אחריות העירייה לנזקי הצפות עקב גשמים

המחלוקת בעניינינו נוגעת אך ורק בשאלת האחריות בלבד, קרי האם אחראית הערייה הנתבעת לנזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת עקב ההצפה.

לאור האמור לעיל, סבורני כי הערייה הוכיחה כנדרש כי נקטה באמצעים הסבירים ועמדה במבחן ההשתדלות הסבירה, גם אם במבחן התוצאה, ובשים לב לכמות הגשם שירדה במועד הארוע בפרק זמן קצר, לא נימנעה ההצפה.

...

זאת ועוד, המהנדס טומרינסון העיד כי גם כאשר מתבצעות פעולות תחזוקה שוטפת ופעולות הכנה לפני החורף ובמהלך הגשמים, לא ניתן למנוע לחלוטין את ההצפות: "אנחנו יודעים שאם יש גשם אז יש גם רוחות חזקות וזה מביא זבל והכל יכול לסתום. הקבלן שלנו עובד 24 שעות, הוא לא יכול לעמוד מול כל קולטן ולבדוק אותו. ניקיון קיים אבל אם משהו נסתם עם המים ועם ניילונים אי אפשר למנוע את זה. הכל אפשרי". זאת ועוד, מעדות המהנדס טומרינסון עולה כי תיתכן הצפה גם כאשר המערכת עובדת באופן תקין וגם כאשר אין סתימות כתוצאה מפסולת : " אם מערכת כבר מלאה עם המים שהגיעו יום קודם המערכת צריכה לקלוט את המים, לוקח זמן עד שהמערכת קולטת את המים שנכנסים לתוכה וזה לוקח זמן. אם לא היה שום דבר והכל היה ריק המים היו עוברים. זה בסופו של דבר מערכת ניקוז וזה לא בור פתוח שהמים נכנסים לתוכו" (.

לאור האמור לעיל, סבורני כי העירייה הוכיחה כנדרש כי נקטה באמצעים הסבירים ועמדה במבחן ההשתדלות הסבירה, גם אם במבחן התוצאה, ובשים לב לכמות הגשם שירדה במועד האירוע בפרק זמן קצר, לא נמנעה ההצפה.

לפיכך, התביעה נדחית.

אחריות ערייה לנזקים שנגרמו לרכבים עקב הצפה בתקופה גשומה, זו הסוגיה שעליי לידון בה. רקע לפניי שלוש תביעות שבוב מאוחדות, בגין פיצויים ששולמו על ידי התובעת כלל חברה לביטוח בע"מ לשלושה מבוטחים שרכביהם בוטחו על ידה בפוליסת ביטוח מקיף, בשל ניזקי הצפה שנגרמו לרכבים המבוטחים ביום 31.1.13 בתחומי רחובות הנתבעת, עריית נתניה.

כך למשל ניתן היה להתרשם מעדותו באשר להישנות המקרים ברחוב לוי אשכול והיערכות הנתבעת ביחס לכך, שכן בשולי עדותו ציין העד, כי הקולטנים הקיימים ערוכים לקלוט כמות של גשמים שיורדים בהסתברות של 1:10 שנים בעוד שמקרי ההצפה שאירעו תדירים יותר בייחוד ברחוב זה. אם נסכם לרגע את הדברים, הנתונים הברורים שעלו מדבריו של העד, והם לדידי לב ליבו של העניין הנם אלה: הערייה נוהגת אחת לשנה לערוך נקוי גורף של הקולטנים בחודש ספטמבר, בעת בה ארעו המקרים היערכות הנתבעת מבחינת התחזית היתה בכפוף להנחיות מנכ"ל הערייה בשונה מהמצב העכשוי שההיערכות הנה בכפוף להנחיות מטאורולוג, דוחות הקבלן שצורפו נכתבו בדיעבד ולא כהכנה לארועי ההצפה, בחרוב הצורן ארעו כשבועיים לפני המקרה דנן ארועי הצפה וברחוב לוי אשכול יש הישנות מקרים.

...

התובעת טוענת, כי אינה יודעת וכי אין באפשרותה לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו לאירוע ההצפה, הואיל והנזק נגרם על ידי נכס שלנתבעת ו/או למי מטעמה הייתה שליטה מלאה עליו ועצם המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת ו/או מי מטעמה לא נקטו זהירות, יש להחיל על נסיבות המקרה את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" וכי על הנתבעת נטל ההוכחה שלא הייתה לגבי מקרה זה עובר לתאונה התרשלות שתחויב בגינה.

עם זאת אני סבורה שבמקרה של תביעת הקאיה יש לייחס לנהגת אשם עצמי תורם (עפ"י סעיף 68 לפקודת הנזיקין) בשיעור של 15%, כך שבסופו של יום היא תהיה זכאית לפיצוי חלקי בשיעור של 85% בלבד מהנזק הנתבע.

הגעתי למסקנה זו מאחר והתרשמתי מעדותה של גב' גלבוע שהיא לא נהגה בזהירות המצופה מנהגת בתנאי גשם שתוארו והיה עליה לנקוט משנה זהירות בנהיגתה.

סוף דבר לאור כל המקובץ ולאור העובדה שהנזק אינו שנוי במחלוקת לעיל אני מורה כדלקמן: בתא"מ 57662-05-16 אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 20,030 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר עדה כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

ביום 21.11.2020, בעקבות גשמים עזים, הוצפה הדירה ותכולתה נזוקה.

לכן, התביעה הוגשה כנגד הנתבעים 1-2 (להלן: הנתבעים), אשר השכירו לה את היחידה ללא האישורים הנדרשים, וכן כנגד הנתבעת 3 – עירית ראשון לציון (להלן: העיריה), כאחראים לנזקים שנגרמו עקב ההצפה.

...

לאחר שעיינתי בחוות הדעת ושמעתי את חקירתו של השמאי וטענות הצדדים בעניין זה, מצאתי לקבל את האמור בחוות דעתו ובעדותו אודות היקף הפריטים שניזוקו בהצפה, כאשר השמאי הסביר בחקירתו פעם אחר פעם כי בדק את כלל המוצרים המפורטים בחוות הדעת והבחין בנזקים שנגרמו להם כתוצאה מההצפה ועדותו בענין זה לא נסתרה.

אני סבורה כי יש מקום לפצות את התובעת בגין עלות ההובלה (1,120 ₪) שכן מדובר בהוצאה שנגרמה ישירות כתוצאה מהאירוע.

התביעה כנגד הנתבעים 1-2 נדחית.

התובע טען כי המטע ניזוק בעקבות הצפות חוזרות של מי נגר עילי או מי נקוז בוואדי הסמוך אליו וזאת כתוצאה מהיעדר מערכת נקוז הולמת אשר נימצאת באחריות הנתבעת.

בשל כל אלה, יכולה וצריכה ערייה סבירה לצפות כי התרשלות מצידה בבצוע הפעולות הנדרשות להקמה, לתחזוקה ולהתאמה של תשתית הנקוז העירונית, לרבות על דרך של מחדל, עלולה לגרום נזקים למבנים ולתושבים כתוצאה מהצפה.

בנוסף לכך, מאחר ואחריותה של רשות מקומית אודות תקינותם והתקנתם של מערכות נקוז ברחובות הנמצאים בתחומה מוטלים עליה מכוח חובה סטאטוטורית המנויה בסעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש], וכן מעיון בשלושת חוות דעת המומחים אשר הוגשו בתיק זה, הן על ידי הצדדים והן המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט, עולה כי הנזקים נגרמו למטע הזיתים בעקבות זרימת מי הנגר העיליים אל תוך חלקה 43.

אולם, להבדל זה אין השפעה על סמכותו של שמאי מקרקעין לחוות את דעתו אודות שווי העצים שניזוקו וקבילותה של חוות דעתו, בין אם זה במקרה של הפקעה ובין אם מדובר בנזק אשר נגרם לעצים בעקבות זרם הנוצר ממי הגשמים (ראו לעניין זה גם רע"א 4285-16 סמיר סלאח סולטאן נ' מקורות חברת מים בע"מ ; ע"א (חיפה) 53287-06-17 עבדללה אבו זיד נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ).

...

  סיכום: מכל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת בזה, תוך הסתמכות על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר היא סבירה ביותר, עמדה בחקירה הנגדית ולא נתגלו בה כל פרכות.

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי האחריות לנזק שנגרם לתובע מוטל על הנתבעת, אשר לא התקינה מערכות ניקוז הולמות או לא דאגה לתקינותם ; ולאחר שביהמ"ש שקל וערך את האיזונים הראויים בין טיעוני הצדדים, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 22,000 ש"ח בגין הנזקים אשר נגרמו לתובע וזאת בהסתמך על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

כמו כן הנני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך של 1,632.29 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה במלואה ע"י התובע ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,637 ₪.

רכב ניכנס לשלולית שנוצרה במהלך גשם שוטף, האם יש להטיל על הערייה אחריות לנזק לרכב? נסיבות המקרה ביום 24.3.19, במהלך גשמים עזים בעיר שדרות, נהג בנה של התובעת, יוסי, ברכב ברחוב מבצע סיני בעיר.

השמאי ציין כי הרכב ניזוק עקב הצפה על הכיסאות, וממצא זה תואם לעדות התובע כי מים חדרו לתוך הרכב והיה קשה לפתוח את הדלתות.

התובעת טענה רק לרשלנות הערייה, אולם לא עמדה בנטל להוכיח טענה זו. גם אם במקום היו הצפות ספורות קודמות, לא הוכח כי כל ארוע גשם שיגרתי מוביל להצפה במקום הנידון.

...

לאור מסקנה זו מתייתר הצורך לדון בגובה נזק, אולם יובהר כי לא הוכח נזק עקיף של השכרת רכב ולא ניתן לעתור לפיצוי מעבר לנזק לרכב שנתבע לרכב בסך 42,884 ₪ ושכר טרחת השמאי.

סוף דבר עצם היווצרות השלולית לא מעידה בנסיבות העניין על רשלנות העירייה.

על כן, התביעה נדחית.