אחריות בתאונה בין רכב פונה שמאלה לרכב עוקף

בתא"מ 49978-08-10 אלבר נ' פרץ (פורסם בנבו) מיפרט כב' השופט חאג' יחיא ז"ל את האופן שבו יש לבחון מקרים כגון המקרה אשר עומד בפני, בקובעו: "ציינתי במקרים דומים של ארוע תאונת דרכים , ביותר מהזדמנות אחת כי במקרה תאונה כזו מתרחשים למעשה שני תהליכים בעת בעונה אחת המביאים את שני כלי הרכב להיתנגשות . האחד תהליך פנייה שמאלה של רכב התובעת, ותהליך העקיפה של רכב הנתבעים . שאלת האחריות במקרה זה תלויה בשאלה איזה תהליך החל ראשון . אם תהליך הפניה שמאלה מתחיל לפני תהליך העקיפה, אזי נהג הרכב העוקף כשל בכך שהתחיל לעקוף רכב הנמצא בעיצומו של תהליך פנייה שמאלה ואז הוא אחראי לתאונה . ומנגד אם תהליך העקיפה מתחיל לפני תהליך הפניה שמאלה , אזי נהג הרכב הפונה שמאלה, כשל בכך שפנה שמאלה בעת שרכב אחר עוקף אותו .

נגייס לעזרתנו גם את הנתון של המרחק בין המקום בו היה אמור רכב התובעת להמצא עד למקום שהוא נמצא בזמן האימפקט, וזהו המרחק בין היות רכב התובעת בתוך הנתיב הימני, ובין המקום בו נמצא בזמן המגע בין הרכבים ולמשעה זהו מספר הסנטימטרים אותם זזה הפינה הקדמית שמאלית של הרכב הפונה שמאלה, שמאלה עד להיתנגשות.

...

לכאורה ולשיטתו של כב' השופט חאג' יחיא ז"ל, במצב דברים זה דין התביעה היה להתקבל במלואה.

סבורני והתרשמתי כי נהג רכב התובעת כלל לא הבחין בכך והאמור מתיישב עם זאת שכלל לא ראה את רכב הנתבעת 1 וכן לכך שלפניו היה רכב רחב, ככל הנראה מסוג טנדר, שחסם לו את שדה הראיה להמשך הדרך, לרבות לרכב הנתבעת 1.

נוכח העדויות והראיות אשר הובאו בפני, אין הסבר מניח את הדעת כיצד הגיע רכב התובעת למהירות של 90-95 קמ"ש. טז. תקנה 40 א. לתקנות התעבורה קובעת: "לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון." תקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה קובעת: "נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע ;העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא." לאור כל האמור לעיל וכפי שציינתי לעיל, למרות שהתאונה ארעה מיד בתחילת פניית רכב הנתבעת שמאלה ובהתחשב בדרך בה התנהל נהג רכב התובעת, יש לחלק את האחריות בין הנהגים בחלקים שווים.

לסיכומם של דברים, הנני מקבל את תביעתה של התובעת בחלקה ומחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 16,820 ₪, אגרת בימ"ש בסך של 420 ₪, שכר העדים בסך של 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,952 ₪.

השאלה שבמחלוקת היא מי נושא באחריות לתאונה כאשר רכב הפונה שמאלה מתנגש ברכב העוקף אותו משמאל.

...

לאור כל האמור אני מטילה את האחריות על הנהגים בחלקים שווים.

כך שכפוף לחלוקת האחריות שקבעתי, אני מקבלת את הנזק הישיר כפי שנקבע בחוות דעת השמאי בצירוף שכ"ט שמאי.

סוף דבר לאור כל האמור ובהתאם לחלוקת האחריות שקבעתי, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 4,671 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד למועד התשלום בפועל, שכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון, אגרה משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

כך, למשל, עת נישאלה אם המגע בין הרכבים היה לפני הצומת, היא ענתה "אני אומרת מה שיש לי לומר" (עמ' 6 לפרוטוקול, שור' 5).

"אם הרכב העוקף החל בעקיפה של הרכב הנעקף לפני שזה פנה שמאלה, אזי האחריות לארוע התאונה, דרך כלל הנה על הרכב הנעקף, אשר פונה שמאלה בשעה שרכב אחר עוקף אותו" [תא"מ (שלום ת"א) 175545-09 – הראל בע"מ – חברה לבטוח נ' שמעון לחמני (פורסם בנבו, 29.03.2011)].

...

ואילו בתביעה שכנגד, אני מחייב את הנתבע שכנגד לשלם לתובעת שכנגד מס' 2 את הסך של – 2,900 ₪ [המהווה 30% (לפי חלקו של הנתבע שכנגד באחריות) מהסכום ששולם על־ידי הנתבעת מס' 2 למבוטחה, שעליו לא חלק ב"כ הנתבע שכנגד – עמ' 14 לפרוטוקול, שור' 18].

לפיכך, אני מחייב את הנתבע שכנגד לשלם לתובעת שכנגד מס' 1 סך של – 627 ₪ (המהווה 30% מדמי ההשתתפות העצמית).

אולם, משהנתבע שכנגד לא עורר טענה זו והלכה למעשה לא חלק על מרכיב זה של התביעה, ומאחר והפיצוי נפסק לאשתו של בעל הזכות, ועל מנת לחסוך בהתדיינות נוספת ומיותרת בין בעל הזכות הנכון לבין הנתבע שכנגד, לא מצאתי בסופו של יום לדחות את התביעה בגין המרכיב הנ"ל מחמת טעם זה. עוד אני מחייב את הנתבע שכנגד לשלם לתובעות שכנגד הוצאות משפט בסכום כולל של – 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של – 1,500 ₪ (כולל מע"מ) המזכירות תמציא העתק פסק־דין זה לצדדים באמצעות באי כוחם.

אז אם אתה רואה אותו למה אתה לא ממתין ועוקף אותו? כביש ראשי זה הוא צריך נגיד זכות הקדימה היא שלך אתה רואה רכב כבר פונה במהלך הפניה ועוקף אותו מצד שמאל וממשיך? כביש ראשי אצלי אני נסעתי ישר הוא צריך, זכות קדימה היא לפנות שמאלה איך אני יודע שהוא צריך לפנות? אצלי כביש ראשי.

אני סבורה, כי יש לחלק את האחריות לגרימת התאונה בין שני הנהגים המעורבים, באופן בו הנתבע 1 יישא ב- 60% מן האחריות ואילו נהג רכב התובעת יישא ב- 40% ממנה.

...

לצד האמור, אני קובעת בזה, כי נהג רכב התובעת לא חף מאחריות לגרימת התאונה.

יתר מסקנות השמאי בחוות דעתו לא נסתרו (בהיעדר חוות דעת שמאית נגדית או חקירה נגדית של שמאי התובעת על חוות דעתו בבית המשפט) ואני מקבלת אותם כנכונות וסבירות.

תוצאת הדברים היא, כי התביעה מתקבלת בחלקה הקטן, במובן זה שאני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סכום של 4,412 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 5.6.19 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

אף תמוה מדוע נהג רכב הנתבעים בחר להמשיך בעקיפתו למרות שכאשר היה מרחק של 10 מטר בינו לבין רכב התובעת, הוא הבחין ברכב התובעת פונה שמאלה, ותחת זאת בחר להבהב ולצפור להג רכב התובעת במקום לבלום את רכבו.

איני מקבל את ניסיונה של ב"כ הנתבעים להפנות לפסקי דין אחרים שבהם הוטלה אחריות משמעותית או מוחלטת על נהג רכב שפנה שמאלה בהשוואה לנהג רכב העוקף.

במקרה שלפנינו נהג רכב הנתבעים החליט לעקוף מספר רכבים שהאטו מאחורי רכב התובעת והוא היתעלם מאותות האזהרה שהיו צריכים להידלק בשל האטה פתאומית זו. במקרה שלפנינו נהג רכב הנתבעים לא פעל למנוע את התאונה על ידי בלימה אלא בחר ליצפור ולהבהב לרכב התובעת הפונה שמאלה.

...

לטענת הנתבעים, דין התביעה נגד הנתבעת 2 להידחות על הסף בהיעדר עילה מאחר שבמועד התאונה הנתבעת 2 לא סיפקה שירות כלשהו ללקוחות ולא ביצעה פעילות מסחרית כלשהי ואין לה כל קשר לתביעה.

איני מקבל את ניסיונה של ב"כ הנתבעים להפנות לפסקי דין אחרים שבהם הוטלה אחריות משמעותית או מוחלטת על נהג רכב שפנה שמאלה בהשוואה לנהג רכב העוקף.

על פי כל האמור לעיל, הוכח מעל למאזן ההסתברויות כי עיקר האחריות לקרות התאונה חל על נהג רכב מגדל.

אני סבור כי נהג רכב התובעת לא בחן היטב אם הכביש מאחוריו פנוי ומיהר לפנות שמאלה.