מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות חברת כוח אדם בתביעות על התעמרות בעבודה

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לצורך בחינת הטענות, נדחה השימוע ליום 12.1.2017, כאשר החברה הבהירה לב"כ התובע במכתב נוסף מיום 8.1.2017 כי "עילות השימוע הובהרו למרשך בזימון לשימוע אותו קיבל". ביום 8.1.2017 חזר התובע על דרישתו לקבל פירוט לקראת השימוע, חרף הבהרת הנתבעת כי עילות השימוע הובהרו זה מכבר.
אותה מסכת "היתעמרות" אין בה דבר למעט היתנהלותו המתנגדת של התובע לשינויים ניהוליים לגטמיים, וניסיון הממונים להיתמודד עם היתנהלותו זו. סיום העסקתו של התובע בחברה נעשה כדין, במסגרת הסכם התייעלות וצמצום כוח אדם בחברה, ותוך מתן תנאים מיטיבים; על רקע זה יש לבחון את חובותיו של החברה ולדחות תביעתו של התובע בגין שימוע ופיטורים שלא כדין.
] מר גרשפלד נישאל במהלך חקירתו האם היו לו אסמכתות על תיפקודו הלקוי של התובע טרם העביר אותו מתפקידו כמנהל עבודה בכיר, וכך השיב[footnoteRef:44]: [44: פרוטוקול מיום 1.6.2020, עמ' 51, ש' 9-13; הדגשות הוספו; י.כ.] "מכתב של רוברט אלקבץ שהונח על שולחני למחרת קבלת התפקיד זה אחד מהמכתבים. תלונות של מנהלת תחנת הכוח רוטנברג על איכות עבודה הגרוע של התובע שהיה אחראי עליו. המטחנות הפסיקו לעבוד זמן קצר לאחר שהתובע שיפץ אותם. תלונות על בטיחות כאשר עובדים של התובע נפצעים בתחנות שונות. הסיפור הידוע עם משיכת קסדות בתחנת הכוח רוטנברג ותחנות אחרות שהוא טיפל בהן". מר גרשפלד הסביר בתצהירו ובעדותו כי על רקע הרפורמה שהתקיימה בחברה והתמורות שהיתחוללו במחלקה, והעובדה שתחום פרויקט שפוץ המטחנות עבר מהפכה עם היסתכלות לעתיד, ובשל תיפקודו הלקוי של התובע, ביקש לשלב את התובע בעבודת המחלקה, בתפקיד פקוח על קבלנים[footnoteRef:45].
] "מרגע שהתובע סרב לתפקיד שאני הצעתי לו שזה להיות מפקח על הקבלנים, לצערי הרב בעבודות טיפלו כבר אנשים אחרים והתובע ישב במשרדו ללא מעש, זה עקב סרוב לתפקיד... ברגע שהוא סרב לתפקיד שהצענו לו הוא הסתגר במשרד, לא עבד שעות נוספות ולמעשה לא עבד, ישב במשרד... אני אמרתי לתובע הכדור אצלך, ברגע שתסכים לבצוע העבודה שאני ביקשתי ממך לבצע כמנהל מחלקה בבקשה אתה יכול לבצע את העבודה, כמובן לכל הגורמים, ארגון העובדים היה מעורב במקרה וגם כוח אדם". שישית, במסגרת כתב התביעה טען התובע כי מאז "ארוע ההרמה", הבטיח מר גרשפלד לנקום את נקמתו ולהביא לסיום עבודתו בחברה.
...
כללו של דבר: התביעה לפיצוי בגין הפרשי שכר – נדחית.
שוכנענו כי החלטת הנתבעת ניתנה מטעמים ענייניים ולא מצאנו בסיס ראייתי כלשהו לטענות התובע בדבר קנוניה נגדו או בדבר התנכלות תעסוקתית.
נוכח האמור, נדחית התביעה לפיצוי בגין פגמים בהליך השימוע, עגמת נפש ופיצוי בגין פגיעה בשכר.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סיכום כל חומר הראיות מעלה כי טענת בית החולים, לכך שהתובעת לא קיבלה את מרותה של האחות האחראית במחלקה הגב' כהן ארזי, נסמכת על עובדות אלה: הודעת ווטספ מיום 25.10.2018 ובו מדברת התובעת על ארוע שאירע בשנת 2016 ואשר נערך לגביו בירור והארוע הסתיים ללא שימוע לתובעת.
במהלך השימוע מסר בא כוח התובעת – "התובעת מקבלת את סמכות המנהלת אריאלה ומוכנה לעבוד תחתיה. צריך לשים הכל מאחורה ולפתוח דף חדש, אנו מבינים שמדובר בארוע נקודתי אחד שבשל כך אתם מפטרים עובדת, ורוצים לשוב לנקודה של הגישור שניקו את האוירה. היא לא תעלה יותר את אי הגיבוי, אך אנו מבקשים שתשיבו אותה." ביום 24.12.2018 נימסרה לבא כוח התובעת החלטה בשימוע, בה נאמר שהתובעת תועבר למחלקה הגניקולוגית וכי היא רשאית להגיש בקשה לשוב לחדר הלידה בחודש יולי 2019.
פיצוי בגין היתעמרות והתנכלות במקום העבודה התובעת טענה כי נוכח תלונתה על היתנהלותו של ד"ר אלתרמן החלו להתעמר בה, עד שלא נותרה בידה ברירה אלא לעזוב את מקום עבודתה.
התשובה שנתנה לחברותיה של התובעת אכן הותירה אותן בספק באשר לנסיבות סיום העבודה.
כך לדבריה: "במסגרת חיפושיי למקור פרנסה חלופי, התבקשתי ע"י אנג'לה, מיילדת שיעבדה קודם לכן בלניאדו, ליצור קשר עם סגנית אחראית חדר לידה בבית החולים הלל יפה, כי היא מעוניינת שאני אעבוד שם. יצרתי עימה קשר, שלחתי קורות חיים והמתנתי לתגובה, כשעבר הזמן שאלתי את אנג'לה מדוע אין תגובה מצד הסגנית, היא שאלה אותה והסגנית אמרה כי היא דיברה עם לניאדו, ואין לה צורך שאני אתייצב לעבודה משמע שברור שדיברו עלי דברים לא טובים מטעם הנתבע בית חולים לניאדו ומי מבין הנתבעים האחרים." על התובעת לפרט בכתב התביעה את מרכיבי העוולה והעובדות מהן נגזרת עילת התביעה.
...
עילת התביעה שעניינה תקיפה של התובעת על ידי דר' אלתרמן, נדחית.
לפיכך התביעה שעניינה לשון הרע של דר' אלתרמן – נדחית.
לאור זאת לא מצאנו לנכון לפסוק פיצוי בנוסף בגין חוסר תום לב, מערב לפיצוי שנפסק בגין פגמים בהליך הניוד, כמפורט לעיל.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
התביעה נגד הנתבעים 2 עד 4 , נדחית על כל רכיביה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לתובע הומלץ המשך טפול תרופתי קבוע, ובמקביל נקבע כי אין צורך בהמשך מעקב פסיכיאטרי; תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה הונפקה לתובע על ידי שירותי בריאות כללית ביום 25.9.2019; בחודש 11/2019 דחה מערך הבקורת הפנימית בחברת החשמל את תלונת התובע; ביום 31.12.2019 דחה הנתבע את תביעתו של התובע, בציינו כך: "מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא ארע לך ארוע תאונתי כלשהוא תוך כדי ועקב עבודתך. מתח ממושך המשתרע על פרק זמן ממושך אינו בבחינת ארוע תאונתי. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין האבחנות והממצאים במסמכים הרפואיים, שצורפו לתביעתך, לבין עבודתך בכלל וארוע כלשהוא מיום 28/01/2019 בפרט"; ביום 12.9.2020 כתבה ד"ר איזאבלה גרינברג, מומחית לפסיכיאטריה, חוות דעת עבור התובע.
טענות הצדדים - טענות התובע – התובע טוען, כך: - אשר לעבודתו בחברה – הוא שימש במועד קרות הארוע כאחראי תקציב רכש ואחראי מחסן במעבדה של חברת החשמל, עד לשנת 2019, שאז נאלץ להפסיק את עבודתו בשל מצבו הרפואי והנפשי; - לאורך שנות עבודתו בחברת החשמל הוא סבל מהממונים עליו ומעמיתיו לעבודה מהתנכלות והתעמרות, ומהעסקה פוגענית, ובין היתר על רקע תלונותיו כנגד שחיתויות בחברה; - אשר לשיחה שקדמה לארוע החריג – ביום 23.1.2019, על רקע תלונותיו כנגד מעשי שחיתות מצד בכירים בחברת החשמל, הוא זומן לשתי שיחות בירור.
הערה מקדימה – טרם שאפרט את הכרעתי, אציין כי יש לדחות את כל טענות התובע ביחס להתעמרות תעסוקתית במהלך שנות עבודתו בחברת החשמל ומאז שנת 2010, הן מצד עמיתיו לעבודה, והן מצד הממונים עליו[footnoteRef:9], וזאת מהטעמים הבאים – [9: ראו למשל – סעיף 5 לכתב התביעה; סעיף 7 לתצהיר התובע; סעיף 6 לסיכומי התובע.
ראו גם בעדות יוני עצמו: "אני הגעתי למצב שבו אני הודעתי להנהלה שאני לא מוכן לבוא לעבודה יותר ולא מוכן להיות בקירבתו, וזהו, יצאתי הביתה"; שלישית, בפן הנורמאטיבי, גם אם טענות התובע היו נכונות ברמה העובדתית – והתשובה לכך היא שלילית לחלוטין, כאמור לעיל – הרי שלכל היותר מדובר בטענות שיש בהן כדי לבסס תשתית למקרוטראומה נפשית (וכפי שציינה בעצמה באת-כוח התובע, בתום דיון ההוכחות השני), ושאינה מוכרת בפסיקה, כאמור לעיל.
...
איני מקבל טענה זאת, שאינה עולה בקנה אחד עם הרישום עצמו, ומכל מקום – אין בתאריך המצוין על ידי הנתבע כדי לסתור בצורה כלשהי את כלל מסקנותיי שבנדון.
התובע אמור היה להתחיל לעבוד בתפקידו החדש ביום 10.2.2019, אך בסופו של דבר לא התחיל לעבוד שם בפועל, בשל היעדרותו.
] לסיכום – בית הדין ימנה מומחה לפסיכיאטריה, אשר ידון וישקול את הקשר הסיבתי בין מצבו הנפשי של התובע, לבין אירוע הגשת התלונה למערך הביקורת הפנימית של חברת החשמל ביום 28.1.2019, ועל בסיס התשתית העובדתית הבאה, כדלקמן – א. התובע יליד שנת 1971; התובע עבד בחברת החשמל החל מיום 1.5.2002 ועד לשנת 2019 כמחסנאי ואחראי תקציב רכש במעבדה; ביום 28.1.2019 התובע הגיש תלונה למערך הביקורת הפנימית בחברת החשמל בגין אי-סדרים נטענים במכרזים שנערכים על ידי החברה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובעת, אשת חינוך, שניהלה את בית הספר היסודי "שפיר" במחוז הדרום (להלן: "בית הספר") לסעד הצהרתי וצו עשה בעיניין צוי אכיפת יחסי עבודה כמנהלת , נוכח פגמים במינויים אחרים , להשבתה לתפקיד מנהלת בית ספר במחוז דרום תוך מתן קביעות.
יפים לעניין זה דבריו של כב' השופטת פורקצ'יה בעע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, נח(1) 590 (2003): "... אין בית-המשפט שם עצמו בנעליה של ועדת המכרזים ומחליף את שיקול-דעתו  בשקול-דעתה. תפקידו לבחון את החלטותיה על-פי מידת עמידתן בעקרונות דיני המכרזים" (פס' 7 שם) התובעת הגדירה את השיחות הרבות שנעשו לה עת הוחלט בתם השנה השנייה שלא להאריך את מנויה לאור חזרתו של המנהל הקודם כ"מסע איומים" "מכבש לחצים" השפלה ותוכחה.
חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו עומד בבסיס האיסור הנורמאטיבי על היתעמרות ביחסי עבודה סע"ש (איזורי י-ם) 28130-08-17 שלומי יוסף נ' רשות מקרקעי ישראל (נבו 09.01.2022).
. "נקבע כי שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו של עובד או הצרה של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי עינייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת; הכפפתו של אדם לאוירה של פחד ואיומים; וכן נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם, מהוות אף הן היתעמרות בעבודה."  בעדותה התובעת לא הצביעה על ראשית ראיה שהתעמרו בה או השפילו אותה, למרות תחושותיה שכך היה, כך למשל: " ש. "היתעמרות ארוכת טווח" מאיפה לאיפה הטווח, מי מעורב בזה.
זה לא מיכרז זה מינוי, במינוי יושב נציג של כוח אדם, אני ומפקחת.
...
בקשה לדחייה על הסף הנתבעת טענה כי דין התביעה סילוק על הסף, בשל היעדר כימות סעדים על ידי התובעת.
הנתבעת תשלם פיצוי בגין הפליית התובעת במכרז בסך 15,000 ₪ .
הנתבעת תשלם לתובעת סך 15,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש.
הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך 7,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעתה של גב' קטיה לוי (להלן – התובעת) נגד נאות המושבה בע"מ (להלן – הנתבעת) לתשלום פיצוי בגין היתעמרות בעבודה והעסקה פוגענית, השלמת פצויי פיטורים ופיצויי הלנת פצויי פיטורים, פדיון חופשה, פיצוי בגין עריכת תלושי שכר פקטביים או חסרים בנגוד לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר) ופצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.
חמור מכך, במהלך כל השבועות האחרונים הנני מושא להתעמרות קשה ופוגענית מצד מנהלת כח האדם בחברה – ענבל אסייג, אשר ניהלה מולי שיח מאיים ו/או הילכה עליי אימים ו/או שיגרה לעברי איומים מפורשים (לדוג': "את לא יודעת עם מי את מתעסקת", "אני יפטר אותך", "אני אתיש אותך" וכיוצ"ב) – והכל תוך שימוש בצעקות רמות ושימוש בטון דיבור בוטה ומאיים אשר הביאוני לתחושות ביזוי ועלבון קשות וקיצוניות.
מכל האמור לעיל, על מעסיק לפעול בהגינות, בסבירות ובתום לב כדי למנוע היתעמרות בעובד בין על ידי הממונה עליו ובין על ידי עמיתיו לעבודה ולטפל בתלונה ביעילות, אחרת יצטרך לשאת באחריות למחדלו תוך תשלום פיצויים בגין היתעמרות.
אנו ערים לתחושותיה של התובעת אשר היו קשות, וכך לדבריה: "ש. אם הויכוח עם ענבל היה ימי חופשה אז מדוע להתפטר ולא לתבוע על ימי החופשה שהופחתו לא כדין?
בהתנהלותה של הנתבעת בעיניין זה נפלו פגמים, כפי שאף העידה גב' אסייג כי עת התחילה לעבוד בשנת 2020 בתפקיד מנהלת כוח אדם בנתבעת התברר לה כי נפלה טעות בצבירת ימי החופשה של העובדים בשכר גלובלי אשר נבעה מרשלנות של הקודמים בתפקידה (עמ' 21 ש' 18-25 לפרוטוקול הדיון).
...
משכך כאמור לא קיבלנו את טענת הנתבעת בעניין זה. יתרה מכך בפסיקה נקבע כי: "... הכלל המנחה בעניין טענות קיזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להישמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד (ראו: ע"ע (ארצי) 1260/00 אברהם מרקוביץ – אקורד הנדסה בע"מ (5.8.02); ע"ע (ארצי) 469/08 **** אלמליח ו – 29 אח' – הורן את ליבוביץ בע"מ (3.5.11); ע"ע (ארצי) 554/09 צבר ברזל – משה שמיר (13.1.2011); בר"ע (ארצי) 2853-06-15 ניימן עבודות חשמל ובקרה בע"מ – ולדימיר שישקין (14.2.16); פרשת נובכוב – סעיף 34)". משכך דין טענת הקיזוז להידחות.
לסיכום התביעה מתקבלת רק לעניין הרכיב של פדיון חופשה.
אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת: סך של 3,071 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 3.6.21 ועד ליום התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו