אחריות המדינה לנזק שנגרם לרכב חונה עקב מרדף משטרתי

כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 22/08/21 בשעה 23:45 או בסמוך לכך, ברחוב הכובשים 3 זכרון יעקב, חנה רכב מסוג יונדאי i25 ל.ז. 6391639, השייך לגב' שי לוי.

בשל קריאת חברת "פוינטר", שדיווח על תקיפת מחשב ופריצה לרכב, החל מרדף משטרתי שנערך על ידי שוטרים שמילאו תפקידם כדין ונסעו אחר הרכב בכביש 6 לכיוון דרום בסמוך למחלף עירון.

כך גם הנזק שניגרם איננו בלתי הפיך והרכב לא עבר לשטחים.

עוד נקבע, כי "ראוי להחמיר עם נהגים צעירים אשר אינם בעלי כישורי נהיגה הנוטלים לעצמם את החרות, נוהגים בכלי רכב, ומסכנים בהתנהלותם את עצמם ואת כלל משתמשי הדרך. לדאבון הלב אירועים אלה מסתיימים לא פעם בפגיעות בגוף ובנפש ואף בקטילת חיי אדם" (עפ"ת (מחוזי חי') 2405-06-18 נאיל סולטאן נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (20.06.2018).

המערער היתנגש בניידת המישטרה, חסם נתיב נסיעה וגרם לניידת נוספת להתנגש במכוניות שחנו בצד הדרך, אז החל להמלט רגלית ונתפס בידי השוטרים.

  בעניינינו, באשר לנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירות, אזקוף לזכותו של הנאשם את הודאתו ולקיחת אחריותו בעבירות בהן הורשע בכתב האישום המתוקן ואת החסכון בזמן השפוטי.

...

בנסיבות אלה, לאור החומרה היתירה בהצטיידות במחשב רכב לשם ביצוע הגניבה המצביעה על תכנון מוקדם, לאור העובדה שהנאשם נכנס למדינה שלא כחוק ולא לשם עבודה לגיטימית כי אם לשם ביצוע עבירות חמורות שהוגדרו מזה שנים רבות "מכת מדינה", סבורני שמתחם העונש ההולם הינו 12-24 חודשי מאסר בפועל.

         "ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" – אם תרצה פשרה – של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון.

על כן, בהתחשב בחומרת המעשים שביצע הנאשם לאחר תכנון מוקדם ותוך הצטיידות בכלי פריצה לרבות מחשב רכב, בנסיבותיהם בהם לא הסתפק הנאשם בגניבת הרכב וניהל מרדף, במידת אשמתו של הנאשם, בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 14 חודשים אשר יחושב ממועד מעצרו 22.08.2021.

בהמשך אותו הערב, טיפס הנאשם על גדר ההפרדה ונפגש עם האחר, אשר הסיע אותו לשכונת פיסגת זאב בירושלים, שם חנה רכב מזדה 3 שנת 2016, אשר נרכש שבוע קודם לכן ב-76,000 ₪.

בניסיונו לעקוף את המחסום, היתנגש הנאשם ברכב המשטרתי וגרם נזק לרכב, וחבלות לשוטר שבתוכו.

ברם, עיון בהם מלמד כי הם שונים בתכלית מהמקרה שבפני, הן בשל כך כי מדובר היה בבריחה משוטרים מבלי שקדם למרדף ביצוע פשע, והן, ובעיקר, בשל כך שרמת הסיכון שנשקפה ממעשיהם של הנאשמים באותם מקרים הייתה נמוכה פי כמה מאשר במקרה זה. כך, בע"פ 10340/07 מדינת ישראל נ' חובלשוילי (פורסם בנבו, 6.02.08), לא נתן הנאשם זכות קדימה לרכב אחר, ואף חצה שני צמתים ברמזור אדום.

לצד זאת יש לציין את הנזק שניגרם ממעשי הנאשם - הן לרכב הגנוב שהושבת כליל, הן לכלי הרכב שנפגעו תוך כדי מנוסה וניזוקו קלות, והן לנזק הקל שניגרם לאחד מנוסעי אותם כלי רכב שנפגעו – ואת הנזק הרב שיכול היה להגרם גם לפגיעה בגוף ובנפש ונמנע אך בדרך נס. בשים לב איפוא לכל האמור, לנסיבות החמורות של ביצוע העבירות השונות, בכללן נסיבות הנהיגה המסוכנת שבאה אחרי פריצה וגניבת רכב בדרך מתוחכמת, ותוך כניסה לישראל שלא כדין; בשים לב לערכים המוגנים שנפגעו ולמדיניות הפסיקה הנוהגת במקרים דומים (בכלל זה הפסיקה שהובאה בת"פ (מחוזי-ים) 3236-09-21 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 6.01.22, טרם פורסם)), אני סבור כי מיתחם העונש ההולם מקרה זה בנסיבותיו נע מ-36 ל-60 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, פיצוי לנפגעים, ושלילת רישיון נהיגה.

הנאשם, יליד 2002, צעיר כבן 18.5, יתום מאב ומאם, ואחראי על כלכלתם של שלושת אחיו הקטנים (אחים מאב ומאם), בני ה-17, 15 ו-14.

...

הערעור נדחה.

לצד זאת יש לציין את הנזק שנגרם ממעשי הנאשם - הן לרכב הגנוב שהושבת כליל, הן לכלי הרכב שנפגעו תוך כדי מנוסה וניזוקו קלות, והן לנזק הקל שנגרם לאחד מנוסעי אותם כלי רכב שנפגעו – ואת הנזק הרב שיכול היה להיגרם גם לפגיעה בגוף ובנפש ונמנע אך בדרך נס. בשים לב אפוא לכל האמור, לנסיבות החמורות של ביצוע העבירות השונות, בכללן נסיבות הנהיגה המסוכנת שבאה אחרי פריצה וגניבת רכב בדרך מתוחכמת, ותוך כניסה לישראל שלא כדין; בשים לב לערכים המוגנים שנפגעו ולמדיניות הפסיקה הנוהגת במקרים דומים (בכלל זה הפסיקה שהובאה בת"פ (מחוזי-ים) 3236-09-21 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 6.01.22, טרם פורסם)), אני סבור כי מתחם העונש ההולם מקרה זה בנסיבותיו נע מ-36 ל-60 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, פיצוי לנפגעים, ושלילת רישיון נהיגה.

השתלשלות העניינים הדיונית שקדמה להגשת תובענה זו בטרם נצלול לניתוח הראייתי, נפרט תחילה את גלגוליה של התובענה דנן עד שהגיעה לפתחו של בית משפט זה: תחילה, ניפתחה התובענה במסגרת הליך ת.א. 7640-11-11 בבית משפט שלום בנצרת ומשם הועברה לבית המשפט השלום בירושלים בהתאם לתיקון מס' 9 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות מדינה) התשי"ב-1952 (בעיניין סמכות מקומית).

עוד טוענים התובעים כי המאבטח לא הסתפק בכך אלא זינק לתוך רכבו, אותו החנה בסמוך למחסום, והחל במרדף אחר הרכב הגנוב ל"עומק השטח הפלשתינאי", כאשר תוך כדי שהמאבטח דולק אחר הרכב הגנוב, הוא ממשיך ויורה לעבר השמשה האחורית של הרכב, ובשלב מסוים אף מגדיל לעשות ונוסע במקביל לרכב תוך שהנו ממשיך לירות לעבר המנוח.

לשון אחר, את עילת התביעה המיוחסת למאבטח מבססים התובעים על עוולת התקיפה המנויה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן:"פקודת הנזיקין"), ועל עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה כמשמען בפקודה, וכנגד "איתוראן" טוענים התובעים כי בהיותה מעסיקתו של המאבטח, היא נושאת באחריות ישירה ושילוחית למעשיו אשר גרמו למות המנוח, וזאת בשל "רשלנות קיצונית" במעשה ובמחדל והפרה של הוראות החוק הקיימות בנסיבות דנן, כך על פי הנטען.

בחוות הדעת הפתולוגית של דר' היס מיום 21/12/2004 נרשם: " מותו נגרם מנזקים חמורים לכבד וכליה ימנית, לדפנות של וריד הכבד הימני ווריד הנבוב התחתון לסרעפת ולמזנטריום של מעי הגס עם איבוד דם נרחב בעקבות רסיסי קליע דרך בטן עליונה מימין (פצע כניסת קליע בגב מימין מסומן 5א')". עוד נקבע בחוות הדעת כי כיוון תעלת הקליע-"מאחורה קדימה", ובנוסף נמצא פצע כניסת קליע בגב מימין, ופצע פגיעת רסיס בגב מימין.

על פי הנטען: " ...הזירה עד קלקיליה לא נבדקה על ידי מז"פ ולא מן הנמנע כי תרמילי האקדח בו ירה לעבר המנוח בעת המרדף, נותרו בתוך רכבו שדאג להעלימם ולהסתירם מהמשטרה...". בהמשך טוענים התובעים כי הנתבע "סיכל הלכה למעשה בדיקה באליסטית לאקדח". אין כל קצה של ראיה בתיק המישטרה המרמזת על ירי מאקדחו של המאבטח או מאקדח כלשהוא.

...

על רקע האמור לעיל, הוגשה תובענה זו בשנית, תחילה (שוב) במחוז צפון (בבית המשפט השלום בעפולה) ובעקבות טענת הנתבעים להיעדר סמכות מקומית, הועברה התובענה להמשך בירור למחוז תל אביב, כאמור בהחלטתה של כב' השופטת נאשף אבו-אחמד מיום 25/2/16.

סוף דבר אין חולק כי מדובר בתוצאה טרגית בה מצא המנוח את מותו באירוע מושא התובענה, אשר כאמור לעיל, בזמן אמת נשא אופי ביטחוני.

על כן, לא נותר אלא לקבוע כי דין התביעה כנגד הנתבעים דנן להידחות.

התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪.

בית משפט השלום בנצרת ‏ט"ו תמוז תשע"ט, 18 יולי 2019 תא"מ 28015-11-18 קולודנקר ואח' נ' ישראל ואח' תיק חצוני: כתב הגנה+דיסק21/01/2019 בפני כב' הרשמת הבכירה, שרונה צור גינור תובעים 1.יאן קולודנקר 2.דינה קולודנקר נתבעים 1.מדינת ישראל 2.מאג'ד קנדלפת פסק דין

התובעים אשר הגישו תביעתם בביהמ"ש לתביעות קטנות טענו כי נזקיהם הנם בסך 9,010 ₪ וזאת בטענה כי רכב משטרתי במרדף אחרי אופנוע פגע ברכבים תוך כדי המרדף.

מכאן, יש להטיל את האחריות לנזק אשר נגרם לרכב התובעים על נהג האופנוע אשר נסע במהירות, ללא רישיון, על גבי האופנוע ובקש להשתחל תוך נסיעה מהירה ללא רישיון בין הרכב החונה לבין הרכב המשטרתי ובכך גרם לנזק.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדים והתרשמתי ישירות מהעדויות, כן שמעתי סיכומי ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להטיל את האחריות לנזקי התובעים על הנתבע 2 ואולם יש להטיל אחריות תורמת מסויימת על הנתבעת 1 באופן בו הנתבע 2 ישא באחריות בשיעור 80% והנתבעת 1 תשא באחריות בשיעור 20%.

התוצאה היא כי לסילוק סופי מלא ומוחלט של התביעה, תשלם הנתבעת 1 לתובעים סך 1,410 ₪ והנתבע 2 ישלם לתובעים סך 5,640 ₪.

אשר לארוע השני, טען, כי אין לו כל קשר לגרימת נזק זה. עוד טען כי התובעת הטרידה את שלוות המשפחה, הגישה תלונת סרק של "פגע וברח", הוא הוזעק לחקירה מביכה במישטרה, וכעת הוא מוטרח בהליך משפטי זה. עוד יצוין, למען שלמות הדברים, כי בית המשפט איפשר לנתבעים להיות מיוצגים על ידי עו"ד, אך הם דחו הצעה זו וויתרו עליה.

פעמים, יש ולתובע אין ראיות ישירות, הקושרות את הנתבע לארוע נשוא התביעה, כגון, שהוא עצמו ראה את הארוע, או עדי ראיה אחרים ראו את המעשה, וכל שיש בידו, הן מה שמכונה בעולם המשפט "ראיות נסיבתיות". שיטת המשפט בישראל, מאפשרת הסתמכות על ראיות נסיבתיות, הן לשם הכרעה בדין האזרחי, והן לשם הרשעה בפלילים (לסקירת העניין ראה: ע"פ 6392/13 מדינת ישראל נ' כריאף, שם, בפיסקה 97 לפסק דינו של כב' השופט נ. סולברג).

הנתבע עצמו הציע לתקן את רכב התובעת, ולמעשה, קיבל אחריות והודה בגרימת הנזק, גם אם עשה זאת, לטענתו, רק בשל הנזק הקל שהוא סבר שניגרם, עדיין מדובר בהודיית בעל דין או למיצער ראשית הודיה, שלה כח ראייתי מחזק לראיות הנסיבתיות אותן פירטתי.

במקרה הזה, הנתבע הכחיש את אחריותו מכל וכל, טען שהתובעת רודפת אותו ומתעמרת בו, ואין כל ראיה שהוא ביצע את הפגיעה הזו.

בנוסף, ההסתברות שבאותו גובה ממש, התואם את גובה הנזק אצל התובעת, יהיה שיפשוף, ושהשפשוף ברכב התובעת, יישא צבע לבן, שהוא במקרה, צבעו של רכב הנתבע, שחנה בצמוד לרכבה, והעובדה שהנזק הנוכחי, דומה באיפיונו, ובנסיבות גרימתו לנזק קודם - ההסתברות שכל הנתונים העובדתיים האלה, לא קשורים לרכב הנתבע, נמוכה מאוד עד כדי היותה בלתי מסתברת.

...

עדותה של התובעת נבחנה על ידי, בזיקה לראיות שהגישה, ולגרסתו של הנתבע, ומצאתי אותה אמינה, על פני עדותו של הנתבע, אשר כפר באופן גורף, ללא כל הסבר מניח את הדעת, וללא כל התייחסות שיש בה טעם, למשמעות העולה, ממכלול הראיות שהוטחו בפניו, המלמדות על מעורבות רכבו באירוע.

סוף דבר – התביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של – 2,560 ₪ בצירוף הוצאות משפט ואגרת משפט בסך של – 500 ₪.

אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת.