מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בעלים לנזקי כלבו: שני אירועים שני פסקי דין

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בית משפט לתביעות קטנות בנתניה ת"ק 21087-01-16 בוהדנה נ' רוגובר תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת הבכירה מרי יפעתי תובעת הדס בוהדנה נגד נתבע סימון רוגובר פסק דין
ממילא, הדין החל, סעיף 41א לפקודת הנזיקין {נוסח חדש} מטיל על בעליו של כלב אחריות שאינה תלוית אשם בגין נזק שהכלב גרם.
באשר לנזק הבלתי ממוני, עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת בשל פציעתו של כלבה שני האירועים, אני מעמידה רכיב זה על סך של 1,200 ₪.
...
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו, ולאחר ששמעתי העדויות בפני, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה.
אפתח ואומר כי גרסתה של התובעת להתרחשות שני האירועים בנטענים בכתב התביעה מקובלת עליי בעיקרה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה בעקבות נזקים שנגרמו לג'ק על-ידי צ'אן. טענות וגרסת התובע בכתב התביעה נטען כי ג'ק, שהתובע הנו בעליו, הותקף בשני מועדים שונים על-ידי צ'אן. הארוע הראשון היתרחש ביום 27.3.2011 (להלן: הארוע הראשון), במהלכו נשך צ'אן את ג'ק ברגלו האחורית ובעקבות כך נזקק לטפול רפואי אצל וטרינאר.
מיום 25.3.1992 תיקון מס' 7 ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 153 (ה"ח 2104) הוספת סעיף 41ג בדברי ההסבר להצעת החוק (חוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 7), התשנ"ב-1992, ה"ח 2104, עמ' 172) נרשם כי "נוכח היתגברות תקיפות כלבים על עוברי אורח, יש לראות בבעליו של כלב אחראי באופן מוחלט למעשיו. רק כך יגבר הסיכוי כי בעלי הכלבים יעשו את הדרוש למנוע תופעות אלה". האחריות שנקבעה בסעיף 41א תוארה בפסקי דין שונים של בתי משפט מחוזיים כ"אחריות מוגברת", "אחריות חמורה", "אחריות כימעט מוחלטת" ו"אחריות קפידה".
...
על-כן, הנני מקבל את גרסת התובע, לפיה הוא בעליו של ג'ק. הכרעה בשאלת הבעלות על צ'אן התובע טען כי הנתבע הינו הבעלים של צ'אן ואילו הנתבע הכחיש זאת וטען כי לאוניד הינו בעליו של צ'אן. בתצהירו של התובע נכתב "הנתבע מתגורר בשכנות לתובע... וככל שידוע לתובע הינו הבעלים של כלב מסוכן אשר ככל הידוע לתובע הינו מסוג "פיטפול"..
לפיכך, הנני קובע כי השינוי ברישום לא בוצע עקב רישום בטעות, אלא לבקשת עורך דין, לאחר הגשת תביעה דנן, כך שעולות תהיות אשר לעיתוי השינוי ומהותו.
לעומת זאת, בכתב ההגנה, הכחיש הנתבע כליל את האירוע הראשון, אולם בסיכומיו לא התייחס לאירוע זה. בנסיבות אלו, הנני מקבל את גרסת התובע אשר לאירוע הראשון.
התוצאה לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (א) 8,751 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 6.5.2015, ועד לתשלום המלא בפועל; (ב) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (ג) שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"א 54477-05-15 יקטרינה נ' אביטן תיק חצוני: בפני כבוד השופט, סגן הנשיא מרדכי בורשטין תובעת דודניק יקטרינה ע"י ב"כ עו"ד א. פולונסקי מטעם הלישכה לסיוע משפטי נתבעת נדב אביטן ע"י ב"כ עו"ד א. שלום פסק דין
הגברת אש, בעלת הכלבה תמכה לעניין זה בגירסת התובעת, בהעידה כי הכלבה הייתה קטנה ומנומסת: "הכלבה שלי בכל השנים שהייתה גרה אצלנו בחיים לא תקפה אף אחד". (ע' 27 ש' 1).
הנתבע לא העיד את השכנה ולא סתר בכך את האמירות הנטענות מפי אותה שכנה, שיש בהן רצון ממשי לסייע לתובעת לקבלת טפול, כטענת הנתבע, אך בד בבד יש בהן כדי להוות משום לקיחת אחריות מצד הנתבע וניסיון להניא את התובעת מלהתלונן ברשויות.
המסקנה מהמקובץ לעיל היא כי יש להעדיף את גרסת התובעת על גרסת הנתבע וכי כלב הנתבע גרם נזקים לתובעת בשני אירועים שונים.
...
דיון והכרעה באשר לגרסאות הצדדים לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם ולאחר שבחנתי את הראיות והטיעונים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה, גרסת התביעה הוכחה וכי התובעת נפגעה בשני האירועים.
המסקנה מהמקובץ לעיל היא כי יש להעדיף את גרסת התובעת על גרסת הנתבע וכי כלב הנתבע גרם נזקים לתובעת בשני אירועים שונים.
סוף דבר מחייב הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בגין הנזק הלא ממוני בסך 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לטענת התובעים, אין מחלוקת כי הנתבעת הנה הבעלים של שני הכלבים: כלב 1- זכר מעורב חום בשם "סימבה", מספר שבב: 900032001786326, וכלב 2- זכר מעורב שחור בשם "בים", מספר שבב: 953010001278397, על פי מאגר רישום כלבים של משרד החקלאות, בו מופיעים פרטי הכלבים לפי מספרי השבבים שצויינו בדו"ח ההסגר מכלביית יסעור, שם היו כלבי הנתבעת בהסגר לשבוע ימים לאחר האירועים מושא התביעה.
התובעים טוענים, כי יש לדחות את טענת הנתבעת כי היתה היתגרות מצד התובעת או כלבה בסימבה, מאחר והנתבעת עצמה כלל לא שהתה במקום ומשכך אינה יכולה למסור גרסה לארוע, והנה בעלת אינטרס להרחיק עצמה מאחריות.
סוגיה אחרונה בפסק דין זה הטעונה בדיקה הנה הנזק שניגרם לכלב התובעים אשר נתבע על ידם: התובעים טוענים, כי כלבם סבל מפצע נשיכה ברגל ומשבר בגולגולת ועליית לחץ תוך-גולגלתי, טופל על ידי וטרינאר בנהריה בעלות 1,250 ₪, ואושפז בבית החולים הווטרינרי בית דגן למשך 4 ימים בעלות של 4,893 ₪.
...
טענת הגנה זו לא הוכחה ונשללת על ידי ולאחר ששמעתי את גרסת התובע אני נותן בה אמון כי לא נכנס פיזית לתוך החצרים ולמעשה האירוע אירע בנסיבות אותן תיאר.
מדובר בסכום של 7,643 ₪, כאשר לסכום זה יש להוסיף 20% שכר טרחת עורך דין + מע"מ. התוצאה הסופית של פסק הדין: הנתבעת תשלם לתובעים את הסך הכולל של 113,643 ₪ בצירוף 20% שכר טרחת עורך דין + מע"מ. בנוסף יש לפסוק לתובעים את הוצאות המשפט הכוללות עלות חוות הדעת הרפואית הפרטית של ד"ר בן אפרים על פי קבלה, עלות מחצית חוות הדעת של ד"ר עמיקם טל ככל ששולמה על ידם כנגד קבלה וכן הוצאות העדים ככל שנפסקו עדים על ידי בית המשפט.
סכום זה תשלם הנתבעת לתובעים באמצעות ב"כ תוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בשלב מסוים הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת) יצא מן הבית, קראה לנתבע 1 (להלן: הנתבע) והשניים סייעו לתובע לקום, הכניסו אותו לביתם ניקו את הפצע ומרחו לו מישחה אנטיביוטית כלשהיא (יצוין כי בין הצדדים היתה מחלוקת מסוימת בנוגע לשאלה האם הנתבעים שמו לתובע פלסטר או לא, איני רואה צורך להכריע בשאלה זו, שכן אין לשאלה זו נפקות לא לשאלת האחריות, שאינה במחלוקת ולא לגובה הנזק, מאותה סיבה גם איני נזקקת לשאלה האם הכלב המדובר היה בפועל לברדור או לברדור –כנעני מעורב).
הנתבעים טענו כי עדותו של התובע היתה עדות יחידה, לא הובאו עדים מטעמו שיעידו על הקשיים או בעיות התיפקוד לאחר התאונה, למרות שלא היתה מניעה להביא עדים שכאלו; צילמו את התובע פוסע ליד כלב (אחר), מספר ימים לאחר הארוע, כשהוא נעול בכפכפים ומכנסיים קצרים וכאשר נראה כי הוא צועד כרגיל (התמונות צורפו לתצהירי הנתבעים); כי הם מכירים בכך שעליהם לפצות את התובע, אולם הסכום שנתבע מוגזם, הם הורים לשבעה ילדים, לפחות אחד מהם בעל צרכים מיוחדים ומבקשים כי בית המשפט יקבע פיצוי סביר המשקף את הנזקים בפועל.
עוד התרשמתי כי לא נותרה לתובע פגיעה צמיתה (מה גם שלא צורפה חוות דעת רפואית לא בתחום הפסיכיאטריה ולא בתחום הכירורגיה הפלסטית) ולכן נותר לשום את הפגיעה, בגין הנזק הלא ממוני בהתאם למקובל באירועים מסוג זה. ב"כ התובע הפנה לשני פסקי דין על בסיסם ביקש פיצוי בגין נזק לא ממוני בשיעור של 40,000 ₪ ת"א (שלום אילת) 11473-02-17 פלוני נ' גיא זינו (5.10.19) שם נפסקו פיצויים בסך של 18,000 ₪ ול18266-12-16 (שלום י-ם) פלוני נ' וירמן (17.3.20) בו נפסקו לתובע 15,000 ₪ (פחות ממחצית מהסכום שתבע).
התביעה הוגשה סמוך למועד ההתיישנות ונימצא כי לא נותרה לתובע נכות ולכן נקבע כי הפצוי בגין נזק לא ממוני יעמוד על 7,500 ₪; בת"ק (קריות) 39203-01-22 פלוני נ' מיכל ביטון (4.7.22) מצא בית המשפט כי לא נותר נזק קבוע והיו סימני נשיכה לפרק זמן מסוים, ולכן בשל עצם הארוע והצורך בקבלת חיסון, פסק לתובעת שננשכה פיצוי בסך 3,500 ₪ עבור כל הנזקים שנגרמו לה בארוע; בת"ק (י-ם) 31975-10-21 פלוני נ' אברהם רגב (20.1.22), מצא בית המשפט כי הנתבע הערים קשיים על התובע לאחר הנשיכה ומנע הסגר מיידי של הכלב ונגד הנתבע גם הוא צו למניעת הטרדה מאיימת כלפי התובע, ופסק לתובע בפצוי כולל בסך 5,000 ₪; בת.א. (שלום חי') 73598-10-18 פלונית נ' מלכה טלי רונן (11.03.2020) פסק בית המשפט, על דרך הפשרה, פיצוי עבור כלל הנזקים בגובה 12,000 ₪ עבור שני ארועי נשיכה.
...
מקום שהנתבעים מודים כי כלבם נשך את התובע חלה סעיף 41א לפקודת הנזיקין, הקובע: "בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שהמחזיק בכלב דרך קבע (להלן – הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים". היות שהנתבעים לא טענו למי מן ההגנות הקבועות בסעיף 41ב לפקודת הנזיקין, אני קובעת כי על הנתבעים לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מנשיכת הכלב.
התביעה הוגשה סמוך למועד ההתיישנות ונמצא כי לא נותרה לתובע נכות ולכן נקבע כי הפיצוי בגין נזק לא ממוני יעמוד על 7,500 ₪; בת"ק (קריות) 39203-01-22 פלוני נ' מיכל ביטון (4.7.22) מצא בית המשפט כי לא נותר נזק קבוע והיו סימני נשיכה לפרק זמן מסוים, ולכן בשל עצם האירוע והצורך בקבלת חיסון, פסק לתובעת שננשכה פיצוי בסך 3,500 ₪ עבור כל הנזקים שנגרמו לה באירוע; בת"ק (י-ם) 31975-10-21 פלוני נ' אברהם רגב (20.1.22), מצא בית המשפט כי הנתבע הערים קשיים על התובע לאחר הנשיכה ומנע הסגר מיידי של הכלב ונגד הנתבע גם הוא צו למניעת הטרדה מאיימת כלפי התובע, ופסק לתובע בפיצוי כולל בסך 5,000 ₪; בת.א. (שלום חי') 73598-10-18 פלונית נ' מלכה טלי רונן (11.03.2020) פסק בית המשפט, על דרך הפשרה, פיצוי עבור כלל הנזקים בגובה 12,000 ₪ עבור שני אירועי נשיכה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם אני פוסקת לתובע פיצוי בגובה 6,000 ₪ בגין הכאב וסבל ועוגמת הנפש שנגרמה לו בעקבות הנשיכות.
לסיכום, אני מורה כי הנתבעים ישלמו לתובע 7,500 ₪ בתוך 30 יום, שאחרת יישא הסכום ריבית והצמדה כדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו