המשמעות של אי הרמת הנטל לפי סע' 27 ב' לפקודת התעבורה, היא הטלת אחריות פלילית, שתוטל על שכמי הבעלים הרשום, לא כאחריות שילוחית אלא מכוח אחריות ישירה.
הלכה זו הייתה משורשת בפסיקת בית המשפט אף בטרם חקיקת סעיף 27 ב לפקודה ובחיקת סעיף 27 ב קיבלה ביטוי מפורש.ראו: ע"א 31/85 בדיר נ' טסה, פ"ד מג (2) 81, 87 ; ת"א (ת"א) 182192/02 אישי ישיר ואח' נ' אגד(.
בע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 364, 390, נקבע כי בעיניין חזקת אחריות בעלי הרכב נקבע:
".....כאמור, ביסוד האחריות לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] אינה מונחת הנחה זו, שכן בעל רכב אינו מישתחרר מאחריותו אם הוא מוכיח כי הוא עצמו לא נהג ברכב. אכן, ביסוד האחריות לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] מונחת חובתו של בעל הרכב לדעת מי נהג ברכב, וחוסר הידיעה הוא המקור לאחריות. לעניין חוסר ידיעה זה אין כל שוני בין בעל רכב שהוא בשר ודם לבין בעל רכב שהוא תאגיד...".
אי לכך על הנתבעת להוכיח בפני ידיעה בעיניין זהות הנהג והמחזיק של הרכב בשעת התאונה; אין חולק בפני כי הנתבע שהה בחו"ל בעת התאונה וכי בכך הוא לא נהג ברכב; אך אין די בכך כדי לסתור את החזקה ועליו להוכיח מי נהג ברכב.
...
במכלול השיקולים ששקלתי הגעתי למסקנה כי הנטעל להוכיח זהות הנהג מוטלת על הנתבע, ולא די להוכיח כי הוא לא נהג ברכב ,החזקה לא נסתרת בהוכחת נתון זה, אלא יש להוכיח זהות הנהג ממכלול הנתונים הבאים:
ראשית, אי זימון את מר לב ארי למתן עדות בבית המשפט ( כעד מטעם הנתבע) יש לזקוף לחובתו של הנתבע והפעלת החזקה שעדות בן ארי בבית המשפט הייתה פועלת לרעתו לו היה מוזמן.
ממכלול שיקולים אלה, ובפרט כאשר מתברר גם שבן לולו הנהג הנטען חוסה בצל צו כינוס נכסים, ובשים לב לשאר הנסיבות , לא שוכנעתי כי הנתבע עשה מספיק כדי להוכיח זהות הנהג בפועל בעת התאונה, ואין די בציו שמו בכתב ההגנה או בהודעת צד ג', אלא יש להוכיח את זהותו, גרסת הנתבע לבדה אין בה די, שעה שהנוסח שבחר בו בכתב
בנסיבות אלה ובשים לב לעדותו של הנתבע ושאר הנסיבות, אין די בציון שמו בגוף כתב ההגנה כדי לסתור את החזקה.
על כן ומאחר והתובע הוכיח את הנזקים שנגרמו לו, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 6,675 ₪, וכן החזר אגרה, על שני חלקיה ובנוסף, שכ"ט בסך 1,200 ₪, כולל מע"מ.
כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום.