אחריות הורית וחלוקת זמני שהות לקטינים מלידה משותפת

אחריות הורית וחלוקת זמני שהות האחריות ההורית של שני ההורים כלפי ילדיהם שויונית ומשותפת וזמני השהות של הקטינים אצל האב מתקיימים פעמיים בשבוע עם לינה, החל מסיום שעות הפעילות במוסד החינוכי ועד 8 למחרת בבוקר ובכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד ליום ראשון (ראה פסק דין מיום 23.2.2020 9 .

...

החיוב לאור כל האמור נפסק כדלקמן: הנתבע ישלם למזונות הקטינים דמי מזונות, בסך של 2,700 ₪ לחודש ( 1,350 ₪ לכל קטין) החל מיום הגשת התביעה ובכל 8 לחודש קלנדרי (להלן: "דמי המזונות") עד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 ו/או סיום ביה"ס התיכון עפ"י המאוחר.

התביעה לאחריות הורית וחלוקת זמני שהות הילדים בעניינינו בני 15 וחצי (הבכור); 13 (האמצעית); ו – 6 וחצי (בן הזקונים).

סיכום פסק הדין התביעה לאחריות הורית - הצדדים יחלקו אחריות הורית משותפת על הקטינים, ויוסיפו לקיים את חלוקת זמני השהות המוסכמת.

...

התביעה למזונות הקטינים: 8 הנתבע ישלם לידי התובעת עבור מזונות הקטינים, סך של 1,200 ₪ לכל ילד ועבור מדורם סך של ₪ לכל ילד, וסה"כ 1,550 ₪ לכל ילד עבור מזונות ומדור.

סה"כ ישלם הנתבע לידי התובעת סך של 4,650 ₪ עבור מזונות ומדור הילדים (להלן – "המזונות").

לאחר שקילה ואיזון, קובע בית המשפט שהנתבע ישלם לידי התובעת סך של 10,000 ₪ עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, וזאת תוך 30 יום מהיום, וממועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

עם תום ההרחקה, עזבה המשיבה את הדירה המשותפת ועברה להתגורר עם הקטינים בבית אימה.

על פי הדין האישי אב יהודי חב לבדו בסיפוק המזונות ההכרחיים של ילדיו מלידה ועד הגיעם לגיל 1984 ) (להלן: "עניין דלי"); ) 616 ,613 ( 15 , בחלוקה לגילאים שונים (ע"א 393/83 דלי נ' דלי, פ"ד לח( 1984 ) (להלן: "עניין גלבר"); ע"א 591/81 פורטוגז נ' ) 20 ,14 ( ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, פ"ד לח( 1982 ) (להלן: "עניין פורטוגז")).

יצוין בהערת אגב, כי ההלכה החדשה שנקבעה ב- בע"מ 919/15 שבמסגרתה נקבע כי האחריות למזונות ילדים בגילאי 6-15 שנים תחול על שני ההורים וחלוקת החיוב ביניהם תיעשה בהתאם ליכולותיהם הכלכליות של הצדדים מכלל המקורות לרבות הכנסה מעבודה, נכסים ובהיתחשב ביתר נסיבות העניין, אינה רלוואנטית לענייננו באשר היא מתייחסת למקרים בהם המשמורת על הקטינים נתונה לשני ההורים גם יחד.

כאמור, השאלה העומדת להכרעתנו היא כיצד ראוי לקבוע את חלוקת נטל המזונות בין הורים יהודים כאשר המשמורת הפיזית הבלעדית נימסרה לידי האב, ולאם נקבעו זמני שהות מועטים הכוללים מפגש עם הקטינים פעם בשבוע למשך שעתיים.

...

לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה לחיוב במזונות זמניים מאחר והיא נשאה לבדה בכל הוצאות .

סוף דבר 98 .

מיום 10.11.19 29.4.19 ) ועד ליום מתן החלטתי זו ) 100 .

הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האם במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהאב התובע ימצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות.

מאז מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים ובהם תביעה של התובעת לקביעת זמני שהות מצומצמים ומתן סמכויות לעו"ס לפקח ולשנות את זמני השהות בהתאם לצורך ולתנודות במצבו הנפשי של האב (סעיף 30 לכתב התביעה תלה"מ 47070-10-22) ותביעה של הנתבע לקביעת זמני שהות, משמורת וחזקה משותפת (סעיפים 75(א)-(ב) תלה"מ 26227-01-23).

יוער, כי בזמן כתיבת ההחלטה הוגש תסקיר נוסף ביום 18.6.2023 (להלן – התסקיר החמשי) המעדכן על הסכמה בין הצדדים ללינה במוצ"ש בבית האב החל מחודש יוני; ממליץ על חלוקת זמני שהות בחופשת הקיץ החל מתאריך 23.7.2023; מעדכן את חלוקת החופשות בחגים; ממליץ על חלוקת הסדרי ניידות של הקטינים בין בתי ההורים; חוזר על ההמלצה להמנע מלערב את הקטינים בהחלטות הוריות "הדבר מהוה פגיעה רגשית בילדים". הצדדים התבקשו ליתן תגובות לתסקיר הרביעי (כמו לקודמיו), תוך שהודגש כי אי מתן תגובה במועד יתפרש כהסכמה ליתן תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר (ר' החלטה מיום 1.5.2023).

לפיכך, יש להגביל לחודש ימים ממועד התסקיר את זמני השהות שנקבעו בתסקיר וכעבור חודש לקבוע זמנים שוים באופן מלא; רצונה המפורש של הקטינה שיקבעו זמני שהות שוים; ההמלצה להשאיר את המשמורת אצל התובעת הנה שערורייתית; אחריות הורית שויונית מלידה זה טבעו של עולם וטבעה של הורות; האב יצר לילדים בית נוסף העונה על כל צרכיהם ואף מיטיב עימם עשרות מונים מבית אימם.

...

עם זאת, אני סבורה כי ההורים אינם רואים את טובת ילדיהם כשיקול ראשון במעלה וכל אחד מההורים מעדיף את האינטרס האישי שלהם.

הערכה פסיכיאטרית לאב – אינני מקבלת את טענת התובעת לעניין הצורך שהנתבע יעבור הערכה פסיכיאטרית טרם הרחבת זמני השהות מעבר לקיימים, וזאת משני נימוקים: האחד, האם הודיעה, בפה מלא, שהיא מקבלת את המלצות התסקיר; והשני, אין התנגדות אך גם אין המלצה מקצועית של העו"ס על צורך בהערכה כזו למצער לצורך זמני שהות בהיקף כפי שהומלץ בתסקיר ונותנים ביטוי למכלול הנסיבות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: התביעה בתלה"מ 26227-01-23 לקביעת משמורת וחזקה משותפת וזמני שהות למצער שווים- נדחית.

השיח המשפטי מכוון כיום לקביעת אחריות הורית וחלוקת זמני שהות, מתוך הבנה ששני ההורים צריכים לממש את אחריותם ההורית כלפי הקטין, מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

לפיכך, הצדדים יחלקו אחריות הורית משותפת וזמני השהות יוותרו על כנם, לרבות לינה, גם כאשר יופרדו המגורים כדלקמן: ימי ראשון ושלישי – האשה תאסוף את הקטינים מסיום המסגרת החינוכית והם ישהו עימה עד למחרת בבוקר, אז תשיבם ישירות למסגרת החינוכית.

...

ביום 12.04.23, ניתנה החלטתי לפיה הצדדים יבהירו מדוע טרם הוגש החישוב מטעם המומחית לתיק.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לחייב את האיש במחצית הריביות המפורטות בתחשיב של המומחית, העומדות על סך כולל של 16,143 ₪.

לאור כל האמור לעיל, הנני מאשרת את חוות הדעת של המומחית מיום 23.05.21 ביחס לתחשיב איזון ב', דהיינו ללא ההלוואה מהורי האישה משנת 2013 (אך כולל ההלוואה משנת 2019), בכפוף לשינויים הבאים: א. אין מקום להפחית מזכויותיה של האישה את שווי הרכב שהיה לאישה טרם הנישואין.