אחריות טרקטור לפגיעה ברוכב אופניים

בעיניין סובח, נקבע כי החוק מבחין בין רכב הנע בכוח פיזי (כגון אופניים או עגלה הרתומה לסוס) לבין רכב הנע בכוח מכאני (כגון מכונית נוסעים, טרקטור או קטר) וכי "השאלה אינה אם בשעת התאונה הונע הרכב בכוח מכני. השאלה הנה אם בשעת התאונה ניתן היה לעשות שימוש בכוח המכני של הרכב" (שם, עמ' 828).

בהולנד, הידועה כאחת המדינות הידידותיות ביותר לאופניים (ראו גם: יעל הדר "תאונות אופניים חשמליים – נתונים, גורמי סיכון, התנהגויות ואמצעים להתמודדות עם התופעה" הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים 4 (2018) (להלן: דו"ח הרלב"ד על אופניים חשמליים)), החוק המסדיר את האחריות לנזקים הנגרמים בתאונות דרכים מחיל כלל מיוחד לגבי מצבים של פגיעת רכב מנועי בצדדים שלישיים שאינם מצויים ברכב מנועי, וזאת בהיתחשב בסיכון המוגבר הצפון להם (סעיף 185 לחוק הדרכים (Wegenverkeerswet) משנת 1994).

הוא מיתמקד בכך שיימצא מענה לרוכבי האופניים הקלים: בין שתוחל עליהם חובת ביטוח, ובין – וייתכן שזה התרחיש המסתבר יותר – שהמחוקק יחליט להחריגם מהגדרת "רכב מנועי". האם העדר ה"כסוי" האמור הוא תוצאה קשה? אינני סבורה כך. חוק הפיצויים אינו מעניק פיצוי במצבים רבים נוספים של אי-חוקיות ברורה בשימוש בכלי רכב מנועיים, כמפורט בסעיף 7 לחוק (נהיגה ללא רישיון, פגיעה במכוון וכולי).

...

בשל השלכות הרוחב שיש לסוגיה, ומכיוון שממילא תלוי ועומד ערעור בזכות באותו נושא, החלטנו לדון בבקשות רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

במסגרת זו אציין כי גם אני סבור כדעת חברתי, שאין ללמוד בענייננו מאותם פסקי דין שדנו בקיומו של הרכיב התחברותי-יבשתי בכלים שונים (כגון מעלית מושא הדיון בעניין סובח; מכבש דרכים מושא הדיון בעניין אטליס; מלגזה מושא הדיון ברע"א 613/95 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' נחום, פ"ד נא(4) 659 (1997)); או מאותם פסקי דין שדנו במקרים בהם התרחשה תאונת דרכים כאשר המנוע ברכב המנועי לא פעל (רע"א 9332/99 קנאפו נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד נו(2) 808 (2002)); או כאשר הרכב המנועי התדרדר והתהפך (רע"א 6168/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שפסו (17.6.2014)).

כמו כן, הולכי רגל נפגעי תאונות בהם מעורבים אופניים חשמליים ולעתים רוכבי האופניים עצמם יפוצו על ידי קרנית כאשר הטלת עלויות אלו על קרנית שקולה להטלת עלויות על כלל ציבור משתמשי הדרכים באופן אשר בסופו של דבר יגרום ליותר נזק מתועלת.

לכן בסיכומו של דבר כאמור, מצטרף אני לחוות דעתו של חברי השופט עמית.

יש לזכור כי מבחן הצפיות אינו מתאים לקביעת הקשר הסיבתי-המשפטי בחוק הפיצויים, מאחר ומבחן הצפיות מבוסס על אשמה ואילו חוק הפיצויים מבוסס על אחריות מוחלטת.

(5) ת"א (שלום רמ') 3803/07 דרוויש נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 1.9.2008): דובר ברוכב אופניים אשר נפל מהם ונפגע בעת שניסה לחמוק מטרקטור שעבר בסמוך, ללא מגע פיזי עמו.

...

למרות זאת, למקרה שטעיתי במסקנה זו, אמשיך ואבחן את גרסת התובעת.

אשר על כן, התביעה נגד הנתבעת מס' 1 נדחית.

לפיכך, הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת מס' 1 שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

השאלה המתעוררת איפוא הינה האם אופניים כאלה הינן "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק שהינה – " 'רכב מנועי' או 'רכב' - רכב הנע בכוח מיכאני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכאני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כיסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות " לאור ריבוי השמוש באופניים החשמליים (וקורקינטים חשמליים) בשנים האחרונות , התרבו גם מקרי הפגיעה הגופנית הכרוכים באותו שימוש: בין פגיעה שלהם בהולכי רגל , בין פגיעה שנפגעו הרוכבים עצמם (בתאונה עצמית או פגיעה תאונתית מרכב).

גם האפשרות החלופית לפיה לא מדובר ברכב מנועי , אינה חפה מבעיות: אם פוגעים אופניים חשמליים בהולך רגל , הרי מעבר לשאלות של כיס עמוק (כיום יכול הרוכב לרכוש ביטוח תאונות אישיות וצד ג' , אך הוא וולונטרי) אין להולך הרגל עילת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , שמקים משטר של אחריות מוחלטת כשיש לו תחולה.

...

ביחס ליתרון שרואה המדינה ביצירת משטר משפטי וביטוחי המרתיע בני הציבור משימוש באופניים חשמליים לא תקניים, בפרט כשאי תקניותם נוגעת להכנסת שינויים במוטוריקה שלהם (להבדיל מסימון לא תקני זה אוחר וכו') – עיין בסע' 35 לפסה"ד בפרשת פלונית : יכול שטעות בידי, אך אני סבור שאפשרות ההרתעה כאן, באמצעות משטר ביטוחי זה או אחר , מוטלת בספק (גם אם נעשה בה עד היום שימוש בפועל, דומה שאפקטיבי למדי גם אם לא מושלם, בסע' 7 לחוק, ביחס לכלים שאין חולק על היותם רכב מנועי).

מסקנה דומה נגזרת אף לגבי חלופת הריבוי אשר בהגדרה והנה "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש". הכוח מיכני, והכשירות הנדרשת הנה כשירות נורמטיבית תעבורתית (רע"א 3534/97 אטליס נ' ישראלי) .

אני סבור שאת בסיס ההכנסה יש להעמיד על מעט יותר משכר המינימום במשק, לאור הגיל הצעיר, גם אם כיום משתכר התובע פחות נשכר מינימום בממוצע חודשי.

אני מחייב את קרנית לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר: 68663 ב. 10,444 ₪ בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל.

* ת"א (שלום רמ') 3803/07 דרוויש נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 1.9.2008): דובר ברוכב אופניים אשר נפל מהם ונפגע בעת שניסה לחמוק מטרקטור שעבר בסמוך, ללא מגע פיזי עמו.

באותה פרשה עשה השופט רובינשטיין שימוש במבחן עזר - מבחן "הגורם המתערב הזר", שנשאב לדיני הנזיקין כחלק אינטגראלי ממבחן הצפיות, והתאמתו לחוק הפיצויים, בו מיתקיים משטר של אחריות מוחלטת, שאינו נשלט על-ידי מבחן הצפיות.

...

התובע טוען שכתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים לרכבו, כמפורט בחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה ועותר לחייב את הנתבעת בתשלום סך 134,548 ₪, המהוים סך של 123,657 ₪ בגין נזק ישיר לרכב, סך של 4,966 ₪ בגין ירידת ערך הרכב, סך של 2,925 ₪ בגין שכר טירחת השמאי וסך של 3,000 ₪ בגין אובדן ימי עבודה ו - "טרטורים". הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הודה בארוע התאונה ובאחריותו לפגיעה ברכב התובע.

לטענתו, בזמן שנהג ברכבו, לפתע התפרץ למסלול נסיעתו רוכב אופניים.

גם אביו של הנתבע, מי שלטענתו נכח במקום התאונה ולקח אותו לקבלת טפול רפואי, לא זומן לעדות לתמיכה בעיניין זה. עניין לנו באי הבאת עד רלוואנטי שאי הבאתו מעוררת את החשד שבעל הדין שנימנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד וכן כי אי העדת עד רלוואנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ , פד"י מו (1) ע' 239, 245).

...

מכל האמור לעיל ולאחר ששמעתי את העדויות בפניי, הגעתי למסקנה שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת אירוע התאונה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, הרי מתייתר הצורך לדון בטענת הנתבעת בדבר תרמית ו/או כי עסקינן בתאונה מבוימת.

סוף דבר לאור האמור, אני מורה על דחיית התביעה.