אחריות העירייה על מניעת הצפות

מכאן, למעשה, הכרעה באחריות הנתבעת לניזקי ההצפה הנה פועל יוצא של "מקבילית כוחות" בין שכיחות הארוע לבין האמצעיים שנקטה הערייה למניעת ההצפות, כך ככל שמדובר בארוע חריג ונדיר שגרם את נזק ההצפה הנטל על הערייה יהיה קטן יותר ואילו ככל שמדובר בארוע שיגרתי וצפוי הנטל על הערייה להראות כי האמצעים שנקטה אכן היו סבירים למרות שבכל זאת נגרמה הצפה יהיה כבד יותר.

...

ביחס לסוגיה זו ניתן למצוא תמימות דעים ביחס לכך כי מעבר לחובת הזהירות המושגית והקונקרטית הקבועה בדיני הנזיקין, אין על העיריה אחריות אבסולוטית למניעת הצפות בתחומה.

...

עם זאת, אני סבורה כי נהג התובעת תרם בהתנהגותו לנזקים שנגרמו לתובעת.

אני סבורה כי התנהלות זו מקימה על נהג התובעת אשם תורם בהיקף 40% מהנזק.

סיכומם של דברים- הנתבעת תשלם לתובעת סך של 8717 ₪ , בתוספת אגרת משפט בסך 374 ₪, שכר עד התובעת כפי שנפסק וכן שכ"ט עו"ד בסך 2550 ₪.

בע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגר נבו), נפסק: "...משהוטלה על הערייה, בין יתר חובותיה, החובה החוקית לדאוג לנקוז רחובות העיר, עליה לצפות כי תושביה עלולים להנזק באם לא תקיים את חובתה זו ולא תידאג להקמת תשתית נקוז התואמת את הצרכים במקום...." יחד עם זאת, ברור כי חובתה של הערייה למניעת הצפות של המרחב הצבורי אינה בגדר אחריות מוחלטת, אלא שעל הערייה לנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע הצפה.

...

לגופם של דברים, חרף החקירה הנגדית בעניין לא שוכנעתי כי התובעת 2 נכנסה לשלולית מים באופן מודע ותוך הסתכנות עצמית.

לאור מכלול האמור, התביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבעת בתשלום 26,396 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 5,000 ₪ .

בע"א 2906/01 עריית חיפה נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו) נפסק: "משהוטלה על הערייה, בין יתר חובותיה, החובה החוקית לדאוג לנקוז רחובות העיר, עליה לצפות כי תושביה עלולים להנזק באם לא תקיים חובתה זו ולא תידאג להקמת תשתית נקוז התואמת את הצרכים במקום". בתא"מ (הרצ') 5901-09-18 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' עריית בת ים, (פורסם בנבו) היתייחס בימ"ש להקף חבותה של הרשות המקומית בדברים הבאים: "יחד עם זאת, ברור כי חובתה של הערייה למניעת הצפות של המרחב הצבורי אינה בגדר אחריות מוחלטת, אלא שעל הערייה לנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע הצפה. כלומר, יש לערוך איזון בין החובה הסטאטוטורית של הערייה לדאוג לנקוז הרחובות לבין הפעילות הכלכלית של הגוף השלטוני והאמצעים העומדים לרשותו. מכאן, השאלה האם עמדה או לא עמדה הנתבעת בחובתה הסטאטוטורית אינה נבחנת לפי מבחן התוצאה (דהיינו, עצם ארוע ההצפה) אלא לפי מבחן של הישתדלות, כלומר - האם הערייה, על סמך המשאבים הקיימים לה, הישתדלה באופן סביר לעמוד בחובתה לעניין נקוז הרחובות. (לאיזון בין חובות הגוף השלטוני לאחריותו מכוח חובות אלו ראו ע"א 145/80 שלמה ועקנין נגד המועצה המקומית בית שמש (פורסם במאגר נבו); וכן ראו: ע"א 862/80 עירית חדרה נ' אהרון זוהר (פורסם במאגר נבו)).

...

אציין בעניין זה שמדובר היה במפגע זמני בלבד שהוצב בשטחה של המועצה האזורית ועל כן אין זה סביר שהנתבעת תציב חומה במקום לזמן קצר וקיים גם ספק אם זו היתה מונעת את האירוע נשוא התביעה, כאשר התובעת לא הביאה כל ראיה בעניין זה. למרות שהגעתי למסקנה לפיה האחריות לאירוע נשוא התביעה נובעת כתוצאה מאדמה שנסחפה משטח המועצה האזורית לתוך שטח המועצה המקומית ומשם לבית מבוטח התובעת, התובעת לא הגישה את תביעתה כנגד המועצה האזורית או מי מטעמה.

התובעת בחרה שלא לעשות כן. סוף דבר: לסיכומם של דברים, תביעתה של התובעת כנגד הנתבעת נדחית.

בהתאמה, הודעת צד ג' נדחית ופסק הדין שניתן כנגד צד ד' ביום 11.12.19 מבוטל.

לכן, התביעה הוגשה כנגד הנתבעים 1-2 (להלן: הנתבעים), אשר השכירו לה את היחידה ללא האישורים הנדרשים, וכן כנגד הנתבעת 3 – עירית ראשון לציון (להלן: העיריה), כאחראים לנזקים שנגרמו עקב ההצפה.

למשל, היה על העיריה לפרט האם לצורך הכשרת היחידה למגורים (ככל שהדבר אפשרי) היה על הנתבעים לבצע שינויים במבנה או להתקין בו אלמנטים כלשהם, אשר היה בהם כדי למנוע הצפת היחידה, או להקטין את הנזק אשר נגרם.

...

לאחר שעיינתי בחוות הדעת ושמעתי את חקירתו של השמאי וטענות הצדדים בעניין זה, מצאתי לקבל את האמור בחוות דעתו ובעדותו אודות היקף הפריטים שניזוקו בהצפה, כאשר השמאי הסביר בחקירתו פעם אחר פעם כי בדק את כלל המוצרים המפורטים בחוות הדעת והבחין בנזקים שנגרמו להם כתוצאה מההצפה ועדותו בענין זה לא נסתרה.

אני סבורה כי יש מקום לפצות את התובעת בגין עלות ההובלה (1,120 ₪) שכן מדובר בהוצאה שנגרמה ישירות כתוצאה מהאירוע.

התביעה כנגד הנתבעים 1-2 נדחית.