מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות חברת השכרה לנזקי רכוש שגרם שוכר הרכב

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

פסקי דין אלה נוגעים לאחריות חברת השכרת רכב לניזקי רכוש לרכב צד ג' אשר נגרמו בתאונה על ידי שוכר הרכב, לקוח חברת השכרת הרכב.
...
סיכומו של דבר, אני דוחה את טענת נתבעת 1, לפיה היא לא ידעה שבהתאם לתנאי השכרת הרכב היא הנהגת המורשית היחידה, כלא מהימנה.
הנתבעות ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, שכר טרחת עורך בסך של 7,500₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ולצד טיעון זה, המישור המהותי, וגם בו, לטענת המערערת, הצדק עימה: בנזקי רכוש נושא מי שגרם להם, אם מצויה חברת ביטוח ממשית גם היא עשויה לשאת בנזק, אולי גם אם קיימים יחסי עובד-מעביד, אך בנסיבות אחרות אין בעלי מכונית אחראי לניזקו של נהג גם אם, אולי, בין בעל המכונית לבין הנהג נחתם חוזה שפרטיו אינם רלוואנטיים לדיון, כגון חוזה שכירות.
לשאלת האחריות המהותית התפיסה בה נוקטת המשיבה, לפיה נכון לראות את משכירת הרכב, שמדרך העולם ניתן לראותה במקביל גם כבעלת המכונית, כנושאת באחריות לניזקי רכוש של צדדים שלישיים שנגרמו בעקבות תאונות, ושאר מעשים/מחדלים של נהגים באותן מכוניות, הגם שניתן להבין מה גרם לתפיסה זו, נידרש לקבוע שהיא חריגה לחלוטין במרחב המשפטי הרלוואנטי במשפט הישראלי.
...
בנסיבות אלה, אין מנוס מלבטל את פסק הדין שניתן כנגד המבקשות, בהעדר אחריות מצידן.
ברם, ובפרט לאור כל האמור, גם לאחר שהפכתי במושג זה וחזרתי והפכתי בו, אינני משוכנע שעלה בידי להבינו כל צורכו.
וכי מעבר לקיומו של מבטח הפועל מכח רשיון, נכון להכיר ללא אחיזה בדין גם במעין מבטח?! סוף דבר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בהיעדר מקור חוקי מובהק אחר ,שולטות בכיפה שתי גישות נגדיות בנוגע לשאלת האחריות של חברת השכרה ,אם כי מן הפסיקה הרלבנטית ניכרת מגמה רחבה המכירה בהטלת אחריות כלפי צד ג' לניזקי רכוש שנגרמו מפגיעה ע"י שוכר הרכב .
...
. טענתה של המבקשת כי אין היא אחראית כלפי צד שלישי שניזוק מרכב המצוי בבעלותה כיוון שהיא אינה חברת ביטוח, מנוגדת לחובה החלה עליה על פי החוק, ודינה להידחות.
לאור האמור, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אפשר שמדובר בהישתתפות עצמית בגין ניזקי הרכוש שנגרמו לרכב ההגנה דוקא, ולא לרכב התביעה.
ראו האמור בתא''מ (שלום תל-אביב) 13013-08-17 מדינת ישראל נ' בר השכרת רכב (פורסם במאגרים משפטים, 19/8/18) בגדריו בית המשפט הדגיש כי ברגיל, ובהיעדר יחסי קירבה ייחודיים, חברת השכרה אינה חבה באחריות בגין מעשיו או מחדליו הרשלניים של השוכר, וזאת משום שאין לה שליטה מעשית על אופן נהיגתו של האחרון ברכב, וכלשון בית המשפט: "בנוסף, לתובעת אין שליטה על אופי נהיגתו של שוכר הרכב, כפי שלא הייתה לה שליטה על נהיגתו של מחמד. בעליו של רכב אשר משאיל או משכיר את הרכב לאדם שלישי בוגר בעל רישוין נהיגה – אינו אחראי ככלל לנהיגתו, אינו חב בעוולותיו בהיעדר יחסי קירבה מיוחדים. העוולה נגרמה כתוצאה מנהיגתו של מחמד, ולא ברור באיזה התרשלות חוטאת חברת השכרת הרכב שעה שהיא עצמה לא גרמה לתאונה .בהנתן האמור, אין אחריות על חברת השכרת הרכב, והתביעה כנגדה נדחית" ויובהר, טול דוגמא כי מבטחת מתנערת מהכיסוי הבטוחי של מבוטח בשלל טענות, האם היתנערות זו מפקיעה את עילת התביעה הישירה של צד שלישי כנגד המבוטח? ברגיל, מבטחת שמכירה בכיסוי הבטוחי, משלמת החיוב המוטל על שכמי מבוטחה, ואולם, בל נשכח כי מדובר בחיוב של המבוטח עצמו כלפי הצד השלישי, כאשר החיוב של המבטחת היא מכוח יחסיה החוזיים השוררים בינה ובין המבוטח.
ב"כ התובעים סבור, שמעצם הבעלות של הנתבעת 1 על הרכב (לגביה - אגב - אין מחלוקת), יש לגזור אחריותה לנזקים שנגרמו בעקבות תאונה.
...
אקדים אחרית לראשית וכבר כעת אציין כי על סמך החומר המונח לנגד עיניי, נוכח התרשמותי הישירה והבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירותיהם הנגדיות בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, ובשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה וכן לאחר שבחנתי את הטענות שהנתבע מס' 1 העלה בזיקה למערכת יחסיו מול הנתבעת מס' 2, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבע מס' 1 באחריות הנזיקית מול התובעת.
אין בידי לקבל עדות זו, שכן ברור שהנתבע מס' 1 פעל לאורך ההתדיינות להציג את הנזק כנזק קל בחינת "נזק של מה בכך". מכל מקום, הגם שהנתבע מס' 1 חלק על הנזק, הוא לא טרח לבקש לחקור את שמאי התביעה על חוות דעתו, כפי שגם לא טרח להגיש חוות דעת שמאי נגדית בניסיון להפריך את קביעות שמאי התביעה.
ראו האמור בתא''מ (שלום תל-אביב) 13013-08-17 מדינת ישראל נ' בר השכרת רכב (פורסם במאגרים משפטים, 19/8/18) בגדרו בית המשפט הדגיש כי ברגיל, ובהעדר יחסי קירבה ייחודיים, חברת השכרה אינה חבה באחריות בגין מעשיו או מחדליו הרשלניים של השוכר, וזאת משום שאין לה שליטה מעשית על אופן נהיגתו של האחרון ברכב, וכלשון בית המשפט: "בנוסף, לתובעת אין שליטה על אופי נהיגתו של שוכר הרכב, כפי שלא הייתה לה שליטה על נהיגתו של מחמד. בעליו של רכב אשר משאיל או משכיר את הרכב לאדם שלישי בוגר בעל רישוין נהיגה – אינו אחראי ככלל לנהיגתו, אינו חב בעוולותיו בהעדר יחסי קירבה מיוחדים. העוולה נגרמה כתוצאה מנהיגתו של מחמד, ולא ברור באיזה התרשלות חוטאת חברת השכרת הרכב שעה שהיא עצמה לא גרמה לתאונה .בהינתן האמור, אין אחריות על חברת השכרת הרכב, והתביעה כנגדה נדחית" ויובהר, טול דוגמא כי מבטחת מתנערת מהכיסוי הביטוחי של מבוטח בשלל טענות, האם התנערות זו מפקיעה את עילת התביעה הישירה של צד שלישי כנגד המבוטח? ברגיל, מבטחת שמכירה בכיסוי הביטוחי, משלמת החיוב המוטל על שכמי מבוטחה, ואולם, בל נשכח כי מדובר בחיוב של המבוטח עצמו כלפי הצד השלישי, כאשר החיוב של המבטחת היא מכוח יחסיה החוזיים השוררים בינה ובין המבוטח.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכך נקבע מפי בית המשפט המחוזי בתל אביב: "על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחברת השכרה; חברות השכרה שעיסוקן בהשכרת רכב מודעות לכך שלעתים השוכר שגרם נזק לרכב השכור או לצד שלישי אינו ניתן לאיתור. לפיכך, מחובתן לבטח עצמן מפני מקרים מסוג זה, שהרי כבעלים של הרכב הן אחראיות לכל נזק שניגרם באמצעותו ... חברות השכרה חייבות, עפ"י דין לבטח רכב שמושכר על ידן. הפרת חובה זו מהוה הפרת חובה חקוקה המקימה חבות בנזיקין, שחלה מכוח סעיפים 19(7) ו- 40(א) לצוו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) התשמ"ה – 1985 (להלן: "צו הפיקוח"), ומכוח הוראת המפקח על התעבורה מיום 1/3/89 שקבע במפורש כי חברת השכרה, להבדיל מבעלים של רכב לשימוש עצמי, מחויבת בביטוח צד שלישי גם לניזקי רכוש.
...
לאחר שבחנתי את טענות אלו של ב"כ הנתבעת שוכנעתי כי דין טענותיו להידחות למעט טענתו לעניין רכיב הגרירה.
בעניין רכיב הגרירה הרי שדי בעדותו של נהג רכב התובעת, לפיה לא הגיע גרר לגרור את רכב התובעת לאחר התאונה והוא המשיך בנסיעה (עמ' 3, שורה 15 לפרוטוקול), כדי להגיע למסקנה כי לא הייתה כל הוצאת גרירה בגין רכב זה הקשור לתאונה.
לנוכח כל האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 8.1.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו