מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בעל מקרקעין על שריפה שנגרמה עקב הצתה מכוונת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ארוע השריפה היתרחש עקב הצתה מכוונת של חנות המחשבים, באופן שהמציתים שפכו חומר דליק רב לחנות דרך החלון האחורי המסורג שלה, לאחר מכן שפכו את הנוזל הדליק מאותו מקום לחלקה האחורי של החצר, ולאחר מכן הציתו את "שביל האש" שהגיע לחנות שבחללה היו כבר אדי דלק רבים מהנוזל שנשפך בה, וכך נגרמו הפיצוץ והשריפה בעקבותיו.
סעיף 39 לפקודת הנזיקין, שכותרתו: "חובת הראיה ברשלנות לגבי אש", קובע כך: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה". בעניינינו, אין מחלוקת כי הנזק נגרם עקב אש, אך אין מיוחסת לאיש מהנתבעים הבערת האש או אחריות להבערת האש.
מאור הסביר היטב את מיקומו של שביל האש, אשר מתחיל בכניסה לחצר האחורית וממשיך לחצר האחורית, ציין כי שביל האש נוצר על משטח מרוצף, מחופה, ולא על האדמה, וכן סימן את שביל האש על גבי תמונות מס' 8 ומס' 11 שהן תמונות שצולמו על ידי המומחה מור ז"ל ביום שלמחרת הארוע וצורפו לחוות דעתו של פרייברג (עמ' 163 ש' 1-17).
...
לפיכך דין התביעה נגד הנתבע 5 להידחות.
התביעה נגד הנתבעים 4-7 – נדחית.
חרף זאת, החלטתי להקל במידה ניכרת על התובעים וזאת בהתחשב בגילם, במצבם, לרבות בשל אירוע השריפה, ובנזקים שנגרמו להם עקב האירוע, ואסתפק בשל כך בהשתת הוצאות נמוכות פי כמה מההוצאות (הכוללות שכר טרחה והוצאות משפט) שהיה מקום להטילן אלמלא הנסיבות האישיות הנ"ל. בהתחשב בכלל האמור לעיל, אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לכל אחת מהנתבעות 4, 6 ו-7 הוצאות בסכום כולל 20,000 ₪, ולנתבע 5, שלא הגיש חוות דעת, הוצאות בסכום כולל של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כלהלן: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המטלטלין שמהם יצאה האש - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה." סעיף 39 לפקודה יוצר חזקה לפיה על מחזיק הנכס שממנו יצאה האש הנטל להוכיח שהוא לא התרשל בקשר למקור האש או התפשטותה ולהראות במקרה זה שהוא נקט אמצעי זהירות כאלה עד שאין להניח כי האש פרצה מחמת רשלנותו.
אכן, הנתבעת שילמה לנתבע תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לו, יחד עם זאת, גם בחוות דעת השמאי מטעם הנתבעת צוין כי מדובר בנזקים שנגרמו לחניון בשל הצתת הרכב המבוטח ואיני סבור כי בשל האמור מנועה הנתבעת מלטעון טענותיה כנגד התובעת.
התובעת בחרה שלא להגיש חוות דעת נגדית שתסתור את מימצאי דו"ח החקירה ואת מסקנות החוקר האם מדובר היה בהצתה מכוונת או שהאש פרצה בשל כשל טכני או חשמלי ברכב.
...
לאחר שמיעת עדויות הצדדים, נחה דעתי כי עלה בידי הנתבעים לסתור את חזקת הרשלנות המוטלת עליהם, והריני קובע כי אירוע ההצתה לא היה אירוע צפוי ועל הנתבע לא הייתה חובה לנקוט באמצעים למניעת השריפה.
נוכח האמור, אני קובע כי אירוע ההצתה במקרה זה הינו אירוע יחיד שלא ניתן היה לצפות אותו.
בשל כל האמור לעיל, דין התביעה כנגד הנתבעים להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ס' 39 לפקודת הנזיקין שכותרתו: "חובת הראיה ברשלנות לגבי אש" קובע כי: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה." ס' 39 לפקודת הנזיקין מעביר למחזיקת הנכס שממנו יצאה האש את נטל הראיה שלא התרשלה בקשר למקור האש או התפשטותה ומלשון הסעיף עולה כי המחזיקה תוכל לעמוד בנטל שהוטל עליה רק אם תראה כי נקטה אמצעי זהירות כאלה עד שאין להניח כי האש פרצה מחמת רשלנותה, תהיה סיבת האש אשר תהיה (ר' למשל ע"א 4473/93 יער זאב בע"מ נ' הסנה - חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד נ(1) 866 (1996)).
הרחקתו מארוע השריפה על ציר הזמן יכולה בהחלט להתיישב עם היתנהגות אנושית מפוחדת המנסה להרחיק עצמו מהשריפה, גם אם נגרמה בשל רשלנות כלשהיא או סיבה אחרת כלשהיא שהוא היה מעורב בה שלא במזיד או במכוון.
מדובר גם בטענה עובדתית חלופית אשר איננה עולה בקנה אחד עם טענתה של הראל כי עסקינן בארוע שריפה שניגרם כתוצאה מהצתה מכוונת מצד המבוטחת שלה עצמה ודי גם בכך כדי לדחותה (ר' תקנה 27 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט, ותקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 שהיו בתוקף במועד הגשת כתבי הטענות בהליך זה).
...
בענייננו לכאורה, משלא נטען וממילא לא הוכח בפניי כי בחברת לין נושאי משרה נוספים על רג'בי עצמו, ומשנראה כי הוא היה המביא והמוציא בחברת לין והרוח החיה שמאחוריה, לא שוכנעתי כי יש להחיל עליו דין שונה מזה שיחול על חברת לין, ולכן נראה כי יש מקום להטיל את האחריות הנזיקית לנזקי שטיחי ישראלי ולנזקי כלל ביטוח שנכנסה בנעליה - על צ"ג 1-2 ביחד ולחוד.
בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי שטיחי ישראל יכולה או צריכה היתה לפעול באופן שונה מזה בו פעלה לצורך התמודדות עם נזקי אש אפשריים, לא הוכחה כל התרשלות מצידה בעניין זה, וגם לו הייתה מוכחת – לא הוכח קשר סיבתי בין התרשלות זו לבין הנזקים הנטענים בשים לב לכך שחלק ניכר מהם לא נגרם מאש ישירה אלא ממים, מעשן, מחום או מפיח.
בנוסף, במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבר"ע צוין כי מן הראוי היה לחייב את הראל בהוצאות בבית משפט השלום לו הייתה בקשתה מתקבלת, שכן צירוף הראיה בשלב ההוכחות מוביל להארכת משך ההליך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

כפי שפירטתי לעיל, מציג גם סלוצקי את מסקנותיו של דדון בחוות דעתו, שלפיהן פרצה שריפה במערכת החשמל שבתא המפעיל, מבלי לציין באיזו צמה פרצה השריפה, מחוסר ידיעה, כאשר לטענתו, זו פרצה לא כתוצאה מהצתה מכוונת, לא כתוצאה מסיגריה, ואף לא כתוצאה מכשל מכאני, אלא כתוצאה מכשל חשמלי כלשהוא.
בשולי עניין זה אבהיר כי אכן סע' 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שכותרתו "חובת הראיה ברשלנות לגבי אש", קובע כי: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש מקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה". דא עקא שבמקרה שלפניי לא הוכח כי הנתבעת 1 היא שגרמה לאש ולשריפה.
...
בהינתן האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
באשר לסוגיית ההוצאות, ונוכח ניהול ההליך שלפניי עד תומו, ובשים לב לרמת הראיות שהוצגה ע"י התובעת, באופן שספק בעיניי האם היה מקום להגיש את התביעה מלכתחילה, אני מורה לתובעת לשאת בשכר טרחת עו"ד של הנתבעות בסך של 12,256 ₪ (בהקשר זה יוער כי ענייננו בסכום שכר הטרחה ששולם בפועל לעורכי הדין.
כמו כן, אני מורה על פסיקת הוצאותיו בגין הדיון מיום 24.11.21 בסך של 1,000 ₪ נוספים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

ביחס לנתבעות 3 ו- 4 טענו התובעים שמכוח הוראות סעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח – 1968 לעניין נטל הראיה לגבי אש משעה שהנתבעות הן תופסות המקרקעין או מתירות את השמוש במקרקעין שמהם יצאה האש עליהן הראיה שלא התרשלו.
נתבעות 3 ו-4 הפנו לסעיף 5.13 לתקנון הנמל והסכם העגינה הקובע כי "...החברה לא תישא ולא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם לכלי שייט ו/או לתכולתו ו/או לכל רכוש..." כי אם "הבעלים יהא אחראי מלא לכל נזק ו/או אבדן ו/או הפסד שייגרמו לרכוש (לרבות לכלי שייט עצמו) מחמת כל מעשה ו/או מחדל..." .
נתבעת 5 טענה בכתב הגנתה שאין כל יריבות בינה לבין התובע ודינה להדחות מטעם זה. נתבעת 5 טענה שלוחמי האש מילאו תפקידם על פי חוק ונקטו בפעולות בשטח "...בתום לב במידה סבירה וללא רשלנות" הם פעלו "...במסירות רבה וללא לאות תוך כדי חירוף נפשם, לכיבוי השריפה ולמנוע התפשטותה לסירות סמוכות נוספות, תוך גלויי תעוזה אומץ וגבורה". צפייה בצילומים של מצלמות האבטחה במרינה מיום הארוע מלמדת ש "...נראה כי הושלך חפץ אל כלי השיט של התובע ונראתה התפתחות מהירה של שריפה. ...בחקירת הארוע נשללה אפשרות של שריפת חשמל מאחר שבמוקד אין מתח, למעט שתי מנורות 12 וולט... העובדה שהתפתחות השריפה הייתה כה מהירה, מעידה על שימוש בחומר מאיץ" ועל כן "...המסקנה העולה מניתוח פרטי הארוע היא שהשריפה בכלי השיט של הנתבע 1 פרצה כתוצאה מהצתה, על ידי שימוש בחומר מאיץ בחרטום הסירה (במרפסת)... תיק החקירה של המישטרה ניסגר מה הסיבה-עבריין לא נודע." השריפה התפשטה במהירות רבה לעבר 4 כלי שיט נוספים שעגנו צמוד למוקד השריפה ההודעה על השריפה התקבלה "...בתחנת כיבוי אש אילת 02:44 וצוותי הכבוי הגיעו למקום הארוע... 2:49:53 והם פעלו" במהירות ובמקצועיות הראויים לשבח" ההגעה למקום הארוע נעשתה על פי "...פק"ל רכבים 3 רכבי כיבוי סער, אשד ונץ-בהתאם לנהלים שהיו מקובלים בזמנים הרלבאנטיים לתביעה ולהודעה ... במהלך כיבוי השריפה הוזעק למקום השריפה רכב נוסף ולוחם אש עם ציוד נוסף... במקום הארוע פעלו 4 צוותי כיבוי שפעלו לפי הנהלים ולפי לוחות הזמנים המקובלים" בשל עוצמת האש במקום הארוע שהייתה גבוהה מאוד, נאלצו כוחות הכבוי לפעול בשלוש גזרות וכן מה הגובה על ידי מנוף כיבוי ובעשותם כן עלה בידם למנוע את התפשטות האש לסירות נוספות.
אוחנה מומחה שחזה בשריפות רבות , לשון המעטה, קודמות לארוע הבין שמדובר בהצתה נוכח קצב התפתחות האש.
..גורם חצוני, גחל או קצר, גרם לשריפה בפיברגלס?" השיב סורסקי "אני חושב שזו הסיבה לשריפה". במענה לשאלה "אתה איש מז"פ, הרי אפשר לבחון את זה, לקחת חתיכת פיברגלס ולבדוק תוך כמה זמן היא בוערת כאשר נופל עליה גחל או גיצים של חשמל, אבל לא עשית את הניסוי הזה, נכון?" השיב : " לא התכוונתי שהבערה החלה ישירות מהפיברגלס, יש שם כסאות ועוד דברים, אם נשרפה כורסא האם בהכרח להבות יספיקו להצית את הפיברגלס הזה. הגג עשוי מקנה סוף והלהבות שרפו אותו, כל הגורמים יחד הציתו גם את הפברגלס."(פרוטוקול מיום 21/1/2020 עמ' 19 ש' 24-17).
...
משהגעתי למסקנה זו אין צורך גם בניתוח עדותו של רב רש"פ אדרי שתמך במסקנות של אוחנה, ועדותו נותרה קוהרנטית גם לאחר חקירתו.
אחרית דבר: לאור המובא לעיל אני קובע שחוות הדעת של אוחנה עדיפה בעיני ואני מקבלה.
משכך אני קובע שמדובר בהצתה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו