עוד ציינה:
"אנחנו לא אחראים על היתקשרות עם בנקים, קבלנים, עורכי דין, שיווק וכו' – אנחנו מוכנים לעזור בכל מה שאפשר אבל אל תנסה אפילו להפיל כל זה עלינו – זה לא יעבוד! סיכום בקשר לדרישות מהבנק היה ידוע לך כבר לפני מספר חודשים – אחרי פגישות בבנקים! ידעת מה אפשר ומה אי אפשר לקבל! כבר אז סיכמת עם המנהלים של הבנקים שתשלח לכם את הביזנס פלאן שלך עם בקשה לשיתוף פעולה עם הבנק. עד היום לא נעשה הדבר וזה באחריותך הבלעדית!".
ממייל זה (עליו לא חלק דורון) אנו למדים כי היה בפגישות עם בנקים בקירגיסטן וכי ביקש לגייס כספים לשם ביצוע הבניה.
במסגרת פנייתם טענו התובעים כי המיזם עלה על שרטון בשנים 2008-2009 וכי התובעים נותרו עם "שאלות, טענות ודרישות כספיות כנגד הגב' קופרט אשר לא נענו תקופה ארוכה". בהחלטת יו"ר לישכת עורכי הדין מיום 17.4.2013 (עו"ד יוסי חכם) נקבע כי הסכם הניהול הכולל סעיף הבוררות נחתם על ידי שתי חברות, FOREST VILAGE ו- EL-HOME, ואינו מתייחס לתובעים או לריטה כפרטיים.
ביום 9.5.2013 הגישו התובעים ללישכת עורכי הדין בקשה מתוקנת למינוי בורר, במסגרתה צוין כי חלק מעילות תביעתם נוגעות לכך שהחברות בבעלותה של ריטה הנן "חברות קש". משכך, טענו התובעים, יש להחשיב את ריטה כצד ישיר לבוררות, על אף שהסכם הניהול נחתם על-ידי חברה בבעלותה (חברת EL-HOME).
האם נוצרו יחסי נאמנות בין ריטה לבין דורון, ישראל וששון בשלב הטרום חוזי
מקובלת עליי טענת התובעים, אשר לא הוכחשה או הופרכה על ידי ריטה, כי בשלב הטרום חוזי הופקדו בידיה (בין אם במזומן ובין אם בחשבונה הפרטי) הכספים אשר נועדו לרכישת המקרקעין.
...
התביעה כנגד נתבעים 2, 3 ו-5 (ריטה, ק.ר. תכנון ויוזמפה) נדחית.
בהעדר המצאת כתבי בי-דין לחברת EL-HOME, ומשלא נתבקש היתר המצאה לחברה על ידי התובעים, כאמור בסעיף 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 התביעה כנגד EL-HOME (חברת חוץ) נדחית גם היא.
כן ישלמו התובעים 1-3 לנתבעים 2, 2 ו-5 שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 35,000 ₪.