להוכחת טענותיה הביאה המאשימה את העדים להלן:
ניצה כהן, אמם של הילדים צילמה את התחנה ת/27, ת/28, ואחיה גיא כהן שהיה עמה באותו היום ציין כי ישבו יחד בתחנה, התחנה התחילה להתנדנד וזזה, נבהלו ויצאו ממנה ואז הייתה רוח – והתחנה עפה.
ג.ע.ת 3, מר מרדכי כהן, תושב קרני שומרון ועובד בחברה הכלכלית מזה 5 שנים בתפקיד של מנהל מפעיל הבריכה, שימש כאיש מקצוע בבית המלאכה של עבודות העץ השונות של החברה הכלכלית.
הוא אף לא זכר כי נאשם 2 פנה אליו לאחר הארוע וביקש ממנו לקחת איש מיקצוע אשר ייקבע את התחנה שנפלה מכיוון שאינו סומך על נאשמת 1, והתרשמתי "שהשתדל" לא לזכור, ולא לפגוע, אולי משום שלא נקבעו קריטריונים סביב אחריות מחלקת מהנדס המועצה, אם כי מהנדסת המועצה צריכה הייתה לפקח על ביצוע העבודה ממחלקת ההנדסה של המועצה.
...
טז.אני מקבלת את דבריו שלא הנחה כיצד לחבר את התחנה שהועברה ודוחה הטענה שלא התבקש להנחות.
כ.את ההסבר כי התקשה לשכור יועץ חיצוני ולכן נוצר קושי לרשום החב' אצל רשם הקבלנים איני מקבלת ורואה בהימנעות פעולה בניגוד לאינטרסים של החברה הכלכלית.
סוף דבר, וכפי שהועלה בפירוט רב, מורשעים כל הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום.
את בקשתו של עוה"ד עדיני, בשלב זה אינני מקבלת.
