התובע הנו תושב השטחים, החי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, ומתגורר ב- "וואד אשטנה שליד הכפר דורא", תובע את מדינת ישראל בשל ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעת פעילות צה"ל באיזור.
בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת את האמור בכתב התביעה, ובין היתר, טענה הנתבעת, כי סכויי הגנתה בנסיבות התובענה הינם מצוינים שכן עסקינן בפעולה מלחמתית מובהקת, אליה נקלעו כוחות צה"ל, ועל כן דין התביעה להיות מסולקת על הסף לאור סעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים [אחריות המדינה], תשי"ב-1952.
עוד טוען התובע, כי המדינה לא הציגה אף לא בדל ראייה, וזאת חרף הזמן הממושך שעמד לרשותה, לכך שעסקינן בפעולה מלחמתית מובהקת, וכי למעשה אין חולק כי התובע נורה ע"י חייל צה"ל, ומפנה לפסיקה המצביעה על כך כי בנסיבות דומות התובעים יהיו פטורים מתשלום אגרה והוצאות משפט.
...
בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת את האמור בכתב התביעה, ובין היתר, טענה הנתבעת, כי סיכויי הגנתה בנסיבות התובענה הנם מצוינים שכן עסקינן בפעולה מלחמתית מובהקת, אליה נקלעו כוחות צה"ל, ועל כן דין התביעה להיות מסולקת על הסף לאור סעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים [אחריות המדינה], תשי"ב-1952.
דיון הכרעה:
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בשים לב לעובדות המתוארות בכתב התביעה, למקום מושבו של התובע, לעובדה כי התובע לא הצביע על בעלותו בנכסים במדינת ישראל (ובכלל) מהם תוכל הנתבעת להיפרע, ולטענות ההגנה של הנתבעת בדבר פעולה מלחמתית מובהקת (הגם שאינני קובעת דבר באשר לטענה זו במסגרת החלטתי זו), הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, תוך קביעת סכום הפקדה אשר, לטעמי, לא יהיה בו כדי למנוע מן התובע את זכות הגישה לערכאות.
סוף דבר
לפיכך, בנסיבות העניין, ולצורך איזון הוגן בין השיקולים השונים, הנני מעמידה את סכום הערובה על סך של 15,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, שתופקד עד ליום 30/7/14.
המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.