מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות חברת סלולר למחיקת מספרי טלפון

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

הקשר בין התובעים למספרי הטלפון בבית המשפט הציגו חלק הארי מן התובעים בתביעה המאוחדת (חלקם באמצעות נציגים מטעמם) ראיות המלמדות על בעלותם בקוי הטלפון אליהם נשלחו ההודעות, כגון חשבוניות שנשלחו על ידי חברות הסלולאר אליהם, הצגת הטלפון הסלולארי עצמו או ראיות מתוכו והצגת ההודעות מתוך הטלפון, והעידו כי הטלפונים נמצאים בשימושם הבלעדי.
יוער כי לוינסקי היה נתבע בתביעות שהוגשו על ידי התובעים, אולם בשלב מסוים ולאחר שהתובעים לא הצליחו לאתר אותו, נמחק מכתב התביעה.
כידוע, ברמת הכלל, קיימים שלושה מסלולים לדיון בשאלת חיוב אישי של נושא משרה בחברה: קיומה של התחייבות אישית כלפי התובעים, במאובחן מהתחייבות החברה כלפי התובעים; הרמת מסך בין החברה לבין בעל המשרה מכוח היותו בעל תפקיד בה; הטלת אחריות אישית על בעל משרה בשל היותו נגוע באשם אישי סובייקטיבי למעשים או למחדלים המהוים עוולה או כרוכים בהפרת חובה חוקית.
...
סיכום לאור המפורט לעיל, אני מחליט לדחות את התביעות נגד הנתבע 2, גד ליסר, וכן לדחות את התביעות שכנגד – הכל ללא צו להוצאות.
התביעות נגד נתבעת 1 מתקבלות, באופן שאני מחייב את הנתבעת 1; חברת אור הקסם בע"מ, לשלם לכל אחד מהתובעים את הסכומים המפורטים בסעיף 106 לפסק הדין.
כמו כן אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות בסך כולל של 500 ₪.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרכב בוטח בפוליסת ביטוח רכוש ואחריות אצל הנתבעת שתוקפה מיום 1.8.2020 ועד יום 31.7.2021.
הבקשה למתן צוים במסגרת זו, עתרה הנתבעת למתן צוים המופנה לחברות סלולאר ואיתורן איתור ושליטה בע"מ. אשר לחברות סלולאר התבקש בית המשפט ליתן צו להעברת פירוט שיחות מיום 27.12.2020 ועד יום 8.3.2021 (תוך שהתובע ורעייתו התבקשו, במסגרת זו, למרות לנתבעת את מספר הטלפון שלהם וחברות הסלולאר בהם הן מינויים), וכן איכון מספרי הטלפון.
הבקשה למחיקת טענות מכתב ההגנה בקשה זו של התובע מבוססת על פסיקת בית המשפט העליון בפרשת אסולין (רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין (4.5.2006).
...
רק מטעם זה, דין הבקשה להידחות.
נוכח האמור בקשה זו של הנתבעת – נדחית.
נוכח האמור, בקשה זו מתקבלת כמפורט לעיל, זולת האמור ביחס לסעיף ה. סיכום ומסקנות נוכח המפורט לעיל, דין בקשות הנתבעת – להידחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעוד שבקשת האישור הראשונה הוגשה נגד שלושה משיבים: עו"ד כהן ניסן, חברת גרין דיזיין מרקט ופרטנר, הוגשה בקשת האישור המאוחרת נגד שנים עשר משיבים, וביניהן חברות סלולאר וחברות שירותי תוכן רבות, כשרק שני המשיבים כאן, זהים, (חברת גרין דיזיין ופרטנר, שממילא אחד מהם כבר נמחק לבקשת המבקש ונותר משיב זהה אחד).
ודוק: עילת התביעה בבקשת האישור של המועצה מופנית כלפי ספקיות התוכן עצמן בטענה לחיוב מנויי חברות סלולאר בגין שירותי תוכן שלא חויבו על ידי חברת הסלולאר, אך ההיתחייבות הנטענת לתשלום נעשתה בקשר עם מספר הטלפון הסלולארי של הלקוח, ומכאן לטענת המבקשים קמה גם אחריותן של חברות הסלולאר (סעיף א' לבקשת המועצה).
...
ההדגשה במקור: "להלכה לפיה את בקשות האישור שהוגשו באותו עניין יש לרכז, תוך שימוש בסעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, לערכאה אליה הוגשה בקשת האישור הראשונה, על פי מבחן טכני (מבחן מספר ההליך), ראו החלטתו של כבוד השופט עמרם בנימיני בת"צ (מחוזי ת"א) 17683-10-11 וולוביק נ' פריגו ישראל סוכנויות בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ב- 18.4.2012): "סעיף 7(א) לחוק קובע קריטריון יחיד וברור בדבר המותב אליו יש להעביר את הדיון בבקשות שעניינן דומה – מועד הגשת הבקשה". המבקש הפנה את בית המשפט בבקשתו לסעיף 7(ב) לחוק, ללא שהתייחס תחילה לסעיף 7 (א) לחוק; אלא שסעיף 7 (ב) לחוק קובע את ההוראות האופרטיביות החלות על בית המשפט אליו הועבר הדיון לפי סעיף 7(א) וכלשון הרישא של סעיף 7(ב): "על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין...", מכאן שיש לבחון תחילה האם נכנס המקרה בגדרי סעיף 7 (א) לחוק – ובענייננו, לא היא! הגם שהמבקש כלל לא התייחס בבקשתו לסעיף 7(א) לחוק, ראיתי להתייחס לכך למעלה מן הצורך ככל שהתיבה "מצא בית המשפט" בלשון סעיף 7 (א)(1) עשויה בכל זאת ללמד על סמכות רחבה יותר של בית המשפט אליו הוגשה בקשת אישור מאוחרת להעביר דיון אף מיוזמתו ובלי שהוגשה בקשה מתאימה על ידי מי מהצדדים בהליך המתנהל בפניו.
לציין כי גם לא שוכנעתי כי העברת הדיון המבוקשת תייעל את ההליכים, אלא להפך, ולכך יש להוסיף את דברי המבקש בדבר "היריבות המרה בין ליבל לבא כוח המועצה" כנזכר בבקשת האיחוד שהגיש.
לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה לאיחוד הדיון, ולא ראיתי להורות על העברת הדיון לבית משפט הדן בת"צ 29489-07-14.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לטענתו, מנהל האתר הביא מרכבו צלום של רשיון הרכב (רשיון לציוד מכני הנדסי - צמ"ה), וכתב בפינתו הימנית העליונה את תוארו - אחראי האתר, את שמו - זועבי עבד אלרחמאן, מס' תעודת הזהות שלו ומס' טלפון נייד.
התביעה הוגשה בתחילה נגד הנתבע וכן נגד זועבי עבד, בהתאם לשם ולמספר הזהות שנכתב על גבי צלום הרשיון, אולם בבואו של הנתבע להגיש את התביעה בבית המשפט, התברר לו כי מס' הזהות אינו נכון, ועל כן ביקש למחוק מכתב התביעה את הנתבע הנוסף.
סביר הרבה יותר להניח, כי מנהל האתר הוא זה שמסר לו את שמו, אם כי בשינוי קל. ששית, לאחר הדיון הראשון ניתן לבקשת התובע צו המופנה לחברות הסלולר, לבירור בעליהם של מספרי הטלפון שנרשמו על גבי צלום הרשיון.
...
אשר על כן, טוען הנתבע, דין התביעה נגדו להידחות, שכן התובע לא הוכיח כי הרכב שפגע ברכבו בתאונת הדרכים הנטענת הוא רכבו של הנתבע.
בהתאם, אני קובעת כי התרשומת על גבי רשיון הרכב של המוביל נעשתה בזמן אמת על ידי אחראי האתר של חברת זועבי ראיף חומוס, לרבות נטילת האחריות לתאונה ולנזקי התובע.
אשר על כן, וכיוון שהנתבע לא הראה מי נהג במוביל במועד התאונה ולא דאג לצרפו להליך, אני קובעת כי הנתבע, בתור בעליו של מוביל העפר, הוא זה שעליו לשאת בנזקים שגרם המוביל לרכבו של התובע.
התובע לא הוכיח טענה זו. הוא לא הציג מסמך בדבר מכירת הרכב, מחיר המכירה, מחיר המחירון של הרכב במועד המכירה, או כל ראיה אחרת לתמיכה בטענתו זו. אשר על כן אני קובעת, כי על הנתבע לפצותו בשיעור הנזק על פי חוות דעת השמאי שלא נסתרה (נזק ישיר וירידת ערך) - 11,052 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעומת זאת, טענו הנתבעים בכתב הגנתם כי "הנתבע 2 אינו מעורב בכל החלטה בחברה הנוגעת לשיווק וקידום ולחברה [הנתבעת 1, א.ב.] יש מנכ"ל וצוות שיווק הנעזר באנשי מיקצוע ופירסום. מוכחשת אחריותו". לאחר שמיעת הראיות בהליך, לא מצאתי כי התובעת ביססה מעורבות אישית של הנתבע 2 בפעילות נשוא התובענה, והיא נסמכת על כך בטענות ובעדויות על מעורבותו הכללית בהתנהלות הנתבעת 1, ועל כך בלבד.
יצוין, כי הנתבעים מפנים בסיכומיהם לבקשת עיכוב הליכים שהוגשה ביום 22.6.21 על ידי נאמן חברת מרתון 018 אקספון, וטוענים כי התובעת "היתעקשה שאין לעכב את ההליכים דכאן שכן חברת מרתון כלל לא נתבעת בהליך זה". ואולם, בבקשת העיכוב לא נטען כלל כי הנתבעים אינם צדדים נכונים ורלוונטיים להליכים לפניי, ומבקשת העיכוב נימנעה מלהשיב כנדרש ולהבהיר את הרלוואנטיות שלה להליך, ומשכך בקשת העיכוב נמחקה.
הנתבעים הגישו את חוות דעתו של פרופיסור קמיל פוקס, על בסיס סקר שערך במהלך חודש אוקטובר 2020, שהתייחס ולו בעקיפין למוניטין התובעת, ועליו ארחיב: לפי חווה"ד, פרופ' פוקס ערך את הסקר במטרה "לבחון בקרב לקוחות חברת הסלולאר We4G, מה הסיבה לכך שהם בחרו בחברה הזאת, וספציפית, לבחון אם לדעתם חברת הסלולאר We4G קשורה לחברת אורנג'?". צוין כי לצורך עריכת הסקר הועברה מידי הנתבעת 1 רשימה של מספרי טלפון של 10,000 מלקוחותיה, אליהם נשלח מיסרון למענה על הסקר, ומתוכם ענו 240 נשאלים.
...
לאור כל האמור, נראה שיש בשימוש הנתבעת 1 בתבנית הייחודית משום הפרה של סימן מסחר מוכר היטב של התובעת.
ההתחייבות העצמית והערבויות שנתנה התובעת לטובת הסעד הזמני יושבו לה. סוף דבר לאור כל האמור, התביעה מתקבלת לעניין אחריות הנתבעת 1.
לאור משכו של ההליך, אך בשים לב להיעדר פירוט הוצאות התובעת והעובדה כי ההוצאות שנפסקו לטובתה בהחלטה לסעד הזמני נוגעים לתוצרים ששימשו אותה גם בהליך גופו, הנני מחייב את הנתבעת 1 בהוצאות התובעת בגין שלב זה של ההליך בסך של 35,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו