לטענתו, מנהל האתר הביא מרכבו צלום של רשיון הרכב (רשיון לציוד מכני הנדסי - צמ"ה), וכתב בפינתו הימנית העליונה את תוארו - אחראי האתר, את שמו - זועבי עבד אלרחמאן, מס' תעודת הזהות שלו ומס' טלפון נייד.
התביעה הוגשה בתחילה נגד הנתבע וכן נגד זועבי עבד, בהתאם לשם ולמספר הזהות שנכתב על גבי צלום הרשיון, אולם בבואו של הנתבע להגיש את התביעה בבית המשפט, התברר לו כי מס' הזהות אינו נכון, ועל כן ביקש למחוק מכתב התביעה את הנתבע הנוסף.
סביר הרבה יותר להניח, כי מנהל האתר הוא זה שמסר לו את שמו, אם כי בשינוי קל.
ששית, לאחר הדיון הראשון ניתן לבקשת התובע צו המופנה לחברות הסלולר, לבירור בעליהם של מספרי הטלפון שנרשמו על גבי צלום הרשיון.
...
אשר על כן, טוען הנתבע, דין התביעה נגדו להידחות, שכן התובע לא הוכיח כי הרכב שפגע ברכבו בתאונת הדרכים הנטענת הוא רכבו של הנתבע.
בהתאם, אני קובעת כי התרשומת על גבי רשיון הרכב של המוביל נעשתה בזמן אמת על ידי אחראי האתר של חברת זועבי ראיף חומוס, לרבות נטילת האחריות לתאונה ולנזקי התובע.
אשר על כן, וכיוון שהנתבע לא הראה מי נהג במוביל במועד התאונה ולא דאג לצרפו להליך, אני קובעת כי הנתבע, בתור בעליו של מוביל העפר, הוא זה שעליו לשאת בנזקים שגרם המוביל לרכבו של התובע.
התובע לא הוכיח טענה זו. הוא לא הציג מסמך בדבר מכירת הרכב, מחיר המכירה, מחיר המחירון של הרכב במועד המכירה, או כל ראיה אחרת לתמיכה בטענתו זו. אשר על כן אני קובעת, כי על הנתבע לפצותו בשיעור הנזק על פי חוות דעת השמאי שלא נסתרה (נזק ישיר וירידת ערך) - 11,052 ₪.
