יחד עם זאת דומני כי על הבנק חלה חובת זהירות מיוחדת, בין אם בבחירת עובדיו, בין אם בפקוח אחר פעולות העובדים ובין אם במעקב אחר חשבונות לקוחותיו בשל חובת האמונים שחלה עליו כלפיהם, היוצרת אחריות ישירה, באופן שמאיין את הצורך בדיון בשאלת קיומה או העדרה של אחריות שילוחית.
התובע טוען כי לאחר שנועץ ברו"ח ח'טיב, לאחר שאסף את המסמכים הבנקאיים ולאחר שנערך תחשיב בעבורו הגיע לכלל מסקנה כי נגרם לו נזק בסכום כולל של 711,393 ₪ לפי הפרוט הבא –
333,365 ₪ - משיכות במזומן שלא בוצעו על ידי התובע, וביניהן – משיכה בסך של 15,000 ₪ ביום 15.8.16 ומשיכה בסך של 35,000 ₪ מיום 15.10.17 אשר לטענת הבנק לא אותרו מסמכים ביחס אליהן;
27,500 ₪ משיכות במזומן באמצעות כרטיס כספומט שהופק ללא ידיעתו של התובע המסתיים בספרות 2956 ואשר הופק לכאורה ביום 13.12.17 (יום אחד לאחר הקמת ההלוואה);
15,105 ₪ משיכות ותשלומים באמצעות כרטיס האשראי שמסתיים בספרות 2956;
152,300 ₪ בהעברות בנקאיות לחשבונות מקורבי יזיד שלטענת התובע אינם מוכרים לו ואין בינו לבינם כל זיקה;
142,700 ₪ שיקים של משכורת של התובע אשר הופקדו ללא ידיעתו לחשבונות אחרים (של קרובי משפחתו של יזיד) במקום לחשבונו; התובע טוען כי 4 המחאות (של משכורות משנת 2014) שנפרעו ממעסיקו לא הופקדו לחשבונו ועדיין לא אותרו על ידו פרטי החשבון הנפרע;
12,172 ₪ - ריבית בגין ההלוואה בסך של 100,000 ₪ ששוכנע על ידי יזיד לקחת;
1,376 ₪ - עלויות שיחזור מסמכים ועמלות בגין משיכות במזומן;
26,875 ₪ - אובדן ריווחי ריבית פקדון בגין הפקדון שפתח בתחילה (בגין הסך של 430,000 ₪) ונסגר.
...
לסיכום הדברים אני קובעת כי הוכח לפניי כי יזיד, בעצמו ובסיוע בני משפחתו ומקורביו, מעל בחשבונו של התובע, תוך פגיעה באמון שרכש לו התובע, וכי גזל מחשבונו של התובע כספים סך כולל של 459,705 ₪, וגרם לתובע נזקים (שאינם קשורים בהוצאות ההליך כאן) בסך כולל של 224 ₪.
עוד אני קובעת כי הבנק הפר את חובותיו כלפי התובע לשמור על כספו ולעקוב אחר הנעשה בחשבונו תוך פיקוח אחר פעולות עובדיו, וכן אני קובעת כי התובע התרשל אף הוא בשמירה על כספו בהתאם לחובתו לעקוב אחר הנעשה בחשבונו, על אף משלוח דפי חשבון למענו הנכון באופן שראוי לייחס לו אשם תורם.
בהתאמה אני מורה להעביר את מלוא הכספים שבחשבון המעבר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתם שם (ועד ליום התשלום בפועל – לידי התובע.
