מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות המדינה לנזקי גוף שנגרמו עקב ירי חיילי צה"ל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מפגיעה של רימון גז שנורה על חיילי צה"ל במחסום טייבה – טול כרם, המכונה "שער אפרים" (להלן: "המחסום").
בודאי שלאחר תיקון מספר 4 שהרחיב את הפירוש שניתן לביטוי זה וצמצם באופן משמעותי את אחריות כוחות הבטחון הפועלים במסגרת העימות עם הפלשתינאיים (בג"צ 8276/05 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' שר הבטחון (פורסם בנבו, 12.12.06); רע"א 3866/07 בעיניין אלמקוסי), יש לקבוע כי ארוע של ירי רימוני הגז כתגובה להתפרעות חמורה של ההמון וכשנשקף איום ממשי על חייהם ושלומם של החיילים, הוא בגדר "פעולה מלחמתית" (השוו: ת"א (מחוזי-י-ם) 27183-05-13 אלתמימי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.02.17); ת"א (מחוזי-י-ם) 8538-08-10 גת נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.05.15); ת"א (מחוזי-י-ם) 6506/04 בצארנה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.09.09)).
...
עדותו גם נתמכת מעדותו של אור ומהדו"ח שנכתב על ידו בזמן אמת, כשלעניין זה, עדותו כי רשם את הדו"ח סמוך לאירוע, ולכל המאוחר למחרת יום האירוע מקובלת עלי.
הטענה כי מדובר היה במריבה של הפועלים בינם לבין עצמם, והם יידו אבנים אלו על אלו, לא רק שאינה מסתברת, אלא שאיני מקבלה ואני מבכר את עדויות עדי הנתבעת בעניין זה. בחינת מטרת הפעולה, זהות מבצע הפעולה, משך הפעולה, מקום האירוע, והסיכון שנשקף לאנשי כוחות הביטחון (המבחנים שנקבעו לעניין זה בע"א 1459/11 עזבון המנוח חרדאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.06.13)), כל אלו מביאים למסקנה כי אירוע זה, בנסיבותיו המפורטות, בא בגדר "פעולה מלחמתית" כמשמעותה בסעיף 5 לחוק הנזיקים, שמשמעותה, בהתאם לתיקון מספר 4 לחוק משנת תשס"ב-2002: "לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה, בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף". ירי שנעשה כנגד התפרעות המונית הכוללת זריקות אבנים ובקבוקים על אנשי כוחות הביטחון, כמו גם כנגד ניסיון לעבור גדר במחסום, באה בגדרי "פעולה מלחמתית" עוד עובר לתיקון מספר 4 הנ"ל, שכן מדובר באירוע מבצעי שבו כוח צבאי נתון לסכנה והוא מפעיל את כוח האש שבידו כדי להגן על עצמו או על הביטחון באזור (ראו למשל: ע"א 5964/92 עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 1 (2002); ע"א 542/75 עטאללה נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(2) 552 (1977)).
סופו של יום אפוא, דין התביעה להידחות, הן בשל אי הוכחת רשלנותה של הנתבעת, והן נוכח החסינות העומדת לנתבעת לפי סעיף 5 לחוק הנזיקים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע איבד את עינו ונפגע קשה בפניו והוא תובע לפצותו בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו. הצדדים חלוקים באשר לנסיבות שהביאו לירי על התובע ובאשר לאחריותה של המדינה בנזיקין.
המדינה טוענת כי הירי בוצע במסגרת "פעולה מלחמתית" המקנה לה פטור מאחריות בנזיקין בהתאם לסעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב– 1952 (להלן: חוק הנזיקים האזרחיים) וכי מכל מקום היא לא התרשלה משום שהירי בוצע לאחר שהתובע קפץ על החייל, צעק "אללה אכבר" וניסה לחטוף את נשקו.
בכל הנוגע לתיאום הגרסאות, התובע מפנה לעדות של החייל היורה בה הוא אומר תחילה כי הוא לא דיבר עם המג"ד בקשר לארוע אלא רק במסגרת התחקיר הצבאי והדיווח לחפ"ק סמוך לארוע (עמ' 62 שו' 29 ) ואילו לאחר שהוא עומת עם העדות של המג"ד לפיה המג"ד הוא יצר עימו קשר קודם להכנת התצהיר, שינה, כך לטענת התובע, החייל, את גירסתו ואישר כי הוא נפגש עם המג"ד יחד עם עורך הדין, באיזור הארוע במסגרת צבאית ושם הם הצביעו על המפות, והראו כיצד ניכנסו לכפר ואיפה היה הירי (עמ' 63 שו' 22-23).
...
לנוכח כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי התובע נורה בעת שניסה לחטוף את נשקו של החייל תוך שהוא צועק "אללה אכבר". רשלנות משהגעתי למסקנה כי עומדת למדינה חסינות, מתייתר הצורך לדון בשאלת הרשלנות.
סוף דבר התביעה נדחית.
נוכח הפגיעה הקשה שנגרמה לתובע, ומוגבלותו שיכול שגרמה לאי הבנת הסיכון שיצר במעשיו, התובע ישלם למדינה הוצאות בסכום מופחת, בסך כולל של 3,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מבוא התובע, יליד 1961, תושב טול כרם, הגיש תביעה זו נגד הנתבעת לפצותו בגין ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות ארוע שהתרחש ביום 4.4.2004.
כפי שיפורט להלן, מן העדויות של עדי הנתבעת, הנתמכות ביומני המבצעים, עולה כי גם אם התובע נורה ונפצע מירי חיילי צה"ל, הירי היה בנסיבות בהן עומדת לנתבעת הגנת "פעולה מלחמתית". פעולה מלחמתית סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים מסייג את אחריותה של המדינה בנזיקין, וקובע כך: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל". ההגדרה של פעולה מלחמתית שונתה מספר פעמים במהלך השנים.
...
לנוכח כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי ככל שהתובע נפגע מירי של חיילי צה"ל מתוך המארב שהוקם בבית משפחת אבו שריפה, מדובר ב"פעילות מלחמתית" המקימה חסינות למדינה.
סוף דבר לא עלה בידי התובע להוכיח כי נפגע מירי של חיילי צה"ל, ואף לו היה הדבר מוכח, שוכנעתי כי פעולת חיילי צה"ל הינה בגדר הפטור הקבוע בסעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים.
נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע הנו תושב השטחים, החי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, ומתגורר ב- "וואד אשטנה שליד הכפר דורא", תובע את מדינת ישראל בשל ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעת פעילות צה"ל באיזור.
בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת את האמור בכתב התביעה, ובין היתר, טענה הנתבעת, כי סכויי הגנתה בנסיבות התובענה הינם מצוינים שכן עסקינן בפעולה מלחמתית מובהקת, אליה נקלעו כוחות צה"ל, ועל כן דין התביעה להיות מסולקת על הסף לאור סעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים [אחריות המדינה], תשי"ב-1952.
עוד טוען התובע, כי המדינה לא הציגה אף לא בדל ראייה, וזאת חרף הזמן הממושך שעמד לרשותה, לכך שעסקינן בפעולה מלחמתית מובהקת, וכי למעשה אין חולק כי התובע נורה ע"י חייל צה"ל, ומפנה לפסיקה המצביעה על כך כי בנסיבות דומות התובעים יהיו פטורים מתשלום אגרה והוצאות משפט.
...
בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת את האמור בכתב התביעה, ובין היתר, טענה הנתבעת, כי סיכויי הגנתה בנסיבות התובענה הנם מצוינים שכן עסקינן בפעולה מלחמתית מובהקת, אליה נקלעו כוחות צה"ל, ועל כן דין התביעה להיות מסולקת על הסף לאור סעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים [אחריות המדינה], תשי"ב-1952.
דיון הכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בשים לב לעובדות המתוארות בכתב התביעה, למקום מושבו של התובע, לעובדה כי התובע לא הצביע על בעלותו בנכסים במדינת ישראל (ובכלל) מהם תוכל הנתבעת להיפרע, ולטענות ההגנה של הנתבעת בדבר פעולה מלחמתית מובהקת (הגם שאינני קובעת דבר באשר לטענה זו במסגרת החלטתי זו), הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, תוך קביעת סכום הפקדה אשר, לטעמי, לא יהיה בו כדי למנוע מן התובע את זכות הגישה לערכאות.
סוף דבר לפיכך, בנסיבות העניין, ולצורך איזון הוגן בין השיקולים השונים, הנני מעמידה את סכום הערובה על סך של 15,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, שתופקד עד ליום 30/7/14.
המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

השאלה הדרושה הכרעה בעניינינו, האם הנתבעת אחראית לניזקי הגוף שנגרמו לתובע מירי חיילי צה"ל או שהיא פטורה מאחריות מאחר והירי בוצע במסגרת "פעולה מלחמתית" של צה"ל בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הנזיקים האזרחיים").
מבוא וטענות הצדדים התובע הגיש תביעה לפצוי בגין נזק גוף, בה נטען כי פציעתו נגרמה עקב ירי חיילי צה"ל, במחסום עינב וביסס תביעתו על עוולת הרשלנות ועל עוולת הפרת חובה חקוקה.
...
לאחר ששמעתי את העדויות וצפיתי בסרטון המתעד את האירוע לא השתכנעתי כי אכן החיילים ראו בתובע איום ממשי וכי פעולתם נעשתה על מנת לסכל פעילות עוינת ממנה חששו.
בעדויותיהם של החיילים התגלו סתירות רבות שבסופו של דבר מובילות למסקנה כי מדובר באירוע מצער בו טעה החייל בעמדת השמירה וחשב כי מדובר במי שמנסה כטענתו לסכן את החיילים בעמדת הבידוק.
סוף דבר בנסיבות אלה, אני מורה על דחיית הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו