אחריות המעביד לתנאי עבודה בטוחים

המעביד אחראי לספק תנאי עבודה בטוחים, המשחק היה חלק מהעבודה, ברם אני תוהה האם בפניית המעביד לגוף ספורטיבי מקצועי אשר ניהל את הליגה, לא יצא המעביד ידי חובתו.

...

לו הייתה התביעה מתקבלת, היה זכאי התובע ל-120,000 ₪.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעות ומאליה נדחית ההודעה לצד שלישי.

משבחר התובע לנהל תביעתו עד תום וזו נדחתה, אין מנוס אלא לחייבו בהוצאות משפט.

האחריות של המעסיק הייתה לדאוג לתנאי עבודה בטוחים, ולכן שהטרקטור יעמוד בתנאים הנדרשים על פי דין.

...

לצד זאת קיימים שני שיקולים נוספים לפיהם ככלל ראוי לגזור עונש הכולל מאסר בפועל, וכי נסיבותיו האישיות של הנאשם אינן בעלות משקל רב. כך הבהיר את הדברים לאחרונה כב' השופט מ' מזוז בבע"פ 10152/17 ‏מדינת ישראל נ' ח'טיב (10.5.18): "על רקע זה התגבשו בפסיקה שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים קטלנית: האחד, ראוי לגזור על הנאשם עונש חמור, הכולל השתת עונש מאסר בפועל והרחקה מן הכביש לתקופה ארוכה, וזאת משיקולי הרתעה ובשל כיבוד עקרון קדושת החיים. השני, ככלל נסיבותיו האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם על ידי אנשים נורמטיביים. השלישי, אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות". בכל הנוגע לדרגת רשלנותו של הנאשם, סבורני כי אין המדור ברף רשלנות גבוה מאוד כטענת המאשימה, אלא ברף רשלנות בינוני-גבוה.

סבורני כי בהינתן הפער המתואר לעיל הרי שיש מקום לתת משקל משמעותי לעונש אשר הוטל על נאשם 1 בעת גזירת עונשו של הנאשם ולהקל בעונשו של הנאשם במידה מסוימת.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בחלקו הנמוך יחסית של המתחם.

סוף דבר – בעניין שני הנאשמים אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 1: 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות, על פי האמור בחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

עוד נטען כי התובע לא הביא לעדות עדים נוספים בענין זה. לחלופין נטען, כי יש להטיל על התובע את חלקה של הנתבעת 1 באחריות לקרות התאונה, כחברת כח האדם שהעסיקה את התובע ואשר היתה אמורה לספק לו תנאי עבודה בטוחים.

סיכומם של דברים הוא כי הקב"ט התרשל כלפי התובע ולנתבעת שהעסיקה אותו אחריות שילוחית להתרשלותו זו. מבלי לגרוע מכך ולמעלה מן הצורך, ביחס לאחריותה הישירה של הנתבעת כלפי התובע, יש לזכור, כי הלכה פסוקה היא כי מעביד חב בחובת זהירות מוגברת, בין היתר, לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום עבודתו ולהנהיג שיטת עבודה בטוחה (ראו ע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3) 345 (1993); ע"א 1815/09 סופריור כבלים בע"מ נ' אלבז [27.12.10]).

...

לאחר שצפיתי בתמונות הצבעוניות של הצלקות, ושמעתי את עדות התובע וטיעוני הצדדים בענין זה, הגעתי למסקנה כי הנכות התפקודית שיש ליחס לנכותו הרפואית של התובע היא נמוכה משמעותית ממנה ושיעור הגריעה מכושר השתכרותו נמוך אף יותר (כמפורט להלן).

לאחר ששקלתי את הראיות והעדויות ואת טענות הצדדים ביחס לבסיס שכרו של התובע הגעתי למסקנה כי יש להעמידו על שכרו נכן להיום בסך של 11,500 ₪, שכן אפשרויות הקידום שלו מעבר לכך נותרו תיאורטיות למדי.

סיכומם של דברים הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בהתאם לפירוט להלן: הפסד שכר לעבר 4,300 ₪ אובדן כושר השתכרות 20,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות 500 ₪ עזרת הזולת 500 ₪ כאב וסבל 35,000 ₪ ניכוי תגמולי מל"ל (במעוגל) (2,100 ₪) סה"כ (במעוגל) 58,000 ₪ הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 58,000 ₪ ותישא בהוצאות משפט (אגרה ומומחים) וכן שכ"ט עו"ד בסך של 20% מסכום הפיצוי.

טענות הצדדים התובע טוען כי הנתבעות נושאות באחריות על ארוע התאנה בהיותן אחראיות על ביטחונו ושלמות גופו וכן מחויבות לספק לו סביבת עבודה בטוחה ותנאי עבודה בטוחים.

הפסיקה הכירה בכך כי על מעסיק "לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימליים. בתוך כך, על המעביד לספק סביבת עבודה בטוחה, להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה ובתהליך העבודה, להנהיג שיטות עבודה נאותות ולפקח על ביצוען" (ע"א 1815/09 סופריור כבלים בע"מ נ' אלבז, פסקה 7 (27.12.2010) (להלן "עניין אלבז")).

...

לסיכום, יש לקבוע כי הנתבעות הפרו את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובע, וכי ישנו קשר סיבתי בין התרשלותן לבין הנזקים שנגרמו לתובע.

על אף האמור אני סבורה כי את הגריעה מכושר השתכרותו של התובע יש להעמיד על מחצית הנכות הרפואית.

הנתבעות תשלמנה לתובע את הסכום האמור בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בתוספת מע"מ והוצאות משפט.

בשל היות המעביד אחראי להנהיג תנאים ושיטות עבודה בטוחים, ההנחה היא שהסיכון שגרם לפגיעה נוצר ע"י המעביד, ללא תרומה מצד העובד, שבלהט עבודתו עשוי לטעות בשקול הדעת, דבר שאינו בהכרח מהוה רשלנות תורמת.

...

ועוד, בהיעדר כל טענה או עדות אחרת מצד המעביד אני מקבל גם את טענת התובע שלו היה פונה למעביד באיזו טרוניה או בדרישה לכפפות, היה מפוטר לאלתר.

הוצעו לתובע מספר מקומות עבודה בתחום הטכני ובסופו של דבר, בחודש פברואר 2017, השתלב במשרת הרכבה במפעל אלומיניום "מרכיבים" בתפקיד מרכיב גומיות לתריסים ומסייע בהסעות.

סיכום הפסדי שכר ופנסיה לעבר - 394,899 ₪ הפסדי שכר ופנסיה לעתיד - 63,243 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד - 7,000 ₪ עזרת צד ג' לעבר ולעתיד - 20,000 ₪ כאב וסבל - 75,000 ₪ _____________________ סיכום ביניים - 560,142 ₪ ניכויים - (146,250) ₪ _____________________ סה"כ - 413,892 ₪ סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעות תשלמנה לתובע, יחד ולחוד, את הסך הנ"ל בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% ובתוספת הוצאות משפט, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.