מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בעל דירה חדשה לליקויים שגרמו נזק לשוכר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

הצדדים חלוקים באשר לזהות האחראי לליקוי, עלות התיקון שבוצע בפועל, אחריותו של בעל הדירה שלמעלה ושאלות נילוות נוספות.
כנגד חברת האיטום נטען כי קיים הסכם בינה לבין הקבלן על פיו התחייבה חברת האיטום לבצע את כל עבודות האיטום והבידוד בבניין, וככל שקיים נזק בדירת התובעים, הרי זה מקורו באיטום לקוי של מרפסת דירת השכן ועל כן, חברת האיטום נושאת באחריות לנזקים הנובעים מאותו ליקוי.
נראה כי לו היה השכן, בפשטות, מאפשר לעובדי הקבלן להכנס לדירה ולבצע את העבודות, בהסכמה לריצוף מחדש לאחר מכן בריצוף הדומה לקיים, היה בכך למנוע את המשך הנזק לתובעים, באופן שיחזירו את מצב המרפסת לקדמותה לאחר ביצוען – ייתכן שהיה נימנע כל הצורך בהליך זה. השכן קיבל מהקבלן מכתב ביום 28.10.13, שנושאו "עיכובים בתיקון הרטיבות..." (נספח 4 לתצהירו), אולם בחר להיתעלם ממנו.
התובעים מבקשים פיצוי בגין ירידת ערך עבור התקופה שבה הבית היה מושכר (עמוד 32 שורה 19) ובנוסף לכך, הם עותרים לפצוי בגין נזק בלתי ממוני, בשל עגמת נפש שנגרמה להם, בתקופה שבה הם התגוררו בדירה שבה ליקויי רטיבות משמעותיים.
...
תחילה ניסו התובעים ובעל הדירה שלמעלה לפעול יחד מול הקבלן, אולם בסופו של דבר לא הצליחו לקדם את הטיפול ברטיבות במשותף, והתביעה הוגשה כנגד הקבלן וכנגד בעל הדירה שמעליהם, הוא הנתבע 2 (להלן: השכן).
התביעה נגד הנתבע 2 נדחית, ללא צו להוצאות.
ההודעה לצד שלישי של הנתבעת 1 נגד הנתבע 2 נדחית, ללא צו להוצאות.
ההודעה לצד שלישי של הנתבעת 1 כנגד צד ג'2 מתקבלת חלקית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

התובעת טוענת כי, ביום 07.05.2020 קיבלה הצעת מחיר לתיקון ליקויים ובהם פורט ליקוי חדש שלא נזכר בסיור מתאריך 15.03.2020.
הנתבעת טוענת כי, המטרה התביעה מצד התובעת הנה לחמוק מאחריותה לנזקים שגרמה למשכיר.
העידה שגרה במשך 6 שנים ובשנתיים האחרונות היו צריכים לעשות עבודות תמ"א והיא ביקשה מבעל הדירה לעשות שינוי החוזה כדי שתוכל לעזוב בזמן ביצוע התמ"א. העידה כי בחוזה שכירות יש סעיף המתיר לה לעזוב בכל עת בה היא חפצה וכאשר בחרה לעזוב הנתבעת טוענת כי היא עושה בעיות.
התובעת העידה כי היא אכן צריכה לשלם על תשלומי ארנונה וחשמל אך לא על הנזקים בדירה שהיו עוד בכניסתה לדירה, בנגוד למה שכתוב בחוזה השכירות שהכל מסודר וחדש.
...
התובעת טוענת, הנתבעת התנגדה לתאריך העזיבה של התובעת ואמרה כי, התובעת יכולה לעזוב את הדירה בתחילת חודש מרץ 2020 או בסופו של החודש ודרשה תשלום מלא של החודש, בסופו של דין ודברים בין הצדדים סוכם כי, היציאה מהדירה תעשה ביום 15.03.2020 וכי התובעת תשלם לנתבעת 2,000 ₪ על חודש מרץ 2020.
לאחר שמיעת הצדדים בפני בית המשפט אני סבור כי דין התביעה להתקבל בחלקה מן הטעמים הבאים: ראשית אין מחלוקת כי התובעת נותרה חייבת כסף לנתבעת לפיכך בהעדר שיתוף פעולה מטעם התובעת מימוש הערבות היה כדין במיוחד נוכח העובדה שתאריך הערבות היה אמור לפוג.
סוף דבר: לאור הנאמר לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1,966 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה המתוקן בסדר דין מהיר נטען כי הנתבע "יזם ו/או בנה מספר דירות בבניין ו/או שיפץ את הבניין נושא תביעה זו". נטען כי הנתבע התחייב "במפורש או מכללא" להיות אחראי לכל פגם וליקוי שיתגלו בדירה.
אף נטען כי "כבר מכניסת התובעת לדירה ו/או קבלת החזקה בדירה התגלו מספר ליקויים חמורים בדירה, אשר אינם מאפשרים מגורים ראויים". מדובר בדירה חדשה שטרם אוכלסה - בפרויקט בניה של הנתבע ושותפו אלון אלמליח.
בעקבות הליקויים בדירה נגרמו לתובעת נזקים, ביניהם אובדן הכנסות שכירות עקב מצבה הלקוי של הדירה.
נהפוך הוא: סעיף 2.1 להסכם קובע כדלקמן (טעויות הלשון - במקור): הקונה מצהירה ומאשרת כי קודם לחתימת הסכם זה ניתנה לה היזדמנות לבדוק את הדירה וכי היא מצאה אותה מתאימה וראויה למטרותיה לשביעות רצונה, והיא מוותר בזאת על זכותו לכל טענת אי התאמה או ברירה מחמת מום או פגם בדירה, למעט טענות בגין מום או פגם נסתרים שהקונה או בעל מיקצוע מטענה לא יכלו לגלותם טרם המכירה בבדיקה סבירה בעין.
...
הנתבע ורעייתו רכשו את הדירה על מנת לגור בה. בסופו של דבר, החליטו הנתבע ורעייתו מסיבותיהם למכור את הדירה ולגור בשכונת מוצא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ביום 21.08.17 חתמו התובעים על חוזה לרכישת דירה חדשה מהנתבעת במסגרת פרויקט מחיר למישתכן (חוזה רכישת הדירה צורף כנספח א' לכתב ההגנה).
בשל ליקויי רטיבות שנמצאו בדירה ונזקים שנגרמו לשוכרי הדירה (בעיקר ארונות וציוד), השוכרים הגישו נגד התובעים שבהליך הנוכחי (בעלי הדירה) תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, כאשר במסגרת אותה תביעה, התובעים (בעלי הדירה) שלחו הודעה צד ג' נגד הנתבעת בהליך הנוכחי והנתבעת שלחה הודעה צד ד' נגד חברת נ.ר.ש.א לבניין, שהיא הצד השלישי בהליך הנוכחי (ת"ק 22436-09-20 אנדראוס ואחרים נ' מורלוי ואח', להלן: "התביעה הקטנה").
עוד יש לזכור כי בית המשפט לתביעות קטנות סבר, כי האחריות המלאה לליקויים מוטלת על הנתבעת ועל הצד השלישי בלבד וקבע בפסק דינו: "לא מצאתי בנסיבות להשית על הנתבעים (התובעים בהליך שלפני – תוספת שלי י"ו) כל אחריות לניזקי התובעים (שוכרי הדירה – תוספת שלי י"ו) ". אמנם פסק הדין ניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט אך יש ליתן לפסק הדין את המשקל המתאים.
...
דיון והכרעה - לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות, את טענות הצדדים ואת המערכת החוזית, בשים לב לטיב ולאופי הליקויים עליהם עמד המומחה מטעם בימ"ש, מצאתי להשית על הצד השלישי 70% מהאחריות לנזק ועל הנתבעת 30%.
לאחר שבחנתי את מכלול הטענות מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 8,500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.
התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים, וזאת תוך 30 ימים מהיום: 27,775 ₪ + מע"מ – עלות תיקון הליקויים לפי חוה"ד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.01.21 (מועד חוה"ד) ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בכתב-התביעה נטען כי פניות של התובעת לנתבע לפני הגשת התביעה לא הועילו והיא נאלצה לבצע תיקונים בדירתה ובמרפסת דירת בסיל כדי להקטין את נזקיה ואת ניזקי השוכר בדירת התובעת.
לכתב-התביעה צורפה חוות-דעת מומחה מתאריך 13.3.2022, לפיה במועד זה היה קיים בדירת התובעת נזק שעלות תקונו 5,000 ₪; הנזק תואר כרטיבות מדירת בסיל שבעטיה נדרשו תקוני טיח חוזרים וצביעת הדירה מחדש [סע' 34 ונספח 6 בכתב-התביעה; להלן חוו"ד מומחה התובעת].
על התובעת להפנות את תביעתה נגד כל בעלי הדירות וגם לה עצמה אחריות לכך.
הליקוי במרזב נובע מכך שהוא הוטה בידי התובעת או מי שהיה בעל הדירה לפניה, באופן שגרם לסתימתו [שם, סע' 9-8, 11, 20-19, 22, 24].
זה סכום סביר בהיתחשב בליקויים שמצא מומחה בימ"ש בדירת בסיל – ליקויים שהסבו ניזקי רטיבות מתמשכים לדירת התובעת ותוקנו בידי הנתבע, בפקוח המומחה, רק לאחר מתן פסק-הדין החלקי.
...
העלות הכרוכה במתן חוות-הדעת המשלימה – שניתנה לשם פיקוח על ביצוע התיקונים הנדרשים כדי למנוע רטיבות בדירת התובעת שמקורה בדירת בסיל, תחול על הנתבע, בשם לב לממצאיו וקביעותיו של מומחה בימ"ש. עתירתו של הנתבע להשיב לו את הסך של 2,000 ₪ ששילם לתובעת טרם הגשת התביעה נדחית; לא הוגשה בעטיה תביעה שכנגד ולגופה אין לה הצדקה.
התביעה הכספית מתקבלת בחלקה; הנתבע ישלם לתובעת סכומים מצטברים אלו (להלן יחד הסכום הפסוק): סך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (2.6.2022) עד יום פסק-הדין, פיצוי בגין נזק עקיף בסך 2,000 ₪, החזר הוצאות בגין אגרה ומסירות בסך 690 ₪ וסך של 2,925 ₪ בגין שכרו של מומחה בימ"ש בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום בו שילמה התובעת סכום זה (על-פי תיעוד) עד יום פסק-הדין.
הנתבע ישלם לתובעת את הסכום הפסוק תוך שלושים יום מהמועד שבו יומצא לו פסק-הדין; סכום שלא ישולם בעתו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין עד יום התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו