך העד מטעם התובע דוד וינטר המשמש כנציג היצרן מאז 2009, נישאל בחקירתו הנגדית: "ש. האם על פי מה שידוע לך בהסכמי האחריות, מותר ללקוח להחליף חלקים בין שתי מכונות אפילו אם הן נראות לו דומות, בלי לקבל היתר או אישור ממך כנציג או מהחברה האמריקאית?". העד מטעם התובע השיב לשאלה זו בשלילה! (עמ' 20 שורות 16-19).

...

העולה מהמקובץ: הנתבעת פעלה בהתאם לתקנה 12 לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) תשס"ו-2006 (להלן-"תקנות הגנת הצרכן").

המסקנה, הנתבעת/התובעת שכנגד זכאית לתשלום בגין התיקון.

התובע ישלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.