מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות העירייה על נפילה לבור

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

(4) במכתב מיום 8.4.07 שנשלח על ידי התובעת לחברת הגיחון נרשם כי "כאשר דרכה רגלי על מכסה הביוב, נפער בור הביוב ונפלתי פנימה". אוסיף כי עדות התובעת לפיה דווחה לעירייה על המפגע לא נסתרה.
אחריות חברת הגיחון מכוח תיקונים המבוצעים על ידה בסיכומיה טענה הערייה כי גם אם מדובר בביב פרטי, הרי שבנסיבות העניין יש לקבוע כי נפילת התובעת נגרמה בשל טפול רשלני שבוצע בבור על ידי עובדי חברת הגיחון.
...
לפיכך אני קובעת כי לתובעת נכות משוקללת בשיעור 5% בגין התאונה.
הדוחות הכספיים שהוגשו על ידה אינם מבוקרים ונוכח התנגדות הנתבעות להגשתן אין בידי לקבלן כראייה.
ההודעה לצד שלישי נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מוסיפות הנתבעות, כי הנפגע מסר גרסאות שונות בהזדמנויות שונות והטענה שנפל עקב היתקלותו בבור ביוב, אשר תמונות שלו צורפו לתביעת התובע, הייתה הפעם הראשונה בה נזכרו התיבות "בור ביוב". הנתבעות מוסיפות עוד, כי בעדותו של הנפגע נפלו סתירות, וכי התובע לא הביא עדים נוספים, כגון אדם בשם סלבה שסייע לנפגע, ומכאן שהמסקנה המתבקשת היא שלא עלה בידי התובע להרים את נטל ההוכחה להוכחות חבותן של הנתבעות לשיפויו.
השאלה במקרה הפרטני הנה האם קיימת חובת זהירות קונקרטית שכן העובדה שהנפגע נפל אין בה כשלעצמה להטיל אחריות על הערייה ויש להראות כי מדובר בסיכון בלתי סביר שלא ננקטו אמצעי זהירות סבירים למנעו.
...
איני רואה צורך להכריע בטענה זו, שעה שבאתי לידי מסקנה כי עלה בידי התובע להוכיח את אחריותן של הנתבעות גם בלא קיומו של השתק שיפוטי.
משהעירייה בחרה שלא להרים את הנטל שהועבר אל כתפיה בהקשר זה, הרי שמתבקשת המסקנה כי היא הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי הנפגע וגרמה לנזק.
בנסיבות אלה, אני קובעת, כי אשמו התורם של הנפגע עומד על שיעור של 25%.
מסקנה זו מתיישבת גם עם עדותו של הנפגע, שמיקד את קשייו בתקופה שלאחר התאונה, כאשר ניכר שעם הזמן מצבו התייצב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

במסמך צוין, כי התובעת נפגעה "בגלל נפילה בבור מדרכה". גם בתעודת חדר המיון נכתב: "בת 39, טרם קבלתה מעדה ברחוב ונחבלה בבירכיים וכפות ידיים" (נספח ג' לתצהיר).
השאלה המרכזית היא איפוא, אם מדובר במפגע רשלני המקים אחריות לעירייה.
ראוי לציין, כי התובעת העידה שלאחר הנפילה ניגשה אליה אישה, הגישה לה עזרה וציינה באוזניה כי גם היא נפלה בשל אותו מפגע, שברה את הרגל ודיווחה על כך לעירייה.
...
אלא מאי? התובעת מאשרת כי קיבלה שכר מלא על חשבון ימי המחלה שהיו צבורים לזכותה (עמוד 9 לפרוטוקול שורות 25-17), ובתשובה לשאלה ישירה של בית המשפט העידה בהגינותה: "אני מאשרת לשאלת ביהמ"ש כי בגלל שלא ניתן לצבור יותר מ 90 ימים, איני יכולה להצביע על חסרון כיס בתקופת אי הכושר" (עמוד 10 לפרוטוקול שורות 3-2).
לאור כל אלה, התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין תקופה זו. גם עתירתה של התובעת לתשלום פיצוי בגין הפסדי שכר בעבר עקב ירידה בתפוקה – דינה להידחות.
אני מקבל את טענתה של התובעת, כי עבודתה מצריכה שימוש ביד וכי הפגיעה מהווה הפרעה מסוימת.
שונה המסקנה לגבי הפסדי שכר בעתיד: כאמור לעיל, אני מקבל את טענתה של התובעת, כי אופי עבודתה מצריך שימוש ביד, וכי נכותה גורמת לה הפרעה מסוימת (עמוד 10 לפרוטוקול שורות 13-12).
תוצאה סוף דבר: הפיצוי המתקבל בגין ראשי הנזק כולם הוא סך של 139,000 ₪, ולאחר הפחתת 25% אשם תורם מתקבל פיצוי בסך של 104,250 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענתו בור הנקוז היה נמוך מהרגיל וכאשר נצמד למדרכה, "נפל" לבור וכתוצאה מכך, עת החל בנסיעה לאחור, נתלש הפגוש הקידמי ממקומו.
בנסיבות הללו, ועל אף שהתרשמתי שהמדרגה שנוצרה הנה כתוצאה מעבודה בכביש, דבר המטיל את מירב האחריות על הערייה, לא ניתן לפטור את הגיחון לחלוטין מאחריות, ומצופה כי זו תיבדוק כי שטח התא תקין ואינו מהוה מפגע.
...
משכך, משלא ניתן ליצור הפרדה מוחלטת בין הנתבעות כאשר בוחנים את תקינות פתחי הניקוז, והמדרגה נוצרה כתוצרה מהפרש הגבהים כאמור, אני סבור כי גם לגיחון אחריות, גם אם פחותה משל העירייה לקרות התאונה.
משהגעתי למסקנה, כי העירייה הינה האחראית העיקרית להיווצרות המפגע, נוכח סלילת הכביש בצמוד לתא באופן שיצר את המפגע, אף כי גם לגיחון אחריות המחייבת כי תא הניקוז יהיה תקין ובטיחותי, סבורני כי סביר לחלק את האחריות בין העירייה לגיחון באופן ש 70% מהאחריות תיוחס לעירייה ו30% מאחריות תיוחס לגיחון.
סוף דבר הנתבעות לא צרפו חוות דעת שמאית מטעמן וכן לא ביקשו לחקור את שמאי התובעות ומשכך אני מקבל את הקביעות בה ואת הסכום הנתבע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת שביקשה לחלץ את כלבה , ניסתה להרים את מכסה בור הביוב אך לא הצליחה והוא נפל על בוהן רגלה השמאלית וגרם לה נזק (להלן:"התאונה") טענות הצדדים: טענות התובעת בקליפת האגוז: הנזק שניגרם לה נגרם כתוצאה מהתרשלות הנתבעת, אשר בין היתר, לא דאגה : לקבע את מכסה הביוב בצורה ראויה כך שניתן יהא לדרוך עליו מבלי שיזוז ויסתובב על צידו; שהמדרכה - שהיא שטח צבורי לכל דבר ועניין - תהא נקיה מכל מפגע.
דהיינו, כי העיריה ידעה, או היה עליה לדעת אודות קיומו של המפגע ולמרות זאת לא טיפלה בו. התובעת כשלה לבסס אחריות מצד הערייה שכן כעולה מדוח המוקד שהוצג - מיד כשנודע לעיריה על המפגע היא פעלה להסירו על דרך של גידור המקום.
...
בהינתן הכלל ולפיו ה'עבר מלמד על העתיד', הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל כנדרש במשפט האזרחי ולא הוכיחה כי אכן הנכות הרפואית משפיעה על תפקודה.
סיכום חישוב הנזק: לנוכח כל האמור נזקי התובע בגין התאונה הינם כדלקמן: הפסדי השתכרות עבר (-) ₪ עתיד +פנסיה 55,000 ₪ עזרת זולת עבר 3,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות עבר ועתיד 1,000 ₪ כאב וסבל 25,000 ₪ סה"כ 84,000 ₪ סוף דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 84,000 ₪.
ההודעה לצד ג' נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו