מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות הנתבעת לשריפה במטעי אבוקדו של קיבוץ דפנה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

]המשנָה לנשיא מ' נאור: המערערת, חברת "ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ" שיפתה את קבוץ דפנה בגדרה של פוליסת ביטוח, בגין אש שאחזה במטעי האבוקדו של הקבוץ בצהרי יום 31.7.2002.
מסקנתו של בית המשפט, שהובאה בתמצית בפתח הדברים, היתה זו: "הנטל לשכנע באחריותה של הנתבעת לשריפה מוטל על כתפי התובעת, המבקשת להוציא מחברתה. הוראת סעיף 39 לפקודת הנזיקין, המעבירה את הנטל לנתבע להראות מדוע לא התרשל, אינה חלה בעניינינו, ולו מכיוון שלא עלה בידי התובעת להוכיח, כי האש פרצה ממקום המצוי בשליטת הנתבעת. הנטל נותר, איפוא, רובץ לפתחה של התובעת, וזו לא הרימתהו. לא עלה בידיה להוכיח, כי האש פרצה מן השער. לא עלה בידיה להראות, כי האש פרצה כתוצאה מעבודתו של מסגר של הנתבעת, בעת שעמל על החלפת השער הישן בחדש תוך שהפעיל רתכת. מאידך, אף שלא צריכה היתה לעשות כן, היתה זו דוקא הנתבעת שהניחה לפניי ראיות, המלמדות כי האש פרצה שלא מאיזור השער, כי אם ממקום אחר, המצוי בשליטתו של קבוץ שכן (שניר), ככל הנראה כתוצאה מרשלנות של מטיילים ששהו במקום. מכל הטעמים הללו מצאתי לדחות את התביעה." בית המשפט הסתמך על שני אדנים: האחד הוא עמדת חוקר השריפות איתן סוקולובסקי; השני - עדותו של הרתך, דוד כהן שמו, שהיה אזרח עובד צה"ל. אפתח בעדותו של כהן.
קביעה זו התבססה גם על עדותו של הרתך, שבית המשפט קמא נתן בה אמון, ועל כן אין מקום להתערב בה. באשר לחלופה השנייה, תחילה התלבטתי האם יש מקום להחזיר את בירורה לבית המשפט קמא – נוכח העובדה שהקביעה בפסק הדין לפיה השריפה יצאה משדות המרעה של קבוץ שניר – היא קביעה המוטלת בספק, ואף באת-כוח המשיבה התקשתה להגן עליה בטיעון בעל-פה. ככל הנראה, בית המשפט קמא אימץ בעיניין זה את עמדת המדינה בסיכומים שהגישה לו, לפיה "מכל העדויות שהובאו בפני ביהמ"ש" עולה כי האש התפשטה משדה בור שהיה מצפון למטעי הנתבעת, שהינו "שטח המרעה של קבוץ שניר" (פסקות 85-83, 96 לסכומי המדינה בבית המשפט קמא).
...
אף-על-פי-כן, בסופו של דבר, כמו חברתי, לאחר שעיינתי בראיות שהציגה המערערת בפני בית המשפט קמא הגעתי לכלל דעה שאף אם קביעה זו מעוררת שאלות הרי שמכל מקום המערערת לא הצליחה להוכיח כי האש פרצה במקרקעין השייכים למשיבה או נתפשים על-ידה.
אשר על כן, אני סבורה כמו חברתי כי המערערת כשלה להוכיח כי מקור השריפה היה בשטחי המדינה.
סוף דבר בתחילתו: נטל ההוכחה היה מוטל על שכמה של המערערת, והיא לא צלחה להרימו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

התובעת נתלית ביסודות אחדים על מנת להשתית את אחריות הנתבעת לשריפה: ראשית היא טוענת, כי השריפה החלה במקום בו מצוי שער כלשהוא שהציב צה"ל בסמוך לקבוץ, על מנת למנוע גישה לכביש המערכת.
שנית טוענת התובעת, כי אף שהנטל מונח על כתפי הנתבעת – עלה בידיה שלה להוכיח, שהשריפה נגרמה כתוצאה מעבודתו של מסגר מטעם הנתבעת, שעשה שימוש ברתכת בעת שבקש להחליף את השער הישן בחדש, וכך החלה השריפה, שפשטה לעבר מטעי הקבוץ וכילתה בהם את זעמה.
שטחים אלה, כך מציין החוקר, "משובשים בעשבייה וקוצים יבשים, שטחים אלו מפרידים למעשה בין גדר ציר המערכת לבין מטעי אבוקדו של קבוץ דפנה" (ס' 2.2 לדו"ח).
...
לבסוף הנני דוחה את טענת התובעת, זו שביקשה לייחס לנתבעת אחריות לאש ולנזקיה, משום שלא קיימה אחר חובותיה שלפי חוק למניעת שריפות בשדות, חוק המטיל עליה אחריות למינוי מפקחים וכד'.
סוף דבר, משום כל הטעמים הללו הנני דוחה את התביעה.
התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עורכי דין בסך של 20,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ג, 13 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו