בתאריך 14.4.2022 ביקשה התובעת לשנות את מסלול הטיסה ולטוס מבוגוטה שבקולומביה לתאילנד, בטיסה שנועדה לתאריך 27.4.2022.
הנתבע 2 הבטיח לפנות לחברת התעופה לצורך פיצוי, אך עד למועד הגשת התביעה לא היתקבל פיצוי, חרף פניות חוזרות ונישנות.
דיון והכרעה
השאלה העיקרית בה יש להכריע בהליך זה הנה האם הנתבע 2 העביר לתובעת ולאימה מידע נכון ומלא, ולאחר מכן חברת התעופה שינתה את תנאי הטיסה, או שהנתבע 2 העביר לתובעת ולאימה מידע לא נכון, או למצער לא מלא, באופן שהטעה אותה וגרם לה לקבל החלטה שגויה שנזקה בצדה.
לעניין אחריות הנתבעת 1, היות שבכל כרטיסי הטיסה ובמסמכים נוספים נכתב שמה של הנתבעת 1, ולא הוכח כי הובהר לתובעת ולאימה שהשרות ניתן להן ע"י הנתבע 2 כנותן שירות עצמאי, הרי שהנתבעת 1 התחייבה חוזית כלפי התובעת להעניק לה את שירותי סוכנות הנסיעות, והיא אחראית על טיבו של שירות זה.
לפיכך אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סכומים כדלקמן:
פיצוי בסך 3,987 ₪.
...
לעניין גובה הפיצוי המגיע לתובעת, אני סבור שאין מקום לפסוק פיצוי בגין עלות הלינה והנסיעה במינכן, שכן גם אם התובעת הייתה מגיעה לתאילנד יום קודם, היא הייתה צריכה לשאת שם בעלויות לינה ותחבורה.
כמו כן, אני סבור כי התובעת איננה זכאית לפיצוי בגין כרטיס הטיסה שהומר, שכן אני מקבל לעניין זה את טענת הנתבע 2 לפיה, כדי לממש את הכרטיס, היה על התובעת לשוב לדרום אמריקה, דבר שאיננו מסתבר לאור רצונה להקדים ולעזוב את היבשת.
לעניין אחריות הנתבעת 1, היות שבכל כרטיסי הטיסה ובמסמכים נוספים נכתב שמה של הנתבעת 1, ולא הוכח כי הובהר לתובעת ולאמה שהשירות ניתן להן ע"י הנתבע 2 כנותן שירות עצמאי, הרי שהנתבעת 1 התחייבה חוזית כלפי התובעת להעניק לה את שירותי סוכנות הנסיעות, והיא אחראית על טיבו של שירות זה.
לפיכך אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סכומים כדלקמן:
פיצוי בסך 3,987 ₪.