בהתאם להסכם ההיתקשרות היה על נויה פלוס, בין היתר, לדיווח מידית לממונה מטעם העיריה על כל מפגע בטיחותי הנראה לעין בתחומי אחריותה, לרבות שברים או נטייה מסוכנת של עצים או ענפים (עמ' 33), לשמור על עצים בשטחי חורשות, איי תנועה, מפרדות ושטחי גן "במצב טוב ותקין" (סעיף 2.4 עמ' 37), לשמור על עצי רחוב במצב טוב ותקין לרבות גיזום ענפים של עצים בגובה של עד 5 מטרים המהוים סכנה או מיטרד (סעיף 2.7) ולגבי עצים ב"שטח מגונן" (כמו העץ דנן) הופקדה נויה פלוס בהסכם על שמירת הצמחים במצב טוב ותקין, כולל גיזום עצים (סעיף 2.7 עמ' 38-39).
שאלת האחריות או האשם התורם של התובעות
הנתבעות וצדדי ג' מבקשות לגלגל את האחריות לניזקי רשת החשמל ומתקניה לפתחה של חברת החשמל, וטוענת, תוך הפנייה לסעיף 46(א) (5) לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996 ותקנות 48 ו-49 לתקנות החשמל (התקנת רשתות חשמל עיליות במתח עד 1000 וולט), תשנ"ה-1995, כי על חברת החשמל מוטלת החובה לאתר ולטפל בעצים ובענפים העלולים לסכן את מיתקני החשמל וכבלי חשמל עיליים.
מר משיח מטעם חברת החשמל מסר בתצהירו ובעדותו בבית המשפט, כי רשת החשמל שניזוקה מקריסת ענף העץ (כבלי תא"מ להולכת רשת חשמל בין עמודי בטון מס' 1102-1097) היא רשת מבודדת (סעיף 6 לתצהירו ועמ' 13 שו' 12-13).
...
לטענת התובעות, אירוע קריסת העץ מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעות ו/או מי מטעמן לא נקטו זהירות סבירה, מאשר עם המסקנה שנקטו זהירות סבירה וטוענות להעברת נטל ההוכחה על כתפי הנתבעות להוכיח כי לא הייתה להן רשלנות שיש לחייבן לגביה מכוח כלל "הדבר מדבר בעד עצמו".
לחלופין נטען לרשלנות הנתבעות, בין היתר, בכך שלא פעלו לתחזוקת העץ; לא גזמו ולא כרתו את העץ מבעוד מועד; בחרו עובדים לא מקצועיים ולא מיומנים ו/או לא פיקחו על עבודתם; הנהיגו שיטות עבודה לקויות ולא נקטה באמצעי זהירות סבירים למניעת נפילת העץ.
חברת החשמל מצדה לא הציגה את חשבונית עלות התשלום ששולמה לקבלן החפירות או אסמכתא אחרת לתמיכת התשלום אותו היא תובעת, ואינני מקבלת מרכיב זה בעבודות.
מכל האמור, ובהתאם לקביעתי בשאלת האשם התורם של חברת החשמל, אני מקבלת את עלות העבודות שפורטה בדרישת התשלום של חברת החשמל, למעט עבודות קבלן החפירה (בסך 1637 ₪) ואת התביעה בגין שכר טרחת השמאי (630 ש"ח).
סוף דבר
התוצאה אפוא היא כדלקמן:
תביעת הפניקס (ת.א. 26466-08-16) מתקבלת בחלקה.