אחריות המדינה למעשים של מפקדים בכוחות הביטחון

דיון על פי סעיף 326 לצוו בדבר הוראת בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), תש"ע-2009 (להלן – "הצוו") "מפקד צבאי רשאי להורות כי יינקטו אמצעים הדרושים, לדעתו, לשם שמירה על ביטחון תושבי האיזור או מי שנימצא באיזור, או על רכושם, או על ביטחון האיזור או לקיום הסדר הצבורי". כמו כן, סעיף 327 מסדיר את דרך הכניסה למקרקעין לצורך ביצוע ההוראה.

סעיף 5א(2)(א) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952, (להלן - "חוק הנזיקים האזרחיים") קובע כי בית המשפט לא ידון בתובענה כנגד נזק שניגרם ממעשה של צבא הגנה לישראל, אלא אם התובע הודיע על הנזק למדינה תוך 60 יום מהמעשה, בכתב, בהתאם לתקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק), תשס"ג-2003.

אין מחלוקת בין הצדדים כי במקרה דנן הנתבעת חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע (להרחבה על חובת הזהירות המושגית של כוחות הצבא כלפי תושבי האיזור עקב נזקים שנגרמו מפעילותם ראו ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 210/93 עיזבון המנוח אמין פואד אלעבד נאצר נ' מדינת ישראל (24.12.1995), עמ' 7.

...

מקובלת עליי טענת הנתבעת כי "שיחת האזהרה" בביתו של התובע התבצעה בעקבות הדומיננטיות של התובע.

עוד אציין, למעלה מן הצורך, כי התובע לא הוכיח את הנזק הנפשי אשר לטענתו נגרם לו. סוף דבר התביעה נדחית.

אשר לנזק, הרי שלטענת התובעים, היתנהלות כוחות הבטחון גרמה לכל אחד מהם לנזק מסוג "כאב וסבל", שאותו כימתו בסך של 10,000 ש"ח. התובעים טענו, כי הארוע, למעשה, "טויח" על ידי המדינה; כי הם היו רשאים לתבוע את המדינה בלבד מבלי להגיש תביעה גם נגד תושבי המאחז, שכן האחריות של מעוולים בנזיקין היא ביחד ולחוד; וכי הארוע כולו משקף היתנהלות לא ראויה מצד גורמים האמונים על אכיפת החוק, אשר בחרו שלא לאוכפו, ולהיכנע למעשי עבריינות.

ההחלטה שלא לכפות על תושבי המקום לאפשר לרכב התובעים לעבור בדרך (ולצידה ההחלטה שלא לבצע מעצרים בעת הארוע), היא החלטה שנתקבלה, בזמן אמת, על ידי מפקד כוחות הבטחון במקום.

...

וכך נאמר שם: "התובעים נסעו ראשונים בשיירה עם ג'יפ צבאי. ליד המאחז הבלתי חוקי והבלתי מורשה 'מצפה יאיר' שני מתנחלים החליטו לחסום שלא כדין את הרכבים. המתנחלים סרבו לציית להוראות החיילים והשוטרים, ולפנות את הדרך. בין היתר, המתנחלים תקפו את השוטרים והחיילים, ואחד מהם אף תפס בחוזקה את נשקו של קצין מג"ב. למקום הגיעו מתנחלים ומתנחלות נוספים. מתנחלת תקפה את התובע מס' 1 מספר פעמים. בסופו של דבר, כוחות הביטחון נכנעו למתנחלים – לאחר שעיכבו את התובעים, הם החליטו לסגת לאחור ומנעו מהתובעים לנסוע בדרך. ככל הידוע שום מתנחל או מתנחלת לא נעצרו או עוכבו לחקירה בעקבות האירוע". עם זאת, לאמור יש להוסיף את הדברים הבאים: ראשית, הרושם המתקבל מצפייה בסרטון, לגבי אותו תושב המאחז אשר אחז בנשקו של השוטר (גם אם אין מדובר באותו תושב מאחז שנכח באירוע כשהוא אוחז בתינוק, כפי שטענה הנתבעת בתחילה, אלא בתושב אחר), היא כי דובר, כפי שטענה הנתבעת, בניסיון התרסה, או פרובוקציה, ולא בניסיון לחטוף נשק על מנת חלילה לעשות בו שימוש (וזאת מבלי להמעיט מחומרת הדברים, העולים לכאורה כדי עבירה).

מנגד, לטענת המדינה, יש לדחות את התביעה.

כאמור החלטתי לדחות את התביעה.

נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

בע"א 5964/92 בני עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 1, פסקה 9 (2002), נקבע כי הפטור המוענק למדינה מאחריות בנזיקין בגין פעולה מלחמתית מבוסס על הגישה לפיה: "פעולות מלחמתיות הגורמות נזק לפרט אינן צריכות להיות מוכרעות על-ידי דיני הנזיקין הרגילים. הטעם לכך הוא כי פעולות מלחמתיות יוצרות סיכונים מיוחדים אשר הטיפול בהם צריך להיות מחוץ לגדריה של האחריות הנזיקית הרגילה". כוחות מג"ב נוטלים חלק בפעולות מבצעיות, ביהודה ושומרון ובשטח מדינת ישראל, שטיבן זהה לפעולות שמבצע צה"ל, הן מבחינת "יוצר הסיכון" – איש בטחון הפועל מטעם המדינה; הן מבחינת הניזוק האפשרי – הפועל לפגיעה בכוחות הבטחון; והן מבחינת הקף הנזק (ראו שם).

אין בכך שהתובע לא נטל חלק בהפרת הסדר בכדי לפגוע במסקנה זו, שכן מעת שמדובר במעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית, אין המדינה אחראית בנזיקין, אף אם הנפגע לא נטל לחלק פעיל בהפרת הסדר (ע"א 3038/05 מוחמד זידאן נ' המפקד הצבאי באיזור יהודה ושומרון, פסקה 6 (9.8.2006); ע"א 3569/03 ראפיק סבענה נ' המפקד הצבאי באיזור יהודה ושומרון, פסקה 12 (4.11.2010)).

...

אין בכך שהתובע לא נטל חלק בהפרת הסדר בכדי לפגוע במסקנה זו, שכן מעת שמדובר במעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית, אין המדינה אחראית בנזיקין, אף אם הנפגע לא נטל לחלק פעיל בהפרת הסדר (ע"א 3038/05 מוחמד זידאן נ' המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון, פסקה 6 (9.8.2006); ע"א 3569/03 ראפיק סבענה נ' המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון, פסקה 12 (4.11.2010)).

הנה כי-כן, הפגיעה בתובע אירעה בעת פעולה מלחמתית, והנתבעים אינם חבים כלפי התובע, ודין התביעה להידחות.

סיכום התביעה נדחית.

הנתבעת טענה מנגד כי ביום 18.8.20 בשעה 15:24 או בסמוך לכך, התקבלה הודעה ביחידת מפקדת הסמ"ר דרום- מג"ב בה דווח על קיומו של רכב חשוד ברחוב הר לוץ 9, אילת.

בתאריך 18.8.20 בשעה 15:43 הגיע צוות כוחות הבטחון למקום הארוע.

המסגרת הנורמאטיבית: סעיף 3 לחוק שכותרתו "מעשה בתחום הרשאה חוקית" קובע: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה." בע"א 337/81 שלמה בוסקילה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (פורסם, 24.7.84) נקבע כי חסינות המדינה בסעיף 3 לחוק מוציאה במפורש, עוולת הרשלנות וכן רשלנות שבמעשה.

...

על כן, דין התביעה להתקבל וכך אני מורה.

סוף דבר: התביעה מתקבלת - אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 73,397 ₪ בצרוף אגרת משפט בסך 1,936.26 ₪.

התובעת תשלם המחצית השנייה של האגרה, בתוך 7 ימים מהיום שאחרת החוב יעבור למרכז לגביית קנסות, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

לנוכח האמור ולנוכח התוצאה, מתייתר הצורך לידון בשאלת אי העדתו של מפקד הכוח.

"פעולה מלחמתית" מוגדרת בסעיף 1 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן:"החוק"): "לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טירור, מעשי איבה או היתקוממות שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי, בהיתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה במטרת הפעולה, במיקומה הגיאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה". מחנה פליטים שועפאט מצוי בשטחה של ירושלים (בג"ץ 6193/05 ועד תושבי ראס חמיס ואח' נ' הרשות המוסמכת ע"פ חוק להסדר תפיסת מקרקעים ואח' (25.11.08)) ועל כן יש לבחון את הוראות הסעיף הרלבנטי, הוא סעיף 5(א) לחוק: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל". כאן המקום להדגיש כי "בכל הנוגע לפעולות הקשורות לטרור שאופיין לחימתי, החוק מעניק למדינה חסינות מהותית מפני תביעות" (ע"א 2785/17 פלוני נ' מדינת ישראל- משרד לבטחון פנים (10.04.18)) וכי יש לבחון את אופיה של הפעולה.

יידוי אבנים אינטנסיבי כלפי כוחות הביטחון וכחלק מההתפרעות עולים כדי סכנת חיים ופגיעה בביטחון ובאים בגדרה של מעשי איבה כמשמעותה בחוק (ת"א (שלום ירושלים) 71698-11-17 פלונים נ' מדינת ישראל 08.10.2022)).

...

תימוכין למסקנה זאת מצינו גם בפסק דין אשר הכיר שהפעולה היא מטעם צה"ל לעניין החוק גם כאשר הפעולה בוצעה בידי מתנדבים לשעה שאינם חיילים (ע"א 311/59 מפעל תחנת הטרקטורים בע"מ נ' י. חייט ואח' פ"ד יד 1609, 1613) ובפסק דין נוסף אשר אישר קביעה לפיה החוק חל גם על כוחות מג"ב, משום שפעילות הכוחות הייתה צבאית לכל דבר (ע"א 4471/08 ג'ורג' סעדה נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (07.11.10)).

סוף דבר התובע נפגע בעינו מירי של שוטרי הנתבעת.

עם זאת, קמה לנתבעת החסינות בשל היות הפעולה מלחמתית ועל כן נדחית התביעה.