מנגד, התובע אינו חולק על זכותה של הנתבעת להגיש ההודעה לצד שלישי, אולם מלין על כך שהנתבעת עשתה זאת באיחור רב מבלי שהעלתה כוונתה זו במסגרת הדיון המקדמי שהתקיים.
בהמשך, טוען התובע כי יש לפצל הדיון תחילה בחזית שבין התובע לנתבעת ורק לאחר מכן לידון בהודעה לצד שלישי, וזאת מאחר שממילא, לשיטת התובע, האחריות חלה על הנתבעת כיבואנית, הן מחמת העברת הנטל אליה, והן מחמת היותה בעלת היכולת הטובה ביותר למנוע את התאונה.
]
(4א) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל שאירע בתחום המדינה;
(5) התובענה מבוססת על נזק שניגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהיתנהגות של
הנתבע, ובילבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן ושהנתבע, או אדם
קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהקף משמעותי;
[.
באשר לדרך ביצוע ההמצאה, הדבר מעוגן באמנת האג [האמנה בדבר המצאתם, בחוץ לארץ, של כתבי בי דין וכתבים שלא מבי דין בעניינים אזרחיים או מסחריים (להלן: האמנה או אמנת האג)], שנקלטה במשפט הישראלי בהתאם ל תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, התשל"ו-1975 (להלן: "תקנות ההמצאה").
בעיניין זה, יש לתת את הדעת לכך, כי "מסירת כתבי-בי-דין לנתבע זר כפופה להוראות שונות של הסכמים ואמנות בין-לאומיות, ובמקרים מסוימים המצאת כתבי טענות מחוץ לתחום השיפוט מחייבת תירגום. האמנה הרלבנטית בעיניין זה היא אמנת האג, ששמה המלא הוא "האמנה בדבר המצאתם, בחוץ לארץ, של כתבי בי-דין וכתבים שלא מבי-דין בעניינים אזרחיים או מסחריים", ויש לבחון כמובן אם המדינה הרלבנטית היא צד לאמנה זו. נקודת המוצא היא, שבהיעדר דחיפות בבצוע ההמצאה ובירור בקשת האישור, אין בעובדה שביצוע ההמצאה לפי הוראות אמנת האג כרוך בהשקעת משאבים של זמן וכסף כדי לשמש טעם מספק לסטייה מהוראות האמנה.
בפרשת נענה, כב' השופט סולברג הבהיר כי: "ככלל, על המבקש להמציא כתב בית דין לנתבע המתגורר במדינה החתומה על האמנה, להגיש למנהל בתי המשפט (המשמש כרשות המרכזית לצרכי אמנת האג) בקשה באמצעות טופס המצורף כנספח לאמנה, להמצאת כתב בית הדין למען ידוע במדינת היעד. לחלופין, ככל שהמדינה שאליה מבקש התובע להמציא את המסמך לא היתנגדה לכך, מאפשרת האמנה גם לשלוח את כתב בית הדין באמצעות הדואר, או להמציא לנתבע ישירות באמצעות פקיד מוסמך במדינת היעד (סעיף 10 לאמנה; עניין קוי אשראי, פסקה 17).".
מן הכלל אל הפרט
עילת ההמצאה: לאור הטענות המפורטות בכתב התביעה, פשיטא כי מתקיימות מספר זיקות מהזיקות המפורטות בתקנה 166.
...
סבורני כי מדובר בטענות שאכן ראויות להישמע ולהתברר.
ביישום הוראות הדין וההלכה הפסוקה בסוגיה, כפי שפורט לעיל, שוכנעתי כי אכן התקיימו התנאים למתן הוראות בית המשפט לגבי דרך המצאת ההודעה לצד שלישי.
דרך ביצוע המסירה: משאין כל חולק כי מדינת היעד היא תורכיה, הנמנית על רשימת מדינות האמנה המפורטות בתוספת השנייה לתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל"ו – 1975, ולאור הוראת סעיף 10(א) בתוספת הראשונה לתקנות אלה, ומשהצביעה הנתבעת על מען ידוע של הצד השלישי, אני קובע כי ההמצאה תבוצע דרך דואר שליחים בינלאומי לאחר שהמסמכים יתורגמו לשפה התורכית.
