חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בנק להעברת כספים מחשבון משותף עם הרשאה הדדית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעת, לבעלה, הנתבע 1 ויקטור בריסקמן, חובות כבדים בסדר גודל של מאות אלפי שקלים כלפי נושים שונים, נוכח "עוקץ" מצד שותפיו העיסקיים במאפייה, אהרון אביטן ואודי אילוז, שגרמו לו להוציא מהחשבון המשותף של בני הזוג את כל החסכונות וכן ללוות כספים ולהסתבך בחובות.
הנתבעת מודה כי היא בעלת החשבון במשותף עם הנתבע 1, אך לטענתה בתקופה הרלבנטית היא לא השתמשה בו, ואין היא חייבת בחובות בעלה שנוצרו ללא ידיעתה וללא הסכמתה.
לפיכך טוענת הנתבעת כי הבנק אחראי להשבת סכום זה לחשבון הנתבעת, ויש לקזזו מסכום התביעה.
בין היתר, אישרה הנתבעת בחתימת ידה והתחייבה בסעיף 2 למסמכי הבנק, כדלהלן: הרשאה הדדית – בחשבון משותף: אנו נותנים בזה הרשאה לכל אחד לחוד * _______ מהחתומים מטה, לפעול בחשבון בכל תחומי הפעילות וערוצי השרות שבהם בחרנוו/או נבחר בעתיד לפעול, ולעשות לגביהם את כל הפעולות המפורטות בסעיף 15 לתנאים הכלליים בשם כל החתומים מטה, לרבות קבלת הלוואות ואשראים (במט"י ובמט"ח), פתיחת פיקדונות וחסכונות (במט"י ובמט"ח) , אשר יהיו מקושרים לאותו מספר לקוח, ויצירת בטוחות וערובות – הכל כמפורט בסעיף 15 הנ"ל .
קודם כל נתן שיק, סך של 50,000 ₪, היה לנו כסף בחשבון שחסכנו, העברנו את הכסף בשיק, בעלי נתן את השיק, אני חתמתי על השיק, לא רציתי לתת, אבל בעלי ששמו ויקטור, היה כל הזמן דוחק בי שצריך לתת את התשלום.
...
לאור האמור, אני מקבל את התביעה.
התוצאה היא שהתובע רשאי לשפעל את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל 515219-11-17.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

מהו הקף אחריותו של בנק להעברת כספים שבוצעה על ידי אחד השותפים בחשבון משותף של בני זוג, בו הרשאה הדדית לחיוב החשבון? רקע וטענות הצדדים לתובעת ולמי שהיה בעלה, יצחק גואטה (להלן: הבעל, למען הנוחות למרות שהצדדים גרושים היום) היה חשבון משותף בסניף הנתבע 1 (להלן: הבנק) בקריית גת. החשבון ניפתח בשנת 2005 סמוך לנישואי בני הזוג ונוהל כחשבון פרטי הנהנה מהטבות המוענקות לעובדי אינטל, עמם נמנית התובעת.
...
סוף דבר התובעת ובעלה ניהלו חשבון משותף ובו הרשאה הדדית לפעולות בחשבון.
על כן, התביעה נדחית.
לאור מסקנה זו מתייתר הצורך לדון בעילת התביעה כנגד הנתבע 2.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

האם הפר הבנק חובת זהירות ואחריות כלפי האב בגין ביצוע ההעברה הכספית מחשבון אביהם המנוח של התובעים לחשבון בנו.
טענות הנתבעים הנתבעים טענו כי המנוח ושלום היו שותפים בחשבון בהרשאה הדדית וכי לנתבעים לא היה יסוד להניח כי המנוח אינו כשיר לחתום על ההוראה להעברת הכספים לחשבונו של שלום.
מהאמור לעיל עולה כי התובעים לא הוכיחו שהבנק הפר את חובת הזהירות כלפיהם בכך שכיבד את הוראת המנוח להעביר את הכסף שהיה בחשבונו המשותף עם בנו בכורו שלום לחשבונו הפרטי של הבן.
...
מסקנה של חיוב הבנק וחזרה לשלום מובילה לתוצאה המנוגדת למושכלות יסוד של השתק, בה היה צורך לבחון בשנית טענות התובעים כנגד שלום' בגין אותו אירוע שכבר נדון והסתיים בפני בית המשפט לענייני משפחה.
