אחריות בתאונת שרשרת בכביש 443

לפניי תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סכום של 32,122 ₪ בגין ניזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעת בעטייה של תאונת דרכים מיום 21.10.13, שאירעה בכביש 443 (להלן : "התאונה").

מדובר בתאונת שרשרת בה היו מעורבים 4 רכבים : רכב ראשון, מסוג רנו קנגו נושא מספר רשוי 85-214-72 , נהוג בידי מר יוסף אוזן (להלן : "רכב הרנו") שהתביעה נגדו נדחתה ביום 28.2.16.

עדות זו בצרוף לעדות נהג הטיוטה לפיה היא רק פגעה קלות בוו הגרירה שבחלקו האחורי של רכבו והעובדה שלא אונה לרכבו כל נזק בחלקו האחורי, ולרכב הסאן יאנג לא אונה כל נזק במוקד הקידמי, מובילה למסקנה לפיה לרכב הסאן יאנג לא הייתה כל מעורבות בתאונה, ולכן אין לייחס לו כל אחריות.

...

ממכלול העדויות שבפני, אני סבורה שעדותו של נהג רכב הרנו מר אוזן אין בה ממש, ואין היא יכולה לתרום לבירור המחלוקת.

עדות זו בצירוף לעדות נהג הטיוטה לפיה היא רק פגעה קלות בוו הגרירה שבחלקו האחורי של רכבו והעובדה שלא אונה לרכבו כל נזק בחלקו האחורי, ולרכב הסאן יאנג לא אונה כל נזק במוקד הקדמי, מובילה למסקנה לפיה לרכב הסאן יאנג לא הייתה כל מעורבות בתאונה, ולכן אין לייחס לו כל אחריות.

נוכח האמור לעיל אני קובעת כי האחריות לקרות הנזק במוקד האחורי של רכב התובעת רובצת לפתחו של רכב הטויוטה בעוד שהאחריות למוקד הנזק הקדמי , לא הוכחה (על אף שניתנה לתובעת הזדמנות לזמן את העדה מטעמה גם לאחר מועד שמיעת הראיות אך היא ויתרה על כך, ויש לבחירה זו השלכה ראייתית) , ולכן התביעה מתקבלת בחלקה.

דין התביעה כנגד רכב הסאן יאנג, קרי רכב הפניקס חברה לביטוח בע"מ ,להידחות וזאת ללא צו להוצאות.

מבוא: לפניי שתי תביעות נזיקיות קשורות במסגרתן עותרים התובעים להשית האחריות לקרות תאונת שרשרת שהתרחשה בכביש 443 ממודיעין לכיוון תל אביב ביום 11.05.2015 בה היו מעורבים שבעה כלי רכב (יצוין, כי הרכב הראשון בשרשרת נסע מהמקום מבלי שניגרם לו נזק), על הנתבעים, וכנגזרת מכך את ניזקם.

...

כמו כן, אני מחייב את רכב היונדאי ב-20% מהנזק האחורי של המונית.

משכך, הנני קובע, כי נהג רכב היונדאי אחראי למלא הנזקים במוקד האחורי של רכב הקיה ול-20% משיעור הנזק במוקד הקדמי.

10.8 אשר לאחריות לנזק ברכב הטויוטה - מהעדויות והראיות שבאו בפניי שוכנעתי, כי עיקר האחריות רובץ לפתחו של רכב היונדאי, הואיל והרכב האחרון בשיירה הצטרף כבר לתאונה קיימת שאירעה בין יתר כלי הרכב, תאונה שהתרחשה באחריותו של נהג המונית כאמור, זאת עוד קודם להצטרפותו של הרכב האחרון לשיירה.

טענות הצדדים לעניין האחריות אין מחלוקת כי התאונה נגרמה כתוצאה מתאונת שרשרת אשר ארעה בנתיב השמאלי בכביש ועירבה את רכב המזדה, הרכב השני והרכב השלישי.

...

לטענת התובע, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים, אשר כתוצאה מתאונה שארעה בין רכב הנתבעת 1 לרכב הנתבעת 2 רכב הנתבעת 2 נהדף לעברו ופגע בו. לטענת התובע, אין לו ידיעה או יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו לתאונה ואירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעים לא נקטו בזהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקטו זהירות סבירה ובהתאם מוטל עליהם נטל ההוכחה.

בע"א 77/96 זיזה נ' אורטל, פ"ד לג(1) 393 (1978) קיבל בית המשפט העליון את קביעת בית המשפט המחוזי באותו מקרה לפיה: "התוצאה היא, שחרף העובדה שמקום המגע על פני הכביש אינו ידוע, וחרף העובדה שאי יודעים גם מי מבין שני הנהגים סטה לכיוונו של רעהו, חרף כל אלו, ולפי מאזן ההסתברויות, נסעו 2 המכוניות כשהן מקבילות זו לזו, כשהמרחק ביניהן קטן ביותר, ולאורך זמן מספיק בו ניתן היה לצפות לכל אחד מהם שיעשה למען הגדלת המרווח בינו לבין המכונית השניה, דבר שהיה  מונע את ההתנגשות ביניהם. רשלנות שניהם היא שלא כך נהגו. מאד מתקבל על הדעת שרשלנותו של האחד עלתה על זו של רעהו אם כי אין הדבר הכרחי. אם נסעו שניהם קרוב מאוד  לאמצע המסלול, כי אז קרוב לודאי שרשלנותם זהה, או כמעט זהה, מה שאין כן אם סטה האחד לעבר נתיב רעהו. בנסיבות אלו, כשמידת הרשלנות של כל אחד משני הנהגים אינה ברורה, יחול העקרון שאת הרשלנות מחלקים בינותם, שווה בשווה" (ראה ע"א 411/70, ראובן פינס (פנטשי) נגד אליהו בן עמירה, ו- 7 אח', פ"ד כה(2) 284, 289, 298) וכך אני מחליט".

לאור האמור, אני קובעת כי נהג הנתבעת 1 והנתבעת 2 אחראים במידה שווה לקרות התאונה ולנזק שנגרם לרכב התובע.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

מטופס ההודעה על תאונת הדרכים, שצורף לכתב התביעה, עולה כי הנהג המבוטח נסע בכביש 443 לכיוון מודיעין ומעט אחרי "מתקן אדם", נעצר רכב היונדאי בפתאומיות לאחר ש"פספס את הפנייה ליער" וכתוצאה מכך הנהג המבוטח בלם בחוזקה.

בחקירתה בבית המשפט תארה הנתבעת 1 את פעולותיה בעת קרות התאונה, כאשר לגרסתה היא ראתה את תאונת השרשרת וניסתה לפנות שמאלה על מנת שלא לפגוע ברכב הטיוטה מלפנים, ואולם אביה שישב לצידה בעת התאונה הזהיר אותו מרכב שחצה את הנתיב הימני ולכן היא חזרה ימינה ופגעה ברכב הנתבעים 3-4.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבעים 1-2 בנוגע לנזק במוקד האחורי של רכב המבוטח, וקובעת שהאחריות לנזק זה רובצת לפתחם.

...

איני מקבלת את טענת התובעת כאילו רכב הטויוטה "נכנס" מתחת לרכב המבוטח וכך גרם לפגיעה במוקד הקדמי של הרכב המבוטח; בעניין זה עדיפה עלי עדותו של הנתבע 3 לה האמנתי, לפיה פגע ברכב המבוטח פגיעה קלה בלבד ולא באופן המתואר על ידי התובעת.

מסקנה זו עולה גם מעוצמת הפגיעה של רכב הרנו כמפורט לעיל.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבעים 1-2 בנוגע לנזק במוקד האחורי של רכב המבוטח, וקובעת שהאחריות לנזק זה רובצת לפתחם.

סך הכל ישלמו הנתבעות 1 ו-2 לתובעת, באמצעות נתבעת 2, סך של 15,321 ₪ בצירוף הוצאות (אגרה, שכ"ט שמאי והוצאות העדים) ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים בנזקי תאונת דרכים שארעה ביום 22.1.11 בכביש 443 בתל אביב לירושלים בסמוך לצומת מודיעין.

תאור קרות התאונה בהתאם ל- נ/1 – הודעה על קרות תאונה לחברת שלמה סיקס על ידי נהג הנתבעת 2 "תאונת שרשרת אני הייתי באמצע. רכב מספר 75-112-61 פגע ברכבי וכתוצאה מכך העיף את הרכב שלי על הרכב שהיה לפני 71-160-51 ופגעתי בו". בדיון המשך מיום 10.7.13 העיד בעלה של נהגת רכב התובעת שהיה עד לקרות התאונה.

עוד ציין, כי אף אם גירסת נהגת התובעת נכונה בכך שביקשה להמנע מתאונה עם רכב שנסע לפניה אין בכך מלהסיר ממנה אחריות מסטייתה באופן פיתאומי לנתיב רכב הנתבעים באופן היוצר סיכון תעבורתי שגרם בסופו של יום לתאונה נשוא תיק זה ואין בנסיבות אלה להעביר לפתחם של הנתבעים את האחריות לתאונה.

...

אין ספק, כי עדויות נהגת התובעת ובעלה סותרות האחת את רעותה בנקודות מהותיות היורדות לשורש גירסאותיהם עד כי ניתן לסבור, כי עדים אלה לא היו עדים לאותה תאונה, אלא, בשתי תאונות נפרדות ומשכך, הנני קובע, כי אין ליתן לעדויות אלה כל משקל.

אף באשר להיקף הנזק הנטען סבורני, כי דין התביעה להידחות.

די באמור עד כה כדי לקבוע, כי דין התביעה להידחות באשר סבורני, כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח גרסתה, הן באשר לנסיבות קרות התאונה והן באשר לשיעור הנזקים הנטענים.