אחריות בנק ויועץ השקעות להפסדי לקוח בתיק השקעות

שאלת אחריותו של בנק ויועץ ההשקעות מטעמו להפסדים של לקוח בתיק ההשקעות שלו, בראשית ימי קורונה.

...

במקביל, דווקא ביחס למניה המסוימת (Universal Display) שדרור המליץ לו למוכרה (עמ' 38 לכתב התביעה) שקל זהבי אם להיעתר להמלצה, החליט בשלילה, ורכש עוד ממנה, כך גם ממניות Vaneck ו-AU עוד ביום 27.2.20 (מתוך הנחה כנראה שהירידות הסתיימו, שנתבדתה).

על רקע האמור נפנה לבחינת טענות התובעים בנתיב הנוכחי.

סוף דבר נוכח כל האמור, התביעה נדחית.

לטעמו, מדובר בדרישה שאין הבנק יכול לעמוד בה, שהרי מדי שנה קלנדרית מתפרסמים עשרות תשקיפים עבי כרס, וכי " לימודו על בוריו לא יאפשר ליועץ השקעות לעשות עם זמנו דבר מה אחר". להבנתו, די בהסתמכות על דרוג ני"ע שנעשה ע"י חברות המידרג, הכולל גם את רמת הסיכון, שהרי חיובו של בנק להזהיר לקוח כי הוא עלול לאבד את כל השקעתו, כאשר עסקינן בנייר ערך המדורג Aa2 משול לטעמו לחיוב "לומר ללקוח שבחר להשקיע באג"ח של מדינת ישראל... כי גם בהשקעה זו יש סיכון לאובדן מלוא כספי ההשקעה וזוהי מסקנה בלתי סבירה בעליל". באשר לנזק, נטען ע"י הבנק כי משהמערערים סרבו לקבל את המלצותיו למכור מיידית את אג"ח אדר, שש במניין, שניתנו במהלך החודשים אפריל 2007 –יוני 2006, עת ההפסד בחודשים אלו היה מינורי ונע בסקאלה של 2899$ - 5,503$ בלבד, ניתקו את הקשר הסיבתי בין הייעוץ לבין הנזק, ומשכך לא ילינו אלא על עצמם בלבד.

(ב) המיתאם בין דרישות המערערים לבין הייעוץ שניתן בהתאם לסעיף 12 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשכ"ה-1995 (להלן – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות) על יועץ ההשקעות להתאים את הייעוץ או את שיווק ניירות הערך ללקוחותיו לפי אופי העיסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו, בהתאם להנחיות הלקוח, "...לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפינאנסיים שלו ואת שאר הנסיבות הצריכות לענין...". לאור אפיוניה של אג"ח אדר, כפי שפורטו לעיל, והזיקה בינה לבין מניות הבכורה של אלטיוס, שנשענו על נכסי בסיס בדמות תיקי משכנתות, עולה בבירור היעדרו של מיתאם בין בקשות המערערים, מטרותיהם ונסיבותיהם, לבין ההמלצה לרכוש אג"ח אדר, כפי שיובהר להלן: מהראיות עולה בבירור כי המערערים הדגישו בפני יועצי הבנק כי השינוי אותו ביקשו לערוך באופי החסכון שצברו במהלך השנים, שהתמקד עד אז בפקדונות שקליים, נבע מרצונם לרכוש דירה ומהנוהג ששרר באותה עת בשוק הנדל"ן לנקוב את מחירי הדירות בדולרים.

(ד) חובת הגילוי באשר לתוכן התשקיף סעיף 14(א) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות מורה, כי על יועץ ההשקעות לגלות ללקוחו "...בגילוי נאות, את כל הענינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו לעסקה המוצעת". הגם שדי באמור לעיל כדי לבסס את אחריות הבנק בגין ייעוץ רשלני, לא יהא זה מיותר לבחון גם את היתנהגות הבנק בכל הנוגע לחובת גילוי המידע שבתשקיף הספציפי, שאף היא לוקה בחסר.

...

דיון והכרעה אקדים מסקנה לדיון ואומר כי דין הערעור להתקבל בכל הנוגע לסוגיית טיב הייעוץ שקיבלו המערערים מאת יועצי הבנק.

דהיינו, משהגדירו את רמת הסיכון המקובלת עליהם כנמוכה בינונית, הומלץ להם על אג"ח אדר שהינה ני"ע התואם רמת סיכון זה, ומה להם כי ילינו עליו.

אין מדובר במסקנה שהינה בבחינת חכמה שלאחר מעשה, שהרי חוסר ההבנה באשר לצרכי המערערים ובקשותיהם, בו התאפיין הייעוץ מיום 27.02.2007, התבהר זמן מה לאחר מכן, עת פקידה אחרת (בן זיקרי) הבינה את שהיועצת מיום 27.2.07 הייתה אמורה להבין.

סיכומי תשובה בסיכומי התשובה מטעמם חוזרים התובעים על טענתם כי יש בתביעתם בכדי לעצב את גבולות הגזרה וחלוקת האחריות בין לקוח-משקיע לבין בעלי המיקצוע ושומרי הסף של שוק ההון שאמונים על השקעתו (יועצי ההשקעות בבנקים, מינהלי תיקי השקעות בבתי השקעות ורואי חשבון מבקרים).

על פי הגישה השנייה לחישוב הנזק, התובע זכאי לפצוי בגין ההפרש שבין המחיר ששילם בעת שרכש את נייר הערך, לבין שווי השוק של נייר הערך בסמוך לאחר גילוי ההפרה (שם, עמ' 402): "[...] הלקוח זכאי להיות מפוצה על מלוא ההפרש בין מחיר הרכישה לבין מחיר השוק של נייר הערך בסמוך לאחר גילוי ההפרה. שיטה זו מחזירה, למעשה, את הלקוח למצבו ערב ההשקעה בכך שהוא מקבל את מלוא השווי של השקעתו. ואמנם, הרעיון העומד מאחורי פיתרון זה הוא כי בשל הפרת חובתו על-ידי הנתבע, הלקוח זכאי לבטל את הקשר ולהיות מושב למצבו הטרום-חוזי. ברוח רעיון זה מכונה שיטת הפיצויים הזאת בספרות המשפטית rescissionary damages. גישה זו מיתעלמת מתנודות השוק, והתוצאה היא כי הנתבע נושא במלוא הסיכון של ירידת השוק". שיטה זו היא זו שנבחרה על ידי בית המשפט באותו המקרה (שם, עמ' 406): "בנסיבות אלה של ריבוי פעולות ומחדלים במצב של ניגוד עניינים לאורך זמן, אין לשמוע את טענתו של מפר חובת הנאמנות כי אפשר שהנפגע היה מפסיד גם בניהול תקין של תיק ההשקעות. משמעות הדבר היא כי בנסיבות אלה, הנפגע הרים את נטל ההוכחה בדבר קיום הקשר הסיבתי". ההצדקה ליישום שיטה זו התבססה על הקביעה כי "ההפרה הממושכת של חובת הנאמנות מצד מנהל תיק ההשקעות, מן הראוי כי תעניק לנפגע את הזכות לידרוש את ביטול כל השליחות תוך כדי החזרת מצבו לקדמותו" (שם).

...

תוכן עניינים הצדדים 3 עיקרי התביעה 5 טענות הצדדים 8 טענות התובעים בסיכומיהם 8 פירוט הנזק ואחריות הנתבעים לנזק 16 טענות הנתבעים בסיכומיהם 17 סיכומי תשובה 27 הודעות לצדדים שלישיים 28 מר רונן מנדזיצקי – טענות הצדדים 28 מר ירון פיטארו – טענות הצדדים 32 ד"ר רם וילנר – טענות הצדדים 36 חוות דעת מומחים 40 דיון 60 רקע – קרנות פורום והקשר בין התובע לבין מר עמי סגל 60 התביעה נגד הבנק הבינלאומי 65 התביעה נגד בנק הפועלים 86 התביעה נגד סופיריור ונושאי המשרה (הנתבעים 1-4) 125 התביעה נגד הפניקס 153 התביעה נגד רו"ח יורי אביאל 164 הודעות צד ג' 185 מר רונן מנדזיצקי 185 מר ירון פיטארו 194 ד"ר רם וילנר 203 אשם תורם 213 הנזק שנגרם לתובעים והיקף החבות של הנתבעים האחראים לו 223 סוף דבר 232 הצדדים התובע 1, מר שמואל מנדזיצקי (להלן: "התובע" או "שמואל"), הינו איש עסקים אשר כפי שהצהיר עיקר עיסוקו בתחום מוצרי החשמל והאלקטרוניקה.

על כן, סבורני כי פסיקה על דרך האומדן היא המתאימה למקרה דנן.

כמו כן קבעתי כי אחריותו של אביאל רלוונטית ביחס לכלל ההשקעות שביצעו התובעים בקרנות פורום בהתאם לתביעתם זו. מצאתי לנכון לקבוע כי לאחר הפחתת אשמו התורם של התובע, מתוך סך השקעות התובעים בקרנות פורום, שעמד על סכום של 26,192,992 ש"ח, חב רו"ח אביאל בפיצוי התובעים בסכום של 1,500,000 ש"ח. סוף דבר הנתבע 1, בית ההשקעות סופיריור, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 2, ערן נוטע, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 3, שי פיימן, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 4, רן שחר, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. מתוך הפיצוי האמור אותו נדרשים לשלם הנתבעים 1-4 לתובעים תישא חברת הפניקס, הנתבעת 5, ב-60% מהסכום שבו חבים כל אחד מהנתבעים 1-4 וזאת בהתאם לחלוקה שקבעתי לעיל.

נוסף על כך אני מחייב את הנתבעים 1-4 לשאת, ביחד ולחוד, בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של הצדדים השלישיים בהליך זה בסכום כולל של 45,000 ש"ח, באופן שכל אחד משלושת הצדדים השלישיים יזכה בסכום של 15,000 ש"ח (כולל מע"מ).

בחוות הדעת המשלימה מטעם התובע, קבע מר אהרוני, בין היתר, כי תיקון טעות או הפניית תשומת ליבו של הלקוח לתקלה אינם בבחינת "ניהול תיקים" או "ייעוץ השקעות" אלא הם בגדר פעולות מתבקשות מכל גורם מיומן ואחראי.

המומחה אף לא היתייחס בתשובותיו לנסיבות המיוחדות של המקרה שבפנינו, ולכך שמדובר בלקוח מנוסה ובעל אמצעים שמנהל תיק השקעות עצמאי באותו בנק במשך שנים רבות ונוהג להעביר לבנק פקודות רכישה רבות ב"מרקט" ללא ייעוץ.

במצב שבו לקוח מעביר לנציג הבנק הוראה מפורשת לרכוש ניירות ערך ב"מרקט" מבלי לבקש ייעוץ כלשהוא לפני ביצוע הפעולה, אין לצפות מנציג הבנק, אף אם הוא יועץ השקעות בהכשרתו, לבחון את תנאי השוק ואת כל יתר הפרמטרים הרלוואנטיים, להעריך האם ישנה סבירות גבוהה לעליית שערים ניכרת בעקבות ביצוע הפקודה ולהזהיר את הלקוח מפניה.

ואכן, מעיון בדוגמאות אלה אפשר להסיק כי הסעיף מתייחס לעיסקאות שמעצם טיבן כרוכות בסיכון רב ועלולות לגרום ללקוח הפסדים גדולים מאוד, לעיתים של מלוא סכום השקעתו ואף מעבר לכך.

...

נוסף על כך, לאור העדויות והראיות שהוצגו בפני בית המשפט כמפורט לעיל, אין מקום לקבוע כי התקיים התנאי השלישי להחלת הכלל והוא כי אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה.

לאור כל האמור לעיל, התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו כדי להוכיח כי בנסיבות העניין הנתבע הפר את חובת האמון המוטלת עליו כאשר ביצע את ההוראות המפורשות של התובע כלשונן, מבלי להתריע על ההשלכות האפשריות של ביצוע הרכישות ב"מרקט" ומבלי להציע לתובע דרכים חלופיות לרכישת ניירות הערך.

יחד עם זאת ובמאמר מוסגר יצוין כי לנוכח הפגמים הרבים שנפלו בחוות דעת המומחה מטעם התובע, הן בכל הנוגע לאופן איסוף הנתונים ועיבודים והן בנוגע למתודולוגיית העבודה והנחות היסוד של המומחה, כאמור בפסק דין זה לעיל וכפי שפורט בהרחבה בסיכומים מטעם הנתבע, נראה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו כדי לבסס את טענותיו בעניין הנזק שנגרם לו. לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

" ראיות הנתבע – הבנק מטעם הבנק העיד מר אורי שמחוני בתצהיר נ/5 כי התובע חתם ביום 10.10.05 על "הסכם ייעוץ השקעות", בהמשך לחתימתו על "בקשה לפתיחת חשבון" ועל טופס "תנאים כלליים לפעילות בניירות ערך". בסעיף 4.3 להסכם הייעוץ נקבע כדלהלן: "הלקוח מצהיר בזאת כי ידוע לו שהייעוץ שיינתן לו על ידי הבנק יתבסס על הנתונים אותם ימסור הלקוח לבנק וכפי שיעודכנו מעת לעת על ידי הלקוח, וכי אי מסירת הנתונים הרלוונטים על ידי הלקוח לבנק באופן מלא ומדויק ואי עדכונם כנדרש, עלולים לגרום למתן ייעוץ אשר אינו תואם את צורכי הלקוח. במקרה כזה, האחריות לכל נזק או אובדן רווח אשר עלולים להיגרם עקב כך ללקוח תחול על הלקוח בלבד, והבנק לא יהיה אחראי לכך." בסעיף 12.3 לטופס תנאים כלליים לפעילות בניירות ערך נקבע כדברים האלה: "הבנק יהיה פטור מכל אחריות שהיא, להפסדים, נזקים או הוצאות אשר ייגרמו ללקוח במקרה של ירידות מחיר השוק של ניירות הערך, או פדיונם בפחות ממחיר השוק או מכל סיבה אחרת שהיא." החל משנת 2005 טופל תיק ניירות הערך של התובע ע"י מר רפי סלומון ועל ידו והתובע נהג לפנות אליו לשם ייעוץ.

אף על פי סעיף 4.3 להסכם היעוץ להשקעות אין לבנק אחריות לכישלון בהשקעה בניירות ערך בקבעו כי הייעוץ יתבסס על פי הנתונים שימסרו לבנק על ידי הלקוח וכן כי "האחריות לכל נזק או אובדן רווח אשר עלולים להיגרם עקב כך ללקוח תחול על הלקוח בלבד, והבנק לא יהיה אחראי לכך". במצב שכזה חלה הפסיקה בע.א. 3654/97 קרטין יחזקאל נ' עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ, פ"ד נג (3) 385, בעמ' 395-396, שקבע כדלהלן: "הנחה ידועה לכל, שאינה צריכה ראיה ואין עליה עוררין, כי השקעת כספים במניות אין בה כדי להבטיח את ערך ההשקעה בהן. מחירן של מניות נתון, כידוע לכל, לתנודות כלפי מעלה או כלפי מטה, וקשה מאוד, או בלתי אפשרי למעשה, לצפות תנודות אלה מראש." על המצב אליו נקלעו בשנת 2008 השקעות התובע העיד האחרון כדברים אלה: "ש. אם יש לך טענות כנגד היועץ שמחוני שהוא פעל לבד בתיק ללא הסכמתך איך אתה אומר לו ב-15.7 כל ההחלטות שנעשו אנחנו עושים אותן בצורה מושכלת,

...

בחודש מרץ 2009 החליט הבנק לנתק יחסיו עימו ועם החברה בבעלותו שעסקה בהוראה ממוקדת בהכשרת עובדי בנק, בשם "הוראה ממוקדת בע"מ". לסיכום, אלה טענותיו של התובע כפי שנוסחו בסעיף 136 לתצהיר: "כעולה מתצהירי זה, ועל פי הבהרות אותן קיבלתי מיועציי המשפטיים – אני סבור כי הבנק במעשיו ובמחדליו הפר חובותיו על פי דין, לרבות חובות תום הלב, הזהירות ונאמנות; כך, בין היתר, הבנק פעל כמנהל תיקים חרף האיסור שבדין; הבנק הפר את חובותיו להתאים את הייעוץ – ובענייננו את ניהול התיק- לצורכי הלקוח ולרצוני בתיק סולידי מופחת סיכון; הבנק הפר את חובתו לערוך הסכם ייעוץ; הבנק הפר את חובותיו לערוך תרשומות המתעדות את פעולות הייעוץ שניתנו ללקוח (לכך מחויב הבנק מהוראות המפקח על הבנקים: קובץ הוראות לניהול בנקאי תקין 8/98 וניהול בנקאי תקין – שמירת מסמכים 1/2006); הבנק הפיק לעצמו רווחים שלא על פי דין עת שביצע פעולות רבות ללא אישורי בגינן קיבל עמלות; ועוד, נוסף על האמור, מחדליו של הבנק גרמו לי נזק ראייתי." ביום 11.11.08, כשהבנק הודיעו כי דוחה הוא טענותיו על אופן ניהול תיק ההשקעות, עמד שוויו על סך של כ- 4,000,000 ₪ בלבד, ועל כן הפסדיו המצטברים עקב מחדלי הבנק עומדים על סך של כ- 1,300,000 ₪.

בעניין זה הרי שמקובלת עלי חוות דעת מומחה הנתבע מר מאיר טיבי, במוצג נ/6, על פיה גישת התובע והמומחה מטעמו מושתת על "חוכמה שבדיעבד", מקום בו מרבית הפועלים בשוק ההון, בישראל ובעולם, כלל לא צפו את המשבר ובוודאי לא את עמקו, וחוות הדעת בפני מומחה התובע חסרת כיסוי שכן נמנע זה מלפרט את הפעולות שהיה עושה הוא עצמו בתיקים, ולדעה זו מפיו של מומחה הנתבע הנני מסכימה.

" סיכומו של דבר, איני מקבלת עמדת התובע כלפי הבנק ודוחה תובענותו.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.