מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות חברת התעופה בפגיעת טייס שטס במטוס זעיר

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתביעותיה לנתבע, שהוגשו ונכתבו ע"י בא כוחה, נטען כי עבדה "במשך 24 שנים בנקיון ובאחזקת מטוסים בכל יום עליה וירידה בסולם מהמטוס ולפעמים מספר פעמים מאותו מטוס ובסה"כ + 5 מטוסים ביום – עליה וירידה בסולם – תוך אחיזת מעקה ומשיכת הגוף כלפי מעלה – כתוצאה מכך פגיעה ב-2 הכתפיים" (נ/1) וכן "... עבודה על ברכיים – בשל תנאי ומבנה המטוסים כתוצאה מכך שחיקת 2 ברכיים" (נ/1).
בחלק מחברות התעופה נידרשת מדי פעם לשים השמיכות בחבילות בתאים העליונים.
אז קיבלה הוראות מהאחראית, הוסעה למטוס, שם חילקה העבודה בין אנשי הצוות.
והגם שאין חולק כי מדובר בפעולות נקיון – לא הוכחו עובדות להילכת הפגיעות הזעירות, באיברים הנדונים.
...
שוכנענו כי עסקינן בתנועות שונות ומגוונות, שבוצעו כ"א בפרק זמן אחר, בהפסקות שונות בין אחת לאחרת, בתדירות שלא ממש הובהרה.
אין די בטענה "הסכמטית" (כפי שהועלתה בפנינו) בדבר "רצף תנועות חוזרות ונשנות" – ודי בעדות התובעת, וכך שוכנענו, כי אין בעדות התובעת רצף, ודאי לא של עשרות תנועות חוזרות ונשנות, ביום עבודה, במשמרת, אלא כאמור, בכל משמרת ובמהלך כל משמרת, במירב, ביצעה פעולות שונות ומגוונות, שלא ברצף, שכ"א פעלה על מקום אחר.
לאחר שהבהרנו כל אלה ומשלא שוכנענו ברצף תנועות זהות או דומות ומשבפנינו צֶבֶר תנועות שונות ומגוונות, חסרות רצף ובתדירות ומֶשך משתנים, משלא הוּכחה תשתית למיקרוטראומה, הגם שעסקינן בעבודה פיזית וכשאין לשכוח כי מרבית התקופה עבדה התובעת כאחראית – אין לנו אלא לדחות התביעה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

כך, בת"א (מחוזי ת"א) 2474/86 נצר נ' כנפונית חברה למטוסים זעירים בע"מ, פ"מ תשנ"ד(2) 441 (1994), נדונה אחריותה של חברת מטוסים בשל כך שלא דאגה לביטוח נזקיו של התובע, אשר נפגע מהתרסקותו של המטוס בבעלות החברה ואשר הוטס על-ידי טייס החברה.
...
היה עליו לוודא כי למערער כיסוי ביטוחי מתאים – על ההשלכות המעשיות של בירור מעין זה. מסקנה זו נובעת הן ממערכת היחסים שבין בית החולים ומטופליו הן ממערכת היחסים שבין המערער ובין החולים, ובעיקר – מדיניות משפטית רצויה.
בדומה לחברתי, גם אני סבור כי הפרדה כזו אינה מתבקשת.
התוצאה היא, כפי שקרה אצלנו, שהביטוח ייפול בין כסאו של הרופא לכיסאו של בית החולים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התביעה, המדריך קיים את הטיסה למרות מזג האויר הגבולי, ולקראת סיום התרגול בגובה נמוך, פגע קצה כנף הדאון הימנית בקרקע ולאחר מכן התרסק הדאון בשול המסלול.
לבסוף טוענת הרשות כי הפסיקה קבעה באופן עיקבי שאין עליה כל אחריות בתביעות מסוג זה. כך למשל בענין ת"א (ירושלים) 1430-96 אהרוני עודד נ' אומני הורייזן בע"מ (18.1.2004), תביעה שהוגשה בעקבות תאונת מטוס זעיר, אשר בדומה לדאון, אינם מהוים שירות חובה במסגרת התעופה האזרחית או מסחרית רגילה.
בפן הנורמאטיבי נקבע: "העירעור שלפנינו מעורר פעם נוספת שאלות הנוגעות לאחריותן בנזיקין של רשויות המדינה הפועלות בכשירותן השלטונית. הגישה המקובלת כיום היא, שמעמדן של רשויות המדינה בנזיקין זהה למעמדו של כל מזיק אחר, ולפיכך יש להכיר בחובת זהירות של רשות שלטונית מקום בו זו מפעילה את סמכויותיה באופן רשלני (בכפוף לחריגים שנקבעו בדין, שאינם לענייננו). לצד הכרה עקרונית זו בקיומה של חובת זהירות של הרשות כלפי הנפגעים מפעולותיה, ניתן למצוא בספרות המשפטית ובפסיקת בית משפט זה דיון ער בשאלת אחריותה של רשות ציבורית בעת שהיא מפעילה סמכות שבשיקול דעת, ובפרט עת שהיא מפעילה סמכות שבשיקול דעת המערבת שיקולים עקרוניים של קביעת מדיניות" (ענין פלונית, בפיסקה 19) ובהמשך (בפיסקה 21): "ברבות השנים היקפה ויישומה של הילכת לוי ו"חריג שיקול הדעת" עמדו למבחן בפסיקתו של בית משפט זה. ניתן למצוא תנועות ותנודות ביחס להיקפה ותחולתה של הלכה זו. היטיבה לתאר זאת השופטת א' חיות (כתוארה אז): "שאלת הקף תחולתו של מה שכונה בעיניין לוי 'חריג שיקול הדעת', מעוררת דילמות מורכבות הנוגעות בקשת רחבה של שיקולים הרלוואנטיים להטלה או לאי הטלה של אחריות נזיקית על רשויות ציבור. המטוטלת בעיניין זה נעה בין שתי נקודות קצה. האחת, היא זו שבה תוענק לרשויות הציבור, הלכה למעשה, חסינות מאחריות בנזיקין בשל צימצום רב מדי של האחריות מקום שמדובר בעניינים שבשיקול דעת. החשש כי הגישה המצמצמת תוביל לחסינות רחבה ניזון בעיקר מן העובדה שלצורך הוצאה לפועל של הסמכויות המוקנות לרשויות הציבור, נידרשת כימעט תמיד מידה כזו או אחרת של הפעלת שיקול דעת. נקודת הקצה השנייה היא זו המיישמת באופן גורף את עקרון השוואת המעמד, בהיתעלם מן הייחוד של דיני הנזיקין הציבוריים ומן השיקולים המיוחדים המחייבים היתייחסות בהקשר זה" (ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 41 [פורסם בנבו] (25.5.2006)).
...
טענות התובעים כלפי רשות שדות התעופה פורטו בסעיף 28 לכתב התביעה המתוקן: "28.א. כי העניקה לנתבע מס' 1 רישיון מדריך דאיה בכיר ובוחן מטעם רת"א משך שנים רבות, מבלי להתייחס לעובדת היותו בן 75 וללא בדיקה לעומק של מצבו התפקודי, הפסיכולוגי והבריאותי"; "28.ב. כי לא בדקה את יכולותיו של נתבע 1 לשמש טייס-מפקד ומדריך גם בתנאי לחץ, ויכולתו לקבל החלטות נכונות בתנאי חירום ואי וודאות"; "28.ג. כי לא דרשה מנתבע 1 לעבוד בדיקות והערכה תפקודית מדי תקופה כמקובל בענף התעופה ובדגש על בדיקות והערכה תפקודית כמדריך דאייה בכיר ובוחן מטעם רת"א"; "28.ד. כי במחדליה אלו אפשרה לנתבע 1 לבצע תפקיד של מדריך דאיה בכיר ובוחן מטעם רת"א חרף גילו המבוגר ובניגוד למגבלת הגיל בעולם התעופה (65)"; "28.ה. כי לא דאגה לביצוע מחקרים כנדרש בחוק רשות התעופה האזרחית משנת 2005 בכל הקשור בין היתר, למחקרים לבחינת תפקודם של טייסים שגילם גדול מ-65 ולא הסיקה מסקנות לגבי יכולתם של טייסים מבוגרים מעל גיל 65"; "28.ו. כי לא חייבה את מדריכי הדאייה הבכירים והבוחנים מטעמה להשתמש בכלי "ניהול סיכונים" ככלי פרו-אקטיבי לניהול בטיחות בטיסה"; "28.ז. כי לא קבעה תקנות ברורות לפיהן מנהל הטיסות במנחת ו/או נושא תפקיד פורמלי במנחת, כדוגמת המדריך הראשי או כל גורם ניהולי אחר במנחת, תהיה לו הסמכות להודיע ולהורות על הפסקת טיסות"; "28.ח. כי לא קבעה תקנה ברורה, כי בעת שתנאי מזג האוויר לאחר המראה של דאוני, יחמירו, על מגדל הפיקוח להודיע על כך לכל טייסי הדאונים ולהנחות את טייסי הדאונים על נחיתה מיידית, והותירה את שיקול הדעת לטייסים"; "28.ט. כי לא קבעה נהלים לפיהם מדריכים מוסמכים ובוחנים מטעם רת"א לא יוכלו לתכנן ולבצע תרגילים הנוגדים את ספר העזר המבצעי (סע"מ) של אגודת הדאייה"; "28.י. כי לא דאגה לנוהל ברור לפיו יש לאשר, בהיבט התכנוני והביצועי, תרגילים שמבצעים המדריכים עם חניכים בטיסות בחינה על ידי גורמי מקצוע כדוגמת מדריך ראשי (מד"ר)"; "28.י. כי אישרה טייס-מדריך-בוחן מטעם רת"א שגילו מבוגר 75, גיל שאינו תואם ככל הנראה לנשיאה בתפקיד זה, כשאין לרת"א נתונים כלשהם וגם לא מחקרים אודות יכולותיו הפיסיות והקוגניטיביות, על כושרו ויכולותיו לקבל החלטות בתנאי אי וודאות ולנהל סיכונים, בדגש על מצבים בהם הוא אחראי על חייהם של טייסים אחרים, אותם הוא מדריך או בוחן מטעם רת"א או לפחות לקבל חוות דעת מקצועית מחברי מועדון בכירים בנוגע למקצועיותו ותפקודו כטייס וכמדריך/בוחן". טענות הצדדים לעמדת המבקשת יש לדחות את התביעה כנגדה בהיעדר עילה, היעדר יריבות והיעדר יחסי שכנות בינה ובין התובעים.
קביעת גיל טייסי הדאון מצויה בליבת שיקול הדעת המקצועי של המחוקק שהינו חסין מהתערבות במסגרת תביעה נזיקית, על כן דין התביעה להידחות גם מחמת חריג שיקול הדעת.
בית המשפט לא ייעתר לבקשה לסילוק על הסף אלא לאחר בחינה קפדנית המובילה למסקנה כי אין לתובע ולו סיכוי קלוש לקבלת תביעתו אם יוכיח טענותיו (ר' רע"א 7181/20 פקלמן נ' משמרת חברה לשירותי נאמנות בע"מ, בפסקה 14 (16.3.2021), אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 287 (מהדורה שלוש-עשרה, 2020)).
סוף דבר על יסוד כל האמור מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה, ולדחות את התביעה כנגד רשות שדות התעופה בכל הקשור לטענות הנוגעות להנחיות ובדיקות המדריך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לבסוף העיד מר וענונו, כי נקיון מעבר השרות אותו תארה התובעת כמקום נפילתה מצוי באחריותה של חברת הנקיון, וכי הוא מופיע במפרט הנספח להסכם ההיתקשרות בין הצדדים כ"מעברי מילוט ושרות"; נוהל נקיונו של המעבר היה פינוי הקרטונים במהלך היום, ובצוע נקיון עם סגירת הקניון בלילה; כמו כן - מתן מענה למפגע כזה או אחר בהתאם לצורך (עמ' 16, ש' 9 ואילך).
המומחה קבע, כי הקרע הזעיר ברצועת הברך משולל משמעות קלינית וכי בבדיקה נמצא כי טווחי התנועה של הברך מלאים.
תלוש השכר האחרון שהציגה התובעת הנו של חודש מרס 2020; אז פרץ משבר הקורונה, כאשר כידוע - וכפי שהדבר אושר גם על ידי התובעת (עמ' 8, ש' 29 ואילך) - משבר זה פגע קשות בענף התעופה.
...
ואולם, כאמור, דברים אלו למעלה מן הצורך בלבד, לאור קביעתי כי דין התביעה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית, כך גם ההודעה לצד ג'.
לפנים משורת הדין, לאור הנכות הרפואית שנותרה לתובעת, ובשים לב לקביעתי בדבר חלוקת האחריות בין הנתבעות ובין צדדי ג', אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

אחד הטעמים לכלל האמור נעוץ בכך, שהטלת אחריות בנסיבות הנדונות עלולה לפגוע בתמריצים של מעוולים ישירים – ואף של ניזוקים פוטנציאליים – לנקוט אמצעי בטיחות סבירים, ולפיכך הטלת אחריות כאמור עלולה להגדיל את מספר התאונות שיתרחשו (ראו: A. Harel & A. Jacob, An Economic Rational for the Legal Treatment of Omissions in Tort Law: The Principle of Salience, 3 Theor.
בהתאם לכך, המדינה רשאית להסמיך רשות שלטונית לאסדר פעילות מסוג זה, בין היתר, כדי להגן על בטיחות העוסקים בה (בהקשר זה ראו גם, למשל: חוק הצלילה הספורטיבית, התשל"ט–1979; חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו–2005; תקנה 163 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב–1981, וביחס לכך ראו גם: ת"א 2474/86 נצר נ' כנפונית חברה למטוסים זעירים בע"מ, פס' 8.3 (25.1.1994) (להלן: עניין נצר)).
אף בתחומים שהמדינה מחליטה לאסדר, דרישות הבטיחות הרגולטוריות הן בבחינת רף תחתון שיש לעמוד בו, אך ברי כי יש להמנע מקביעה כללית, שלפיה האזרח רשאי להניח "כי מה שאינו אסור – אינו מסוכן". ככלל, הנחה כזו אינה מגבשת הסתמכות סבירה, ולו בהנתן מיגבלות משאבי הרשות וחוסר יכולתה המעשית להגן על כל הפרטים בחברה מפני כל הסיכונים הקיימים (ראו גם: גלעד – גבולות האחריות, בעמ' 1048, 1060-1059).
...
בין היתר, נטען כי הסיכון הגלום בסילון המים לא היה מוכר לרספ"ן עובר לקיץ 2008; כי רספ"ן לא הייתה מחויבת לבחון מיוזמתה את הוראות הבטיחות של היצרן; וכי מכל מקום, בהינתן שישראל היא המדינה היחידה בעולם שהחליטה, בסופו של דבר, להטיל חובה ללבוש ביגוד מגן בעת הרכיבה על אופנועי ים, הרי שאין להסיק כי רספ"ן התרשלה בטרם קבעה חובה זו. תמצית פסק דינו של בית המשפט המחוזי בית המשפט המחוזי ציין כי ארבע שאלות עיקריות טעונות הכרעה במקרה דנן: האם היה על רספ"ן להכיר, עובר לתאונה, את הסיכון הגלום בסילון המים; אילו פעולות אסדרה, אם בכלל, היה על רספ"ן לנקוט בשל הסיכון האמור; האם מתקיים קשר סיבתי בין המחדל שבאי-נקיטת פעולות אלו לבין נזקי המשיבה; והאם יש להטיל על המדינה אחריות בנזיקין בשל אי-נקיטת אותן פעולות.
המסקנה לפיה בטרם סיימה רספ"ן לערוך את הבירור אודות מכלול הסיכונים האפשריים הכרוכים בשימוש באופנוע ים, לא היה מקום להתיר שימוש בהם, היא מסקנה שאינני מקבלת אותה.
יתכן שהמסקנה הייתה שונה אילו היה מדובר בסיכון שהוא ברור מאליו, או סיכון ידוע ומוכר.
משכך, אני מצטרפת למסקנתה של חברתי לפיה יש לקבל את הערעור ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו