אחריות ונזק בתאונה בהחלקה על הקרח בין תלמידים

רקע ותמצית טענות הצדדים התובע יליד 11.01.00, היה קטין בעת התאונה, תלמיד כיתה י' בבית ספר בבת ים. שכבת כיתות י' המונה 6 כיתות (כ-140 תלמידים), ובכלל זה התובע, יצאה לקראת סוף שנת הלימודים, ביום 08.06.16, לפעילות מחוץ לבית הספר שכללה ביקור במוזאון הילדים בחולון ופעילות החלקה על הקרח, בפארק קרח הסמוך (להלן: פארק הקרח).

התובע סבור כי היו מחדלים ורשלנות בפעילות בית הספר וסגל המורים, שלא פעל לקיים את הוראות הבטיחות הנדרשות, לא מילא אחר הוראות חוזר המנכ"ל, לא דאג למשגיחים על משטח ההחלקה, לא אכף את האיסור בדבר צילומים ומגע פיזי בין התלמידים המחליקים ואפשר לתובע להישתתף בפעילות על אף שלא ניתנה לכך הסכמת הוריו.

הערייה טענה כי יש להטיל אחריות על התובע, שהתרחק מהמעקה על אף שאינו מיומן בספורט ההחלקה; לגישת הערייה, אחריות הנתבע 1 נעוצה בכך שמסר לרכזת השכבה כי מדובר בפעילות שנערכת באופן תדיר במסגרת בית ספרית, כי הוא מתחייב לספק מדריכים וכי יצר את הרושם שהצעתו לתימחור הפעילות עומדת בכללי חוזר המנכ"ל. עוד נטען בעיניין זה, כי פארק הקרח נימנע מלמסור מידע באשר לניזקי וכמות הפציעות המתרחשות בזמן פעילות בית ספרית במקום.

...

לפיכך, אינני פוסקת לתובע פיצוי בראש נזק זה. נזק בלתי ממוני אני קובעת כי התובע זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל, בהתחשב בסוג הפציעה, האשפוז, אופי הנכות, שיעורה, הטיפולים שעבר, גילו והשפעתה של הנכות על חייו בכל התחומים, בסך של 50,000 ₪.

ריכוז סכומי הפיצויים הפסדי שכר 260,105 ₪ הפסדי פנסיה 32,513 ₪ עזרת הזולת 20,000 ₪ כאב וסבל 50,000 ₪ הפיצוי המגיע לתובע 362,618 ₪ סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 362,618 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% בסך 84,853 ₪.

מעבר לסכומים אלה, ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בגין ההוצאות שהוציא לצורך ניהול ההליך כפי שיפורט להלן, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההוצאה: 4,500 ₪ בגין חוות דעת רפואית (חשבונית צורפה לסיכומי התובע), אגרת בית המשפט בסך 704 ₪ (מיום 31.01.18); והוצאות העד מטעם התובע בסך 400 ₪ (ממועד הדיון 01.06.20).

אי הגשת דו"ח התאונה במסגרת התביעה לקבלת פיצוי מפוליסת תאונות אישיות תלמידים והעדר דווח למשרד החינוך על הארוע- לאמור לעיל מתווספת העובדה כי הגם שהתובעת קיבלה פיצוי במסגרת פוליסת תאונות אישיות תלמידים כפי שאישרה לשאלת בית המשפט (עמ' 17 לפרוטוקול), היא לא צרפה לראיותיה את דו"ח התאונה שבהכרח מולא במסגרת הדרישה לקבלת הפצוי לפי פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים בה מבוטח כל תלמיד הלומד במערכת החינוך.

ראה בעיניין זה ע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל פ"ד מז ב (3) 345, 349 (10.6.93) אשר אומנם לא דן בפגיעת ספורט אך מזכיר כי: " סכוני חיים ובריאות אורבים לפתחנו כל העת, ובהולכנו אל מקום פלוני לא נדע אם נגיע אליו. לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמטיבית". דברים אלו כוחם יפה על דרך קל וחומר, בכל הקשור לתאונות ספורט כפי שאירע במקרה דנן, שכן המדובר בתאונת ספורט עצמית שאירעה במהלך ביצוע תרגיל רקוד.

בע"א 2027/00 מרכז הספורט קנדה נ' חנה, (9.12.02) נקבע: "ספורט ההחלקה על הקרח טומן בחובו סיכונים שהם חלק ממהותו של הספורט. לענין זה קובעת ההלכה כי היתממשות סיכונים טבעיים, הכרוכים בפעילות ספורטיבית, כגון נפילה בזמן קפיצה לסל, או היתנגשות בשחקן אחר בעת משחק כדורגל או החלקה בעת גלישה על קרח, אינה יוצר אחריות קונקרטית".(ההדגשה אינה במקור).

...

סוף דבר כאמור לעיל, חרף הקשיים הבלתי מבוטלים עליהם הצבענו לעיל, התרשמתי כי התובעת עמדה בנטל הראייתי הנדרש להוכיח את עצם קרות האירוע הנטען ואת הקשר הסיבתי רפואי בינו לבין אבחון הקרע בלברום אשר הותיר 10% נכות.

עם זאת, אינני מקבלת את הטענה לקיומה של התרשלות מצד הנתבעת או הפרת חובת זהירות כלשהי.

במצב דברים זה, המסקנה המתבקשת היא כי דין התביעה להידחות.

התובעת, ילידת שנת 2000, בת 17 במועד התאונה, בילתה עם חברותיה במשטח החלקה על הקרח בבעלות הנתבעת ביום 14.8.17, נפלה ונחבלה.

לדידי, יש לצפות כי היתנהלות כזו תוכל לגרום נזק למחליקים על הקרח עלול להגרם הנזק.

אני סבור כי אדרבא, יש בהטלת אחריות על מפעיל משטח החלקה על הקרח לדאוג לבטחונם של המחליקים על מנת לעודד מחליקים לבא ולהחליק בביטחה, ובפעולות פשוטות ניתן לעשות זאת מבלי להטיל נטל כבד מידי על הנתבעת.

בע"א 2061/90 אילנה מרצלי נ' מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות, מז (1) 824 (01.03.1993) נקבע ש: " גם קטין - קרי, לענייננו: תלמידה בת ארבע עשרה - חייב לשמור על בטחונו הוא, ובחודלו עשוי הוא להתחייב באשם תורם." נכון שניתן לצפות מנערה שמרגישה שנעל ההחלקה רופפת, תפעל להחלפת הנעל במיוחד לאור חששותיה וחוסר נסיונה.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים, סבורני שיש מקום לפיצוי גלובלי עבור ראש נזק זה בסכום של 18,000 ₪.

אני סבור שבגין ראש נזק זה, שיעור הנכות וטיבה, יש לפסוק פיצוי בסך 36,000 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פס"ד זה בדואר רשום לצדדים ניתן היום, ט"ז שבט תשפ"ג, 07 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.

לטעמי כך עולה גם פסיקתו של בית-המשפט העליון בפרשת ועקנין ובפרשות אחרות, שם נאמר כי: "חיי היום-יום מלאים סיכונים, אשר לעתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון. על כן, מי שמשתמש במיתקן ספורט-אם כמשתתף ואם כצופה-עשוי להפגע מסיכונים, הכרוכים בפעילות ספורטיבית. עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות, אין בגינם אחריות". הדברים נכונים כמובן גם לפעילות החלקה על הקרח.

הנתבעת הצגה עלונים ושלטים שהוצבו במקום המציינים באופן מפורש כי "החלקה על הקרח היא ספורט מסוכן ביותר!!!", ולמרות שהעד מטעמה הודה שהתמונות צולמו כארבע שנים אחרי התאונה סביר ששלטים אלו או דומים כמותם אכן היו מוצבים במקום.

התובעת נפגעה בעת שהיתה תלמידת תיכון בחופשת הקיץ.

...

אני מקבל את תביעת התובעת לפסוק בראש נזק זה סכום של 1,500 ₪ שנראה לי סביר בנסיבות העניין.

סוף דבר 26.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 53,550 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ והוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

אחריות הנתבעת - המתוה הנורמאטיבי לימדנו החכם באדם שאין כל חדש תחת השמש (קהלת א' ט') ואכן תאונות שאירעו בעת החלקה על קרח כבר נדונו, נותחו ולובנו בשורה ארוכה של פסקי דין.

לטעמי כך עולה גם פסיקתו של בית-המשפט העליון בפרשת ועקנין ובפרשות אחרות, שם נאמר כי: "חיי היום-יום מלאים סיכונים, אשר לעתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון. על כן, מי שמשתמש במיתקן ספורט - אם כמשתתף ואם כצופה - עשוי להיפגע מסיכונים, הכרוכים בפעילות ספורטיבית. עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות, אין בגינם אחריות". הדברים נכונים כמובן גם לפעילות החלקה על הקרח.

כך בדברי התובעת: "היו יותר מ-40 איש [על המשטח]. [ב]כיתה היינו 40 תלמידים ושם היו יותר אנשים. אני אמרתי שהייתה שם צפיפות. לא היה 10 מ"ר לכל איש ואנשים נתקעו אחד בשני" [עמ' 6 23-25].

...

פתחתי ואמרתי כי אדם המחליט להחליק חייב להיות ער לסיכון האפשרי של נפילה ושל פגיעה ואינני מקבל את טענות התובעת ואביה כי לא הבינו שמדובר בפעילות מסוכנת.

הוצאות רפואיות אני מקבל את תביעת התובעת לפסוק בראש נזק זה סכום של 1,500 ₪ שנראה לי סביר בנסיבות העניין.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 53,550 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ והוצאות משפט בסך 5,000 ₪.