לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכבי התובעת והנתבעת בתאונת דרכים שאירעה ביום 14.2.16 .
בכך תרם נהג התובע תרומה מסוימת לתאונה , שכן הסיכון לשוב לתחום הסכנה של הכלי האימתני , למרות שבודאי לא היה אלא חשבונות של רגע לברוח מהסכנה מימין ומשמאל בבחינת " אוי לי מיוצרי ואוי לי מייצרי , בין הפטיש לסדן " , אין זה כי אם תרומה חלקית לקרות התאונה שכן, עת ראה השלולית כפי שנצפתה בתמונה, אין כל וודאות כי לו היה פונה אליה או פונה שמאלה לדרך השמאלית , משום נזק גדול יותר אם בכלל ,ויתכן שסטייה זו היה בה כדי למנוע התאונה , האם נהג התובע היה במצב של חוסר האונים והכרח לסטות חזרה לעבר הסכנה המובהקת פי כמה , זאת מבלי להקל ראש בפנייה הלא זהירה שמאלה מצד רכב המשאית .
גם " בוחן התאונות " הצהל"י סבור היה במה שכתב , כי התאונה אירעה בשל פרשנות שונה, שכל נהג נתן לסטייה ימינה או לירידה לשול של נהג המשאית הרכב הכבד .אלא , שהפונה ימינה והמטעה במיוחד כאשר ישנה פנייה של דרך ימינה של דרך נוספת המסתעפת מהכביש מעט לפני כן, היא באחריותו של הפונה והמטעה .
...
סימני השפשוף בטמבון הקדמי בעלי גוון לא אחיד בחלקו ומנגד הקריעה של הדלת האחורית הימנית ומיקומי שקיעה של חלק זה ברכב התובעת ,מעידים כי ככל הנראה התפס הבולט הוא שקרע את הדלת ואין מדובר בשפשוף בלבד , וכי מהקריעה של הפח המסקנה כי ישנו המשך לחיכוך, וזה מסתבר הנזק לטמבון .
התובע לא ביקש לחקור את הבוחן הצה"לי , בהקשר לכך , ולפיכך ובסבירות אומדן הנזק בדוח החוקר הצה"לי שכל תאונה מדווחת בנוהל ובפקודות, ונדרש לגביה גורם מקצועי לשמאותה , הנני מקבל את הנאמד בדו"ח הבוחן בסך כולל : 4279 ₪, גם אם אין מדובר בחוות דעת מומחה ערוכה כדין לבית המשפט כשמאי רכב התובעת .אין אני מבקש להיכנס לנעליו של זה ולהטיל מטבע מספרי לשמאות עצמית, מלבד העובדה, כי מדובר באומדן סביר של נזק, שקרוב לוודאי ארע וקשור לתאונה זו בעיקרו , וכל עוד לא דרש צד לחקור את מעריך הנזקים של הצד שכנגד, ולא הציג כל דו"ח מקצועי אחר , אין לי אל לקבלו בסבירותו ובסכומו המינורי .
לאור כל האמור הריני קובע בזה כדלקמן :
הנתבעת תשלם לתובעת סך כולל של 6,067 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד פס"ד וכן הוצאות משפט בסך : 1,000 ₪ .
