לאור זאת על הנתבעת לפצותו על נזקיו, והם: עלות תיקון ניזקי הצבע 20,288 ₪, ירידת ערך 18,070 ₪, פיצוי בגין צריכת דלק נוספת במשך 4 שנים לפי 11,284 ₪ לשנה, סה"כ 45,136 ₪, פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 30,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
הנתבעת טוענת שאין לה כל אחריות לפגמי הצבע והשמשות שנמצאו ברכב, איש אינו יודע מה מקורם אך אין כל ספק שאין מדובר בפגם ייצור.
התובע לא טען להיפוך נטל הראיה מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין או מכוח כל דין אחר, ומשלא טען כך, לא הוכיח כי נתקיימו התנאים הדרושים.
בהתאם לתקנה 3(א) "נתוני צריכת הדלק .... יהיו לפי בדיקות מעבדה, שבוצעו על ידי יצרן רכב מנועי בעבור נסיעה עירונית ונסיעה בין-עירונית, בהתאם לתקן שנקבע...", ותקנה 3(ב) מורה כי "נתוני צריכת הדלק יוצגו באופן המפורט בפרטים 1 ו-2 לתוספת". התקנות והתוספת להן מוסיפות וקובעות הוראות מפורטות לגבי צורת הפירסום, לרבות הוראות לעניין גודל האותיות, צבען, הרקע להן, הגרפיקה של הפירסום, וכיו"ב הוראות.
...
כאמור לעיל, הבדיקות שביצע מומחה התובע לא בוצעו כנדרש, וממילא אין בהן כדי לבסס מסקנה כי נתוני הרכב אינם תואמים לנתוני היצרן.
מומחה הנתבעת הבהיר מדוע אינו מוצא טעם בביצוע בדיקה זו, ובהעדר נתונים המבססים טענה כי הצריכה אינה תואמת לפרסום, אין בהעדר בדיקה כדי לבסס מסקנה פוזיטיבית כי כך הדבר.
התוצאה היא שהתובע לא הוכיח טענותיו, ודין התביעה להידחות.
