ס' 9 לנספח ב במיפרט מכר: "אין החברה אחראית לגוונים של הפריטים והתאמתם ההדדית. הדבר אמור לגבי פריטים המסופקים על יד החברה והן לגבי פריטים המסופקים ע"י הקונה.". ס' 10 לנספח ב' במיפרט המכר: "אין החברה אחראית לאספקת פריטים, מוצרים או חומרים אשר נבחרים על יד הקונה ואשר אזלו ממלאי הספק והחברה, במקרה זה יסופקו פריטים, מוצרים או חומרים שווי ערך". ס' 23: "באבן טבעית, ריצוף וחפוי יתכנו הבדלי מירקם, גוון, גידים, "עיניים" וכו', ואין לראות בכך ליקוי.
מכתב מיום 26.3.12 מעירית קריית ביאליק ממוען לועד הבית ברח' סתוונית 4 שם נכתב כי הערייה אינה אחראית על אף אחת מהסיבות אותן מונה היזם שמעכבות לכאורה את מסירת הפרויקט ואיכלוסו, כי בסיור שנערך במקום נמצא שטרם הושלמו עבודות רבות והמתחם כולו אינו ראוי לאיכלוס.
בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס שבו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ע"א 5602/03 - אבי ושרה סגל ואח' נ. שו"פ לישראל בע"מ (ניתן ביום 28/2/05).
...
כך למשל ניתנה ההזדמנות לבצע את תיקוני הריצוף בדירה מה שבסופו של דבר אך הגדיל את היקף הליקוי בגין פריט זה. כמו כן, מטענות הצדדים עולה בירור כי התובעים איבדו את אמונם בנתבעים וכי מערכת היחסים ביניהם עוינת.
בשים לב לכל האמור לעיל ומשקבעתי אחריותם של הנתבעים 1-2 , יש לחייבם בפיצוי התובעים בנזקיהם כפי שפורט לעיל.
סוף דבר,
אני מחייבת את הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הסכומים הבאים :
פיצוי (כולל פינוי) בהתאם לחוו"ד מומחה סך של 60,283 ₪;
איחור במסירה: 3,150 ₪;
ירידת ערך: 2,500 ₪;
נזק לא ממוני - עגמת נפש סך של 5,000 ₪.