סוף דבר המנוח ובנו הבכור ניהלו חשבון משותף, והועברו כספים מהחשבון לחשבון הבן.
יתרה מכך, התובעים מיצו תביעתם עת תבעו את אחיהם בהליך הקודם ומנועים מלתבוע את יתרת הסעדים בהליך זה. על כן, התביעה נדחית.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2018 ברבני נתניה נפסק כדקלמן:

אבל זה אינו כי הבנק כשמתחייב לשחרר הפקדון בחתימת שניהם לא מתחייב להעביר לבעלות שניהם בשווה אלא לשחרר לפי חתימות של שניהם והבעלות תהיה כפי שיסתדרו ביניהם, וכל שכן כאן שדי היה בתחילה בחתימה אחת שודאי שלא הייתה התחייבות שהכסף יהיה של מי שיקדים ויחתום ויוציא אלא ההיתחייבות של הבנק רק לכך שמי שיחתום תחלה הבנק רשאי מבחינתו לתת לו הכסף והבנק משוחרר על ידי זה מאחריותו.
בפסק דין בית הדין בירושלים בהרכב הדיינים הגאונים הרב אוריאל לביא, הרב שלמה תם והרב דוד מלכא שליט"א בעיניין זה תיק 956318/1 מיום י"א באדר ב' תשע"ו (21.3.2016) כתב אחד הדיינים (לא צוין מי בעליה של כל אחת מהדעות שם) בתוך דבריו בזו הלשון: חשבון בנק המשותף לשני בני הזוג סכום הכסף שהיתקבל אצל האישה בירושה דינו כנכסי מלוג – הקרן של האישה והבעל אוכל פירות, כמבואר בשולחן ערוך (אבן העזר סימן פה סעיף ז).
הרישום המשותף של חשבון הבנק קובע את זכותם של שני הצדדים לעשות פעולות בחשבון, ואכן שני הצדדים בעלי החשבון המשותף נותנים אמון הדדי שההתנהלות בחשבון תהיה מוסכמת והוגנת, ולכן לשני הצדדים הרשאה בלתי מוגבלת לפעול בחשבון המשותף.
(3) כאשר החשבון ניפתח על ידי פלוני, והוא מפקיד בו מכספיו, ובשלב מאוחר יותר הוא הופך את החשבון לחשבון משותף עם אלמוני כי אז על מנת שפעולה זו תוכר כהענקת מתנה לאלמוני של מחצית הכספים באותו חשבון ושל הזכות למשוך כספים מהחשבון, דרושה הוכחה בדבר גמירות דעת מצד פלוני – "הנותן" – להענקת אותה מתנה.
...
בהמשך דבריו הביא הרא"ם את דברי התוספות (שם בע"ב) שאין לבטל מקח מצד אומדנה, ונראה מסוף דבריו שאף אם היינו משוכנעים שקיימת אומדנה חזקה שמבטלת את המתנה, מכל מקום למעשה אין אנו בקיאים באומדנה.
דין מתנות בנישואין שהסתיימו לאחר זמן קצר הנה בסוף דברי החתם סופר שכתב "שכתבו הגאונים דאטו מאן דיהיב מתנה למאן דרחים ליה ערבא שקיל שיהיה אוהבו לעולם, והכי נמי דכוותיה – אפילו נושא היום ומגרש למחר הכל שלו", מפורש שאין להחזיר מתנות על סמך אומדנה – אף אם הנישואין הסתיימו לאחר זמן קצר.
מסקנה האישה אינה זכאית למחצית מהכספים שהופקדו בזמנו בחשבון המשותף, הן משום שלכאורה לא זכתה בהם מעולם, הן משום שאף אם זכתה בהם יש כוח – אולי אף להוציאם ממנה ובוודאי להחזיקם ביד אבי הבעל או ביד הבעל עצמו, אם בידם הם וכבנידון דידן – מכוח האומדנה שוודאי לא נתנם האב במתנה אלא על דעת שאכן יקנו בהם דירה וישתמשו בה לנישואיהם והן מחמת הספק שמא כלל לא הייתה כאן מתנה אלא הלוואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

3 ימים לאחר העמדת ההלווואה בחשבון המשותף , הבנק אישר לבעל לבצע העברה בנקאית של מרבית סכום ההלוואה, מהחשבון המשותף, נשוא התביעה, לח-ן הפרטי של הנתבע 2, והכל ללא ידיעת המבקשת, ומבלי שהיתקבל אישור המבקשת שהנה הבעלים בחשבון .
טוענת כי בשל איומי הבנק, מדי פעם הפקידה כספים חלקיים לכסוי החוב , אולם אינה יכולה לעמוד בתשלומים הכבדים, וכאשר מדובר בחוב שאינו שלה.
טוען כי הבנק פעל ברשלנות ובחוסר אחריות, כשנתן הלוואה ולא קיבל את הסכמת הבעלים הנוסף בחשבון, ומבלי שבדק את יכולת ההחזר של הצדדים, ואת מצבם המשפחתי, ומבלי שדרש בטוחות, ומציין כי המפקח על הבנקים הוציא הנחיה האוסרת על מתן הלוואות , ללא מידע מאומת, על מצב הלווים ויכולת ההחזר שלהם, עוד מציין כי הפסיקה הכירה במספר סוגי חובות, שעלולים, שלא להחשב כחובות משותפים של בני הזוג , לרבות פעולה קניינית לאחר פירוד כמו כאן.
נטען כי למבקשת אין טענות בקשר לגובה החוב, היא נתבעת מכח חתימה על חשבון בנק משותף, בו קיימת חבות הדדית לכל הפעולות בחשבון, ואין ממש בטענה כי איננה חבה מכוחה של הלוואה עליה לא חתמה או לא ידעה אודותיה, נטען כי כי בחשבון נטלה הלוואה קודמת ע"ס 74,000 ₪, ושרק הנתבע 2 חתום עליה.
את הבנק אודות המצב המשפחתי , הבנק פעל על פי הוראותיו של כל אחד מבעלי החשבון , העמיד הלוואה בהתאם להגדרת החתימות בח-ן, היתה הרשאה הדדית בח-ן וכל פעולה של מי מהם מחייבת את השני.
...
הלכה זו סוכמה ע"י כב' השופט דנציגר בע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [פורסם בנבו] לאחר עיון בחומר שבתיק והדיון , אני מחליט ליתן למבקשת רשות להגן מותנית כלהלן , ואלו נימוקי: אכן אין למבקשת טענות כנגד גובה החוב בחשבון , הרשום בספרי הבנק.
בנוסף המבקשת אישרה כי הח-ן נשוא התביעה ניהל את התא המשפחתי עד יוני 2019 אז ביקשה לסגור את הח-ן , והסבירה מדוע המתינה מס חודשים עד לביטול ההרשאה הדדית בח-ן : " הוא פיזר שיקים במעל 40 אלף ₪ ואני כל בוקר קמתי פתאום הורדות של 20 אלף ו – 10 אלף אנחנו התחלנו כבר תהליך של רכישת בית מול קבלן ואני הייתי לי חייבת לו 150 אלף ₪ מהון עצמי שלי ומעוד פעימה אחרונה של המשכנתא מאוד חששתי שיחזור לי תשלומים ויפגע לי בהמשך התהליך של המשכנתא שיסבך אותי ויפגע בי ושישאיר אותי ואת הילדים שלי ברחוב ובגלל זה אני המשכתי להפקיד שם את המשכורת שלי ושהוא לא המשיך להפקיד לשם תוך כדי שאני מתחננת אליו שיבוא וימשיך לקחת את החוב עליו, שיסדר עליו, הוא הבטיח לי כמה פעמים שיבוא ויקח את החשבון חוב הזה עליו, הוא הפקיד לשם את המזונות, לא התגרשנו עד היום בגלל החוב הזה של בנק לאומי". ככלל, אני מקבל, כי מישור היחסים הפנימיים של שותפים בח-ן בנק, אינו מחייב את הבנק המשיב, שפועל ומנהל את הח-ן על פי הסכמים חתומים והרשאות, וכאשר לא נסתר כי ההלוואה המדוברת נלקחה ע"י הנתבע 2 , ובטרם בוטלה ההרשאה ההדדית בחשבון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו