חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות הטכניון למחלת הפרקינסון של עובדת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

סעיף 6 בפרק ד' קובע: "מוסכם בזה כי הביטוח לפי פרק ב' מורחב לכסות את המבוטח בגין תביעות שבוב של המוסד לביטוח לאומי לגבי עובדים של קבלנים או קבלני משנה שאין המבוטח חייב בתשלומי ביטוח לאומי בגינם. חריג ד' 9 של פרק ב' יבוטל בהתאם עד לגבול האחריות המצויין ברשימה. גבול אחריות זה ייחשב כחלק בלתי נפרד מגבולות האחריות הכלליים המפורטים ברשימה ולא בנוסף להם." (עמ' 21).
בפסק הדין בע"א 4248/98; ע"א 4022/98 צביה טויסטר נ' הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל (04.07.99), נפסק פיצוי בסך של 700,000₪ בגין נזק לא ממוני עבור קיצור תוחלת חיים של 14 שנים.
ברם, סכום הנזק האמור כלל פיצוי בגין ראש הנזק של כאב וסבל לאשה אשר סבלה ממחלת פארקינסון שגרמה לפטירתה.
...
לאור התוצאה כאמור לעיל בסעיף 77, שאר ההודעות לצדדים שלישיים נדחות ללא צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

החומרים נבחנים "בהתאם פגימות במערכות הגוף השונות כתוצאה מהרעלה".(ראה עא 4022/98 הטכניון מכון טכנולוגי לישראל נ' הטכניון מכון טכנולוגי לישראל(פורסם בנבו), עבל (ארצי) 12296-07-16‏ ‏ יעקב הלל פליישר נ' המוסד לביטוח לאומי(פורסם בנבו)).
בס"ק ג' מיפרט הגהותן את הגורמים למחלה וכלשונו: "ג. הגורמים למחלה. נהוג לחלק את מחלת הפרקינסון למחלה ראשונית – כזאת שהסיבה לה איננה ידועה ומחלה שניונית שהסיבה לה היא ידועה. המחלה הראשונית קשורה בעיקר לגיל ולמיגון של חלק המוח המייצר דופמין... מחלת פארקינסון שניונית נגרמת בדרך כלל מחומרים חצוניים שגרמו להרס ה-CUBCTANCIA NEGRA וכתוצאה מכך לירידה או הפסקה של יצור הדופמין על ידי התאים הנמצאים שם".(דגש ש.ש.) בס"ק ד' לסעיף 9 בחוות הדעת מציין הגהותן "בספרות המקצועית, לחוקרים מתחומי מדע שונים בעולם למרות שמתקיים מחקר ומעקב של מעל ל-30 שנה בהנת הגורמים האחראיים למחלת הפרקינסון, עדיין, קיימת אמביוולנטיות הנוגעת לשאלה האם נדפי מתכות\אבק מתכות וממיסים אורגאנים נדיפים הם גורמים כימיים העלולים לגרום למחלת פארקינסון. כדי לזקק את השאלה באופן ברור יותר, יש צורך לשאול, האם תהליכי עבודתו של התובע, כפי שהוגדרו בחוו"ד זו למעלה (ראה סעיף 3 לחוו"ד) גרמו לחשיפתו לכספית". בס"ק ה' מתאר המומחה את "האטיולוגיה של מחלת הפרקינסון נותרה מעורפלת" יחד עם זאת, הוא כן מציין כי בכנס מדעי בתחום הנוירולוגיה בלונדון ב-2013 דובר על גורמי סיכון תעסוקתיים וסביבתיים העלולים להיות קשורים לפרקינסון וכי "קיימת הסכמה כללית על הקשרים בין גורמים שונים, לרבות חשיפה למתכות וההשפעה על ההסתברות לפתח את מחלת הפרקינסון... מנגן וכספית הן שתי מתכות כבדות המוגדרות כנוירוטוקסיות (רעילות של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית) ונקשרות לחשיפות תעסוקתיות... רעילות כספית כרונית קשורה לשלישייה הקלסית של רעד... והפרעות חושיות רחבות יותר והפרעות מוחיות שונות..."(דגש ש.ש.).
...
בנסיבות אלה מצאנו כי התקיימו בתובע תנאי מיקרוטראומה, נטל ההוכחה הורם על ידו.על כן יש להפנות עניינו למומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי.
סוף דבר בהוכחת תביעה על דרך המקרוטראומה צלח התובע את המשוכה הדו שלבית האחת חשיפה חוזרת ונשנית והשנייה פגיעות חוזרות ונשנות הנובעות מחשיפה לכספית.
לאור האמור, התביעה מתקבלת בעניין החשיפה לכספית בלבד.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1999 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט ת' אור]: בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר חייב את הטכניון מכון טכנולוגי לישראל (להלן: המערער) לשלם לצביה טויסטר (להלן: המשיבה) פיצויים בגין מחלת הפרקינסון אשר המשיבה חלתה בה, לאחר שקבע את אחריות המערער להתפתחות המחלה אצל המשיבה.
במימצאים אלה, על פיהם בשל התרשלות הטכניון כמחזיק ומנהל המעבדה, באו העובדים במעבדה, כולל המשיבה, במגע עם חומרים רעילים, לרבות חומרים גורמי פארקינסון, אין עילה להתערבות ערכאת העירעור.
שלושה אלה חיוו את דעתם כי מחלת הפרקינסון של המשיבה היא מחלת פארקינסון אדיאופטית ולא כתוצאה מהרעלה.
...
בנסיבות אלה, נראה לי שלא היה יסוד איתן להנחה שהמשיבה היתה מתקדמת בהשתכרותה מעבר ל15,000- ש"ח, סכום אשר מהווה עיגול כלפי מעלה של שערוך משכורתה של המשיבה ליום פסק הדין.
לאחר העיון ולימוד החומר, נראה לי שאם מתוך ההוצאות עד יום פסק הדין יפסק למשיבה סכום של 300,000 ש"ח ליום פסק הדין בבית המשפט המחוזי, יהלום הדבר את הנסיבות.
אך בית המשפט בחר לקבוע את הוצאות המשפט בסכום כולל ליום פסק הדין, ובמסגרת סכום זה כלל בית המשפט גם את ההוצאות הנ"ל. על סמך כל האמור לעיל, מתקבלים הערעורים באופן חלקי, כך שיש, מצד אחד, להפחית מסכום פסק הדין את הסכומים הבאים: לפי פיסקה 11 512,767 ש"ח לפי פיסקה 12 1,518,876 ש"ח לפי פיסקה 14 322,613 ש"ח לפי פיסקה 15 230,000 ש"ח לפי פיסקה 17 136,200 ש"ח סה"כ להפחתה 2,720,456 ש"ח מאידך גיסא, יש להוסיף לסכום פסק הדין את הסכומים הבאים: לפי פיסקה 13 350,000 ש"ח לפי פיסקה 19 25,000 ש"ח לפי פיסקה 20 300,000 ש"ח סה"כ התוספת 675,000 ש"ח יתרה להפחתה 2,045,456 ש"ח אשר על כן, מסכום הפיצויים הכולל שנפסק למשיבה בבית המשפט המחוזי בסך 7,916,535 ש"ח (לאחר ניכוי תגמולי המל"ל בסך 295,323 ש"ח), יש להפחית את הסכום של 2,045,456 ש"ח. שכר טרחת עורך דין בשיעור 15% ומע"מ שנפסק למשיבה יחושב מסכום הפיצוי המופחת כאמור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בהסתמך על פסה"ד שניתן בת.א. (חיפה) 1077/87 צביה טויסטר נ. הטכניון (פסק דינו של כב' הנשיא י. מרגלית ז"ל מיום 25.3.96), אשר אושר ע"י בית המשפט העליון הנכבד בע"א 4022/98 טויסטר נ. הטכניון, טען ב"כ התובע כי: "התזה שהציג פרופ' אברמסקי בשאלת (העידר) הקשר הסיבתי בין חשיפה לחומרים כימיים ומחלת פארקינסון (כולל מאפיינים ואינדקציות שהציג פרופ' אברמסקי למחלה אדיופתית) נדונה בבימ"ש בארץ והגיע עד לבימ"ש עליון, אשר דחה את האסכולה הרפואית לה טען פרופ' אברמסקי והכיר את הקשר הסיבתי בין חשיפה לרעלנים ומחלת פארקינסון ". ב"כ התובע עמד על הקביעה, כי בפסק הדין האמור בת.א. (חי') 1077/87, לפיה, עשויה להתפתח מחלת פארקינסון עקב חשיפה לרעלנים, ויתכנו מקרים, בהם התפתחות המחלה תהא א-סימטרית, בניגוד לקביעת פרופ' אברמסקי.
ב"כ התובע טען, כי האסכולה הרפואית הרווחת היום בספרות המקצועית העדכנית, היא זו המכירה בקשר הנטען של פארקינסון לרעלים, בנגוד לעמדת המומחה מטעם ביהמ"ש. ב"כ התובע סבור, בהתבסס על ההלכה שנקבעה בע"א 16391/01 קבוץ מעיין צבי נ. קרישוב, פ"ד נח (5) 215, ביחס להוכחת קשר סיבתי, בין מחלות וחשיפה לחומרים רעילים, כי הוכח בעיניינו הקשר הסיבתי, חרף קביעת המומחה מטעם בית המשפט.
אין לומר, כי עילת התביעה נולדה לפני גילוי המחלה, שכן באותו שלב לא יכול היה התובע לעמוד על קיום המחלה, על אחריות המעביד כלפיו, ועל הקשר הסיבתי.
...
המסקנה, כי אילו נמצא קשר סיבתי, בין המחלה וחשיפת התובע לחומרי הדברה, עקב התנהגות הנתבע, הרי שנכון היה לקבוע חבות הנתבעים, ביחס לכל אחד מראשי הנזק, בשיעור מחצית הנזק.
סבורני, כי התובע לא הוכיח נזקיו, בגין הפסד השתכרות בעבר.
התביעה נדחית אפוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעות, אין כל קשר בין השמוש בגיר כתיבה לבין מחלת התובעת ואם יש קשר-לא חלה על מי מהן אחריות בגין כך. לתמיכה בתביעתה, המציאה התובעת, בין היתר, את חוות דעתו של פרופ' שמעון שפיצר, מומחה למחלות ריאה, ואת חוות דעתו של ד"ר א. ביצ'אצ'י, מומחה לרפואה תעסוקתית ובריאות הציבור (פרופ' שפיצר וד"ר ביצ'אצ'י יחדיו ייקראו להלן: "מומחי התובעת").
במקרה שבפנינו מונה מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש אשר מחוות דעתו ומחקירתו הנגדית מתבקשות המסקנות כדלקמן: · התובעת סובלת מדלקת ריאות איטרסטיציאלית – גרנולומתית שנגרמה עקב אינהלציה של חלקיקים של אבן-גיר; · תגובתה הריאתית של התובעת לחלקיקי אבן-הגיר הנה תגובה יוצאת דופן, אולי בשל שינויים במערכת האימונולוגית שלה בעקבות פקטורים גנטיים או אימונולוגיים (ייתכן בשל הטיפולים שעברה עקב מחלת הסרטן) (עמ' 7 לחוות הדעת).
על משקל דברי המומחה – "מאוד קל" לביהמ"ש לאמץ את קביעתו, בהיותו מומחה מטעם ביהמ"ש, אולם מצאתי כי במקרה דנן היתקיימו אותם נימוקים כבדי משקל המחייבים לסטות מחוות דעת מומחה ביהמ"ש. בע"א 4022/98, 4248/98 הטכניון נ. טויסטר, נקבע הקשר הסיבתי הרפואי והעובדתי שבין מחלת הפרקינסון בה לקתה התובעת לבין עבודתה במעבדת המערער וחשיפתה לחומרים המוכרים בספרות כגורמים אפשריים למחלת הפרקינסון.
...
אילמלא הגעתי למסקנה כי התובעת לא הוכיחה את הקשר הסיבתי-הייתי דן גם בשאלת החבות ומכריע בה לגופה.
לאור כל האמור לעיל מצאתי כי יהיה זה נכון לפצות את התובעת בגין הפסד השתכרות חלקי לעבר ולעתיד בסכום גלובאלי של 70,000 ₪.
אשר על כן, תביעת התובעת נדחית וכל צד ישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